קיצוץ רוחבי בדרך: התקציב מגיע לכנסת, ובאוצר נערכים לבור של מיליארדים

משרד האוצר הניח את הצעת תקציב המדינה לשנים 2023־2024 על שולחן הכנסת היום (ה'), לקראת קריאה ראשונה במליאה בשבוע הבא. התקציב רק הונח, וייתכן שכבר אינו רלוונטי. מסגרות ההכנסות וההוצאות שאושרו בממשלה לפני חודש לא משקללות את ההאטה בצמיחה והפגיעה בהכנסות המדינה שעלולות להיגרם כתוצאה מחקיקת הרפורמה המשפטית, מפניהן הזהירה בימים האחרונים צמרת משרד האוצר את שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. 

● האזהרה החריפה של הבכירים והתגובה של השר: מאחורי הקלעים של הדרמה באוצר
● המהפכה המשפטית והכלכלה: סמוטריץ' כבר לא יוכל להתכחש לאזהרות של בכירי האוצר | פרשנות
● סמוטריץ' מגיב לביקורת בתוך האוצר על החקיקה המשפטית: "יש במשרד גורמים שמתנגדים אידאולוגית"
● באגף התקציבים מזהירים את סמוטריץ': "החקיקה המשפטית עלולה להביא לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה"

תקציב המדינה נקבע על בסיס תחזית ההכנסות הרשמית שעורכת הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג. האחרונה התריעה בנייר העמדה שהגישה לסמוטריץ' כי "הפגיעה בהכנסות המדינה עלולה להתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בשנות התקציב הסמוך למועד יישום הרפורמה, ועל כן באם הרפורמה המשפטית המוצעת תיושם בתקופה הקרובה, צפוי שיידרש עדכון לתחזית ההכנסות לתקציב הקרוב".

גרינברג כבר הפחיתה באחרונה את תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנת התקציב הנוכחית ב־10 מיליארד שקל, לכ־437 מיליארד שקל עד סוף 2023. ההפחתה הקודמת נקבעה על רקע סימני ההאטה במשק שנרשמו בארץ ובעולם. מאז רק החריף הסנטימנט של המשקיעים הזרים וסוכנויות הדירוג כלפי הכלכלה הישראלית, באופן שעלול להשפיע בתנועת מלקחיים - מחד לייקר את עלות החוב של ישראל ולפגוע ביכולת הממשלה להוציא כספים כדי להשקיע בציבור, ומנגד להאט את הצמיחה כך שגם הכנסות המדינה יתמתנו.

בממשלה ייאלצו לחפש חלופות תקציביות

התקציב נקבע עם יעדי גירעון שאפתניים ונמוכים, שמסתמכים על אומדן ההכנסות בשנות התקציב. במשרד האוצר מתעודדים מכך שהרבעון הראשון של 2023 צפוי להסתיים עם גביית מסים מעל היעדים שהועמדו בפני רשות המסים. אולם, עדכון תחזית ההכנסות כלפי מטה בעקבות המהפכה המשפטית ברבעונים הבאים עלול להציב את הממשלה מול בור תקציבי, שיצריך קיצוץ רוחבי או מציאת מקורות מימון אלטרנטיביים.

התחזיות של גרינברג וראש אגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, מציגות תמונה קשה, אבל בעיקר בטווח הבינוני ומעלה, שמחריפה בהדרגה. כך למשל חזויה פגיעה שנתית בסדר גודל של כ־15 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, החל בעוד כ־3־4 שנים, בתרחיש שבו ייפגע מדד הדמוקרטיה. בעשור הבא כבר יצטמקו ההכנסות בסכום אדיר של יותר מ־70 מיליארד שקל בשנה, לפי תחשיב זה שהונח בפני סמוטריץ'.

בתקציב 2023־2024, לעומת זאת, צפויה השפעת הרפורמה עדיין להיות קלה יותר, בהיקף נזקים של מיליארדי שקלים אחדים "בלבד" בשנה - סכום שסמוטריץ' אמר שהוא מוכן לספוג למען החקיקה.

חלק מהרפורמות בוטלו, ואיתן ההכנסות

אבל עוד לפני שנגיע לשלב שבו תצטרך גרינברג - או מי שיחליף אותה ביוני הקרוב עם סיום כהונתה - לפרסם תחזית ההכנסות מדולדלת בעקבות הרפורמה המשפטית, כבר בימים אלה תעודכן התחזית הקיימת בעקבות שינויים שנערכו בחוק ההסדרים שעשויים להשפיע על ההכנסות המדינה. בשבועות האחרונים נאלצו באוצר לוותר לשרי הממשלה על חלק מה"גזרות" שהיו אמורות להיכנס לתקציב. כך למשל, הסרת תוכנית האוצר לביטול הפטור ממע"מ לתיירים נכנסים, יפחית את ההכנסות החוויות בסכום הנאמד בקרוב ל־2 מיליארד שקל בשנה.

באוצר גם ויתרו על הרפורמות שתוכננו לביטול הגדלת הטבת המס שהובטחה לפנסיונרים. ביטול התוכנית הזאת יגרע מתקופת המדינה עוד כ־700 מיליון שקל בשנה, אבל רק החל בשנת 2025, כך שאין השלכה על מסגרות התקציב הקרוב. רפורמות אחרות שנפלו מההסדרים והיו אמורות להגדיל את תזרים הכסף מהציבור הנהגים לאוצר, כמו הטלת מס נסועה על רכב חשמלי או קביעת אגרת גודש, ישפיעו גם הן לרעה על הכנסות המדינה בשנים הבאות, אבל לא בתקציב הדו־שנתי שנידון כעת.

עוד פוצלה מהחוק הרפורמה להגבלת כוחם של יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים, אך דחייתה צפויה לפגוע כלכלית בעיקר בציבור ולא בממשלה.

סעיף אחר בחוק ההסדרים שמצוי עדיין במחלוקת הוא הרפורמה של האוצר במודל הכנסות הארנונה של הרשויות המקומיות. בתחילת השבוע הודיע פורום 15 הרשויות החזקות על השבתת פעילותן בתחומי התכנון והבנייה. זאת, כמחאה על כוונת האוצר לכפות על העיריות לשלם "היטלים" על בנייה לעסקים. כספים אלה יועברו לקרן מיוחדת, שתתמרץ רשויות לבנות למגורים. מדובר באחת הרפורמות המשמעותיות האחרונות שעוד נשארו בשלב זה בתוכנית הכלכלית של האוצר. במידה שהיא תיפול, זו תהיה מפלה גדולה לאוצר בתוכנית העיקרית שלו לטיפול במשבר הדיור.

לקראת קיצוץ נוסף בתקציב?

אם לא די בכך, מלכתחילה הבהירו באוצר שיידרש קיצוץ רוחבי בשיעור של כ־3% בתקציב הממשלה, על מנת להתכנס אל תוך היעדים שנקבעו. כעת, עם השינויים שחלו בחוק ההסדרים ובתנודות המאקרו בחודש שחלף מאז הועלתה טיוטת התקציב לדיון בממשלה - עלתה השאלה האם יידרש קיצוץ נוסף. לפי חלק מהגורמים באוצר, קיצוץ נוסף אינו צפוי, כיוון שיימצאו מקורות תקציביים אחרים. מקורות אחרים אומרים כי ההשפעה הכוללת על התחזית עדיין בתהליך, וייתכן שתוכניות שבוטלו יתקזזו עם תוכניות אחרות שייכנסו לתקציב.

כך לדוגמה, כדי לממן את הוצאת ה"מקלות" מהתקציב, נדרש האוצר לרוקן אותו גם מ"גזרים" לציבור, כמו ההבטחה הבולטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל סמוטריץ', תידחה ל־2024 לפחות: מדובר בתוספת נקודות זיכוי מס להורים לילדים בגילאי 12 עד 18. לו הייתה נכנסת ההטבה להורים כבר לתקציב השנה הזאת, הייתה עומדת העלות על סכום המוערך ביותר ממיליארד שקל.