הנפט והדולר משחקים לטובתה: מי היה מאמין שרק לפני שנתיים החברה הזו כמעט וקרסה

פחות משנתיים חלפו מאז עמדה חברת התעופה אל על בפני קריסה, בעקבות פרוץ מגפת הקורונה שהשביתה את פעילותה כמעט כליל. החברה צברה הפסדי ענק, זכתה להערת "עסק חי" של רואי החשבון בדוחותיה הכספיים, ונדרשה לתוכנית חילוץ, שכללה הזרמות הון מצד המדינה ובעל שליטה חדש, קני רוזנברג, שנכנס בנעליה של משפחת מוזס-בורוביץ'.

● על פיקדונות או הלוואות: באיזה בנק הריבית הגבוהה ביותר? | ניתוח
● האזהרה החריפה של הבכירים והתגובה של השר: מאחורי הקלעים של הדרמה באוצר
● אחרי תקדים מחיקת האג"ח של קרדיט סוויס, באירופה ובבריטניה מבטיחים לנהוג אחרת | ניתוח 
● לאחר הפסד של קרוב למיליארד דולר בשנתיים: אל על מציגה רווח נקי של 109 מיליון דולר ב-2022 

נכון להיום, מצבה של אל על השתנה מקצה לקצה. ההתאוששות המהירה בעסקי התיירות לאחר דעיכת המגפה החזירה את מראות הצפיפות המוכרים לנתב"ג, ומכירות כרטיסי הטיסה חזרו לקצב של לפני פרוץ המגפה.

בד-בבד נהנית בחודשים האחרונים חברת התעופה מרוח גבית שמספקים שני גורמים אקסוגניים, אשר צפויים לבוא לידי ביטוי חיובי ברווחיה לרבעון הראשון של 2023: התחזקות הדולר והקריסה במחיר הנפט.

ביטוי חלקי לכך ניתן לראות כבר היום בביצועי מניית החברה, שעלתה מתחילת השנה ביותר מ-20%, ומשקפת לאל על שווי של כ-750 מיליון שקל.

הירידה במחיר הנפט היא כאמור אחד הגורמים שתומכים במחיר מניית אל על , וזאת בשל ההקלה הצפויה בהוצאות על רכישת דלק סילוני. אשתקד שילמה אל על 584 מיליון דולר עבוד דלק סילוני, רכיב שהיווה 35% מהוצאותיה התפעוליות של החברה.

מחירה של חבית נפט עומד כיום 68 דולר - ירידה של 35% בתוך שנה. מחיר הנפט, שזינק אשתקד על רקע פרוץ המלחמה באוקראינה והחשש כי תוגבל מכירת הנפט הרוסי בעולם, הלך וירד בחודשים שחלפו מאז. בין הגורמים שסייעו למגמה הייתה הגברת קצב ייצור הנפט מצד ארה"ב.

עלייה של 10% בדולר מכניסה 11 מיליון דולר

אלמנט נוסף שצפוי לתמוך בתוצאות אל על הוא התחזקות הדולר מול השקל, שכן החברה מוכרת את כרטיסי הטיסה שלה בדולרים, בעוד שמרבית הוצאותיה הן שקליות. הוצאות השכר של אל על הסתכמו אשתקד ב-360 מיליון דולר, והיוו כחמישית מסך הוצאות ההפעלה, שהסתכמו ב-1.68 מיליארד דולר.

בדוחות אל על מצוין כי שינוי בשער הדולר מול השקל משפיע על הערך הדולרי של ההוצאות השקליות של החברה; עלייה של 10% בשער הדולר מביאה להכנסה של 11 מיליון דולר לחברה, בעיקר על רקע שיערוך התחייבויותיה לעובדים. המטבע האמריקאי התחזק בכ-4% מתחילת השנה (וב-13% בשנה האחרונה), ונסחר בימים אלה סביב רמה של 3.66 שקלים.

קיצוץ חד במצבת העובדים של החברה

לאחרונה פרסמה אל על את תוצאותיה העסקיות ל-2022, שבהן דיווחה על מעבר לרווח על רקע היציאה ממשבר הקורונה וההתאוששות המהירה בענף התיירות.

לגורמים אלו נלווה קיצוץ חד במצבת כוח-האדם של החברה בתקופת המגפה, שירדה מ-6,300 עובדים בסוף 2019 לכ-4,500 בסוף 2022.

החברה הציגה שיפור ניכר בביצועיה העסקיים: ההכנסות יותר מהוכפלו, ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 109 מיליון דולר.

זאת לאחר שבשנים 2020 ו-2021 רשמה החברה הפסד מצטבר של קרוב למיליארד דולר בשורה התחתונה.

החברה, המנוהלת על ידי דינה בן טל-גננסיה רשמה אשתקד הכנסות של כ-2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 131% ביחס לשנה שקדמה לה. הרווח התפעולי בסיכום 2022 היה 112 מיליון דולר, למול הפסד תפעולי צורב של 320 מיליון דולר שנה קודם לכן.

 דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: רונן דבש

אל על הציגה יעד הכנסות חמש-שנתי שממנו עולה כי היא מתכננת להגיע למחזור הכנסות שנתי של 3.5 מיליארד דולר עד שנת 2028, קרי עלייה של 76% ביחס לנתוני 2022. כמו כן, היא מתכננת לרשום היקף נוסעים שנתי של 7.5 מיליון איש לפי אותה תוכנית, לעומת 4.2 מיליון נוסעים בשנה החולפת.

בד-בבד, לפני חודש נרשמה התפתחות עסקית חיובית נוספת עבור החברה, כשעומאן אישרה לחברות תעופה מישראל לטוס מעל שטחה, מה שיקצר את זמני הנסיעות למזרח הרחוק, ועשוי להוסיף קווים נוספים ותחרותיים יותר ליעדים שונים בצד הזה של העולם.

כאמור, נראה כי כל ההתפתחויות החיוביות האחרונות עודדו את המשקיעים, שהקפיצו את מניית אל על, אך היא עדיין רושמת ירידה של יותר מ-60% בחמש השנים האחרונות.

העלייה האחרונה במחיר המניה הכשילה ניסיון של בעל השליטה רוזנברג (45%) לקנות עוד מניות. רוזנברג ביקש לרכוש 5% ממניות החברה בהצעת רכש שהגיש, במחיר של 3.8 שקלים למניה, שאותה שיפר בהמשך ל-4 שקלים (דומה למחיר השוק הנוכחי).

אך הציבור נענה חלקית להצעה, והתקבלו הזמנות לרכישת 3.6% ממניות החברה. היות שחוק החברות לא מאפשר לרוזנברג לרכוש מתחת ל-5%, ההצעה לא יצאה לפועל. 

החלפת רואי החשבון: EY במקום דלויט

לא כל החדשות הן חיוביות בגזרת החברה. בשבוע שעבר החליטה אל על להחליף את פירמת רואי החשבון שלה, דלויט, ולמנות במקומה את משרד EY ישראל.

באל על טענו כי מדובר בהחלפה שמתחייבת "מטעמי ריענון, יעילות ונאותות הליכי ביקורת", לאחר תקופת כהונה ממושכת בת כ-20 שנה, שבמהלכן לא הוחלף משרד רואי החשבון, ולטובת "הבטחת נאותות הליכי הבקרה והביקורת של החברה".

בדלויט, עם זאת, טוענים כי ההחלפה נעשית משיקולים זרים, על רקע העובדה שבתחילת שנת 2022 הצביע המשרד על ליקויים הקשורים לממשל התאגידי של אל על.

אותה מחלוקת בין אל על לדלויט נחשפת במלואה בדיווח של אל על לבורסה על כינוס אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות, שבו צוין בין היתר כי בדלויט נזכרו לדווח על ליקויים לכאורה בממשל התאגידי רק לאחר שנודע להם כי בכוונת אל על להחליפם כמשרד מבקר.

לפי אל על, בישיבה מדצמבר האחרון, משרד דלויט ציין כי לא רק שהחברה חזרה לפעילות עסקית נאותה, אלא גם שהממשל התאגידי חזר לתפקד באופן מלא.

לפי החברה, החלפת משרד רואי החשבון נעשתה לאחר תהליך בחינה שכלל, בין היתר, ישיבות משותפות של ועדת המאזן וועדת הביקורת של החברה עם נציגי משרדי רואה החשבון והנהלת החברה, וקבלת הצעות למתן שירותים וניהול משא ומתן בהקשרן.