המהפכה המשפטית והכלכלה: סמוטריץ' כבר לא יוכל להתכחש לאזהרות של בכירי האוצר

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. בעיתוי מכריע, כאשר הסעיפים הראשונים של המהפכה המשפטית מתקדמים לעבר הישורת האחרונה, התפרסמו סוף-סוף חוות-הדעת המקצועיות של בכירי האוצר על ההשפעה הכלכלית של יוזמות החקיקה (או ליתר דיוק, הודלפו). כבר ראינו גל של אזהרות משלל כיוונים, ובכל זאת, הניתוחים של אנשי האוצר מהווים סוג של קרשנדו. אלה האזהרות הדרמטיות והמפורטות ביותר שנשמעו עד כה.

● האזהרה החריפה של הבכירים והתגובה של סמוטריץ': מאחורי הקלעים של הדרמה באוצר  
● סמוטריץ' מגיב לביקורת בתוך האוצר על החקיקה המשפטית: "יש במשרד גורמים שמתנגדים אידאולוגית" 
● באגף התקציבים מזהירים את סמוטריץ': "החקיקה המשפטית עלולה להביא לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה"

אלה לא אזהרות של אנליסטים בחו"ל ש"אולי לא הבינו" את החקיקה שהקואליציה מקדמת. אלה ניירות מפורטים של גורמי המקצוע המוסמכים במערכת עצמה: אגף הכלכלנית הראשית ואגף התקציבים באוצר.

כבר ראינו שרי אוצר בוחרים לא להקשיב לדרגים המקצועיים, אבל בשלב הזה לא מדובר באזהרות שניתן לפטור כלאחר יד. אלה הערכות שמגיעות מתוך האוצר והוצגו על-ידי בכיריו בפני שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצמו. הוא לא יוכל להתכחש להן.

בהודעה שפרסם האוצר, צוטטו דברי סמוטריץ' לפיהן יש ברפורמה גם "הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה". אין זכר להזדמנויות האלה בניירות העמדה של האוצר, אלא רק לסיכונים. ואם באזהרות השונות שראינו עד כה מדובר על השלכות עתידיות לכלכלה הישראלית, הרי שניתוח אגף התקציבים קובע כי כבר עכשיו ניתן "לזהות אינדיקציות ראשוניות להתפתחות של סנטימנט שלילי מצד משקיעים ביחס לשוק הישראלי".

בנוסף, גם הפיצול של סעיפי החקיקה השונים בין המושב הנוכחי והמושב הבא של הכנסת, לא בהכרח משנה את התמונה: "עלולות להיות השלכות כלכליות לא מבוטלות גם בקידום מתווה החקיקה שלא כמכלול".

ייתכן כי ההערכות הנוכחיות יתגלו כאופטימיות מדי

לא רק לעצם האזהרה של הגורמים המוסמכים יש חשיבות, אלא גם לתוכן. זה נכון, מדובר בהערכות וסימולציות, וכבר נוכחנו שמודלים כלכליים לא תמיד חוזים את המציאות. אבל כפי שמזכירים בסקירות, ייתכן כי ההשפעות יהיו גם יותר גרועות ויתממשו מהר יותר. או כפי שמנסחת זאת סקירת הכלכלנית הראשית, ייתכן כי ההערכות שלהם יתגלו כשמרניות מדי.

בסקירה של אגף התקציבים מתוארת סימולציה, ולפיה לו העלייה המשוערת בסיכון הייתה מתרחשת בשנת 2021, התוצאה עלולה הייתה להיות אובדן של בין כחמישית לחצי מצמיחת התוצר לאותה שנה, וירידה של בין כ-8% ל-25% בשיעור המועסקים בהייטק. רבע מהמועסקים בהייטק: זה משבר מעורר חלחלה.

יש גם הבדלים בין הסקירות. אגף התקציבים מתמקד בניתוח ההשפעות האפשריות של הורדת דירוג של ישראל והרעה בסנטימנט לגבי השקעות בארץ. אגף הכלכלנית הראשית הולך צעד אחד הלאה, ומעריך מה יהיו ההשפעות על הצמיחה אם הגדרת ישראל תשתנה ממדינה "חופשית" למדינה "חופשית חלקית", לפי אחד המדדים שמשמשים בספרות המחקרית. ההערכה שלהם: השינוי עשוי לחתוך מחצית (!) מהצמיחה השנתית לנפש, או 0.8%. כלומר, במבט קדימה, אזרחי ישראל ישלמו מחיר כבד ברמת החיים שלהם.

באגף התקציבים מוסיפים עוד משהו, שאמור להיות מובן מאליו: "ברקע הדברים יש לציין כי הכלכלה הישראלית מתמודדת בעת הנוכחית עם גורמי סיכון נוספים המייצרים גם הם חוסר ודאות, ובעיקרם התפשטות האינפלציה, העלאות הריבית ואי-היציבות בסקטור הבנקאות העולמי". לכאורה, זה הזמן לזהירות יתרה ושמירה על יציבות המערכת. במקום זאת, הקואליציה עדיין רצה קדימה, עם הבטחות שווא להזדמנויות שרק יגיעו.