על פיקדונות או הלוואות: באיזה בנק הריבית הגבוהה ביותר?

הריבית החציונית שגובים חלק מהבנקים כבר נמצאת עמוק בתוך התחום הדו-ספרתי, כך עולה מנתוני בנק ישראל אודות הלוואות שניתנו בפברואר. על פי הנתונים, בנק ירושלים ממשיך להציג את הריבית הגבוהה ביותר, אולם תמהיל התיק שלו שונה מזה של יתר הבנקים והסיכון של הלווים אצלו גבוה מסורתית מהמתחרים. הריבית החציונית בבנק ירושלים (חצי מלקוחות הבנק מקבלים ריבית עד לגובה זה), עמדה בחודש שעבר על 15.5% ואילו הריבית הממוצעת על 15.2%.

● דוחות החברה שמגלים מחיר ממוצע של 6 מיליון שקל לדירה בתל אביב 
● סמוטריץ' מגיב לביקורת בתוך האוצר: "גורמים שמתנגדים אידאולוגית"

הנתונים הבעייתים שמתגלים כעת הם ששניים מתוך חמשת הבנקים הגדולים כבר מציעים ריביות חציוניות דו-ספרתיות. מדובר בבנק הפועלים עם תיק האשראי הגדול ביותר במערכת, שחצי מנוטלי ההלוואות החדשות ממנו ישלמו ריבית של 12.07% לעומת 11.85% בינואר. מחצית הלווים ממזרחי טפחות ישלמו ריבית אף יותר גבוהה - 13.72% כשבינואר עמדה הריבית החציונית על 13.47%. הריביות הממוצעות של שני הבנקים הללו עומדת על 9.36% ו-9.56%, כלומר ישנם כמה לקוחות גדולים שקיבלו ככל הנראה ריבית נמוכה מאוד וכך ירד שיעור הריבית הממוצעת אל מול זו החציונית.

מי שמציע את הריבית החציונית הנוחה ביותר עבור הלקוחות הם וואן זירו עם 7.08% למרות שהוא העלה את השיעור ביותר מ-0.6% אל מול חודש ינואר, בעיקר נוכח העלאת הריבית של בנק ישראל בשיעור של 0.5% שהתרחשה באמצע פברואר, וכן בנק יהב עם 7.41% (ירידה של 0.02% לעומת ינואר). מבין הבנקים הגדולים המצטיין הוא דיסקונט שאף הוריד את הריבית החציונית ב-0.01% לכדי 7.82%. לאומי והבינלאומי עדיין מתחת לרף של 10% בבחינת הריבית החציונית עם שיעור של 9.36% ו-9.21% בהתאמה.

באשר לריבית הממוצעת במערכת הבנקאית, זו נותרה דומה יחסית לריבית הממוצעת בינואר ועמדה על 9.09% לעומת 8.97% בחודש שלפני כן. בפברואר ניתנו הלוואות חדשות בסך של 3.71 מיליארד שקל, ירידה לעומת 4.09 מיליארד שקל בינואר. מדובר אמנם בחודש קצר יחסית, אך גם הריבית המטפסת מהווה שיקול בקרב הציבור באשר לנטילת הלוואות.

עלייה בפיקדונות קצרי הטווח

בצד השני של המשוואה, זה של הריבית שמעניקים הבנקים על הפיקדונות, נרשמה עלייה נאה בפיקדונות קצרי הטווח, שם מוחזק רוב הכסף של הציבור. ממוצע המערכת על פיקדונות בריבית קבועה של עד חודש עמד בפברואר על 1.83%, לעומת ריבית של 1.55% בינואר. בנק ירושלים מציע את הריבית הגבוהה ביותר (3.25%) ואחריו הפועלים (2.79%) והבינלאומי (2.69%). מנגד דיסקונט ויהב מאכזבים עם 1.171% ו-1.03% בהתאמה.

בפיקדונות בריבית קבועה לתקופה של עד 3 חודשים הריבית הממוצעת עלתה מ-2.39% ל-2.52%, כאשר המצטיין הוא הבינלאומי עם ריבית ממוצעת של 3.56%. לאומי לעומת זאת מציע רק כמחצית מכך, עם ריבית של 1.76% בלבד.

כאשר מאריכים את פרק הזמן לסגירת הכסף לטווח של עד שנה, הריבית הממוצעת עומדת כבר על 3.88% במערכת הבנקאית. בנק ירושלים (4.19%) והפועלים (4.02%) אם מציעים מעל 4%. משם והלאה יורד ממוצע המערכת כאשר מי שיסגור את כספו בפיקדון לשנתיים בריבית קבועה יקבל בממוצע מהמערכת הבנקאית 3.61% ומי שיסגור לשלוש שנים יקבל ריבית ממוצעת זהה ולארבע שנים 3.09%.

בסך-הכול הופקדו למסלולים בריבית קבועה סכום של 22.6 מיליארד שקל בפברואר לעומת 29.6 מיליארד שקל בינואר.

באשר למסלולים בריבית משתנה (מסלול הפריים), לשם הופקדו בחודש שעבר 25 מיליארד שקל, לעומת 28.5 מיליארד שקל בחודש ינואר. השינוי בהעדפה מלמד על כך שהציבור מתמחר עלייה נוספת בריבית כבר בעוד ימים אחדים.

במסלולי הריבית המשתנה עלה ממוצע המערכת לפיקדונות של עד חודש מ-1.68% בינואר ל-1.84% בפברואר, בעקבות עליית הריבית של בנק ישראל. מרכנתיל הוא הבנק המצטיין עם ריבית של 2.89% ואחריו וואן זירו וירושלים עם 2.74% כל אחד. הפועלים סוגר את הרשימה עם 1.64% בלבד.

מבט על הפיקדונות לתקופה של עד שנה מגלה שלושה בנקים שמציעים ריבית של מעל 4% - מזרחי טפחות, וואן זירו והבינלאומי. ממוצע המערכת עלה בפברואר ל-3.9%, לעומת 3.46% בינואר, כלומר מגלם כמעט את כל העלאת הריבית של פברואר.

התמסורת בישראל התחזקה משמעותית רק בשליש האחרון של 2022

הממצאים הללו מגיעים לאחר שביום שלישי בבוקר פרסם בנק ישראל ניתוח לפיו הבנקים בישראל הם בין אלו שגלגלו את הריבית לפיקדונות יותר מאשר רוב הבנקים במדינות ה-OECD. כך, בעוד שבישראל התמסורת מריבית הבנק המרכזי לריבית הפיקדונות עמדה על קרוב ל-50% בשנת 2022, בארה"ב היה שיעורה כ-9% בלבד, ובאירופה בממוצע - כ-21%. לגבי פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים רק בסלובניה, אוסטריה, ולוקסמבורג הייתה התמסורת במהלך התקופה חזקה יותר מאשר בישראל.

עם זאת, בבנק ישראל ציינו עוד כי התמסורת בישראל התחזקה משמעותית רק בשליש האחרון של השנה שעברה. בארבעת החודשים הראשונים של העלאות הריבית המוניטרית (בין אפריל ליולי) שיעור העלייה המצטבר של ריבית הפיקדונות היה כ-25% בלבד מן העלייה המצטברת של ריבית בנק ישראל אך כעבור ארבעה חודשים נוספים יחס זה כבר עמד על כ-50%.

"ניתוח אמפירי של התמסורת מהמדיניות המוניטרית לריבית הפיקדונות ב-30 מדינות OECD לאורך שני עשורים מעלה כי התמסורת נוטה להיות חלשה במיוחד בסביבת ריבית נמוכה. עודפי נזילות גבוהים וריכוזיות של המערכת הבנקאית קשורים אף הם לעוצמתה הנמוכה של התמסורת. עם זאת, צמצום הנזילות וחזרה לסביבת ריבית גבוהה, כחלק מתהליך ההידוק המוניטרי, לצד פעולות בנק ישראל להגברת היכולת להשוות בין ריביות הבנקים ושיח ציבורי ער, יכולים להסביר חלק מההפרשים בין ישראל לשאר המדינות ואת התחזקות התמסורת בישראל ברבעון האחרון של השנה", הסבירו בבנק ישראל.