כך משפיע הפיחות בשקל על ההייטקיסטים

בכירי ההייטק הישראלי ממלאים תפקיד דומיננטי במחאה נגד המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, ואשר הובילה לאחרונה להתחזקות משמעותית של הדולר מול השקל. התחזקות זו טובה לעסקיהם מאחר שחברות ההייטק מגייסות את הונן ומוכרות את מרכולתן בדולרים, בעוד שכ־80% מתקציבן מוקצה בדרך כלל לתשלומי שכר ועלויות נלוות הנקובים בשקלים.

● התפשרה על שליש מהשווי הרצוי: איטורו גייסה לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר
● חברת הסייבר המסתורית הציעה לעובדת NSO הצעה מפתה - עכשיו היא טוענת שרומתה
● בריינסוויי מתערערת, ב-AION Labs משיקים אתגר חדש: השבוע בביומד

כך לדוגמה אורקה סקיוריטי, חברת סייבר שמסייעת לארגונים גדולים לאבטח את יישומי הענן שלהם, דיווחה על גיוס של 550 מיליון דולר באוקטובר 2021, כאשר ערכו של הדולר עמד על 3.2 שקלים.

מאז ועד היום טיפס המטבע האמריקאי ב־14%. תיאורטית, אם הסכום כולו היה יושב בבנק ללא מעש, אורקה סקיוריטי הייתה נהנית מתוספת של 300 מיליון שקל לחשבון רק בשל עליית שער הדולר. מנכ"ל החברה, אבי שוע, מאשר כי "עליית הדולר טובה לנו, כשכמו לכל יצואן - היא מורידה את עלות העבודה".

אורקה, שמעסיקה בישראל 200 מתוך 450 העובדים שלה ברחבי העולם, היא רק דוגמה לחברת הייטק אחת שנהנית מעליית שער הדולר לעומת השקל. יחד עם זאת, התייקרות הדולר גם מעלה את המחירים בישראל ופוגעת בכושר הקנייה של האזרחים, כך שההנאה המיידית הזו צפויה להוביל בטווח הארוך לעליית יוקר המחיה ושחיקה בשכר העובדים. בחברות ההייטק, המשמעות היא שיידרשו לפצות את העובדים באמצעות הגדלת השכר.

מסייע להוזלת עלויות ההעסקה

גם עבור חברת אופטימוב, העלייה בשער הדולר מסייעת להוזיל את עלות ההעסקה בישראל. מנכ"ל ומייסד החברה, פיני יקואל, מספר לגלובס כי "למעשה, כחברה רווחית אנחנו מרוויחים פעמיים - פעם אחת בגלל העלייה בדולר ופעם שנייה מהעלייה בריבית על פיקדונות דולריים שאנחנו מחזיקים בבנקים ישראליים.

"כל ההכנסות שלי הן במטבע חוץ, ואילו רכיב השכר בשקלים ומהווה 80% מההוצאות".

יקואל מסביר כי החברה מנהלת אסטרטגיה של אופטימיזציה בין המרת מט"ח לשקלים וסגירה של מט"ח בפיקדונות, בהתאם לעליית הריבית ולשינויים בשערי מטבע. כך, סגירת פיקדון לטווח של עד אפילו 9 חודשים בבנק, עשויה להניב מיליוני דולרים ברווח בשל הריבית הגבוהה.

ובכל זאת, יקואל לא מתרשם מעליית שער הדולר: "בסך הכול אנחנו באקלים כלכלי קשה יותר, ובלתי אפשרי לבנות על שער דולר גבוה או נמוך. המגמה הברורה היא עלויות שכר נמוכות יותר אל מול אינפלציה גבוהה יותר".

"לא נכון להסתמך על עליות הדולר"

אסף שמלי, מנכ"ל ומייסד חברת הסטארט־אפ בראוזי, שמפעילה סניפים בישראל, ניו יורק וטוקיו, מספר כי למרות האפקט החיובי שנוצר לו בירידת שער השקל - שאחראי כאמור על 80% מהוצאות רוב החברות בענף - הוא אינו שוקל להעלות את שיעור ההוצאות של החברה. בפועל אנחנו לא עושים את זה כרגע כי לא נכון להסתמך על עליות של הדולר, במיוחד כי אנחנו מעריכים שהוא יחזור לשערו הקודם, ובדרך כלל לא מהמרים נגד מטבעות - זה צעד דרסטי ומאוד מסוכן. מה שכן, עלות תפעול החברה בחודשים האלה תרד משמעותית, בדיוק בערך שבו עלה המטבע".

איילת נחמיאס־ורבין, יו"ר מכון היצוא, משוכנעת כי "העלייה בשער הדולר היא בשורה טובה ורגעית למפעלי הייצור, אבל בטווח הארוך היא סימפטום של בעיה גדולה יותר. מאז פרוץ הקורונה הדולר סובל מתנודתיות, עד שקשה להסתמך על מגמה מסוימת של עלייה או ירידה. השאלה היא איך אנחנו מייצרים רשת ביטחון לחברות, ובמיוחד לסטארט־אפים, בתקופות של חוסר ודאות.

"השילוב בין מט"ח תנודתי, ריבית עולה ומשבר פוליטי עמוק בישראל, ומהצד השני אתגרים כלכליים בחו"ל - מייצר סיטואציה מורכבת במיוחד שאפילו דולר גבוה אינו מפצה על חוסר הוודאות שבה או על היעדר החלופות".

במונחים שקליים, הכנסות מפעלי הייצור עולות ב־2.5% עד 4% עקב התחזקות הדולר, אך האפקט מצונן על ידי עליית מחירים בישראל ועלויות מימון גבוהות. לדברי נחמיאס־ורבין "אין חלופות מימון סבירות היום - לא בהייטק ולא בתעשייה המסורתית".