הבנקאית שמגלה למה אין יותר נשים בעולם ההשקעות

הראיון עם הילה חימי, מנכ"לית דיסקונט קפיטל, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק דיסקונט, נערך בבוקר יום האישה הבינלאומי, זמן קצר לאחר שחזרה משלושה שבועות באוניברסיטת הרווארד, שם היא משתתפת בתוכנית בת ארבעה חודשים בשם AMP (לניהול מתקדם). "אחד השקפים הראשונים שהוצגו שם הראה ש־25% מהמשתתפות בה הן נשים והיתר גברים", היא מספרת. "ראש התוכנית אמרה: חברים, נא למחוא כפיים, מדובר בהישג, כיוון שבדרך כלל השיעור הוא 15%. אני חשבתי לעצמי שאלה נתונים גרועים, שיש עוד דרך ארוכה עד שנגיע למקום שנרגיש בו נוח".

● כל מה שידוע על תוכנית "אקסודוס" של ההייטקיסטים לאירופה
● הנפט והדולר משחקים לטובתה: לפני שנתיים החברה הזו כמעט וקרסה
● האיש הכי קרוב למיידוף לפני מותו חושף את כל הסודות | ראיון 

חימי היא אחת הנשים המובילות בעולם ההשקעות הישראלי ולמרבה הצער גם אחת היחידות בצמרת. חברת דיסקונט קפיטל, שבראשה היא עומדת, משקיעה בקרנות פרטיות, בקרנות הון סיכון, בחברות ריאליות ובחברות טכנולוגיה. נכון לסוף 2022 תיק ההשקעות הריאליות של החברה הסתכם ב־2.15 מיליארד שקל, עלייה של 16% לעומת 2021. כשהיא נכנסה לתפקיד לפני כשמונה שנים עמד התיק על 800 מיליון שקל בלבד.

באותה התקופה שלט כוח נשי בעולם הבנקאות: לילך אשר טופילסקי כיהנה כמנכ"לית דיסקונט, רקפת רוסק עמינח כמנכ"לית לאומי, סמדר ברבר-צדיק עמדה בראש הבינלאומי, ואת בנק ישראל הובילו קרנית פלוג כנגידה וחדוה בר כמפקחת על הבנקים.

למרות שמכולן ברבר-צדיק היא היחידה שנשארה בתפקידה, חימי אופטימית מאוד לגבי עתידן של הנשים בענף. "במערכת הבנקאית ובשוק ההון בכלל נפרצה תקרת הזכוכית לנשים. ראינו מנהלות שמובילות שינויים, מובילות ארגונים גדולים, עושות מהלכים משמעותיים ודיסטרפטיביים (משבשים - ר"ו) ומצליחות בהם. אמנם היום יש יותר גברים בראש, אבל כשמסתכלים על ההנהלות, יושבות שם נשים מוכשרות שיכולות להיות הדור הבא.

"עם זאת, בתחום השקעות, גם בארץ וגם בעולם, זה לא כך, יש מעט מאוד נשים בצמרת, למרות שכבר יש כמה שניפצו את התקרה (אשר טופילסקי מכהנת כשותפה בקרן פימי, רוסק עמינח פנתה לפינטק ובר לפלטפורמת ההשקעות איטורו - ר"ו). אנחנו לא יכולים להגיד לנשים 'אתן צריכות לשאוף לשם' אם אין נשים שיושבות בראש הפירמידה".

איזה שינוי את מרגישה בדרך שנשים עשו?
"בעבר, כשנשים היו פורצות דרך או הגיעו לתפקידי מפתח, הן עשו זאת בכוחות עצמן והיו כמעט בודדות במערכה. הן היו צריכות להיות ממש-ממש טובות. כיום אני רואה שנשים צעירות יוצרות לעצמן רשת של קשרים שמאפשרת להן לתמוך ולדחוף זו את זו. אם פעם היו מועדונים סגורים של גברים, היום יש פורום נשים יזמיות, פורום נשים בהשקעות, פורומים של מנכ"ליות, כלומר נשים שמעצימות נשים, ומשם יבוא השינוי המשמעותי".

מהם היתרונות שנשים מביאות איתן לעבודה?
"ניהול נשי הוא מורכב יותר, ולכן מתאים יותר לעולם החדש. נשים מביאות כלים כמו יכולת עבודה בקבוצות, הכלה, הקשבה, אינטואיציה, כאלה שהופכים את שיטת הניהול שלהן להרבה יותר מגוונת. מחקרים בארה"ב מראים שחברות שמנהלות נשים משיאות תשואה יותר גבוהה. גם יותר גברים מרשים לעצמם להשתמש בסט הכלים, וזה חלק מהשינוי שאני רואה - כניסה של נשים לתפקידי מפתח לא רק מביאה את הניהול הנשי, אלא גם משפיעה על הניהול הגברי.

"הן מביאות גם את היכולת לנהל גם את מה שקורה בבית. אני גדלתי עם שתי אחיות, אמא שלי, שגרמה לנו להיות שאפתניות מאוד ואבא שתמיד תמך. גדלתי בסביבה שאמרה: פשוט תהיי הכי טובה ותגיעי הכי רחוק. יש חשיבות גדולה מאוד לסביבה. לי ברור מאוד שיש מקום לשלב עבודה ומשפחה, גם אם זה מאתגר לג'נגל בין הדברים. אני שמחה להגיד שגם הגברים אצלנו (בדיסקונט קפיטל - ר"ו) רוצים להיות יותר מעורבים בחיי המשפחה שלהם".

"מחפשים כיוונים יציבים"

בימים אלה חימי וצוות דיסקונט קפיטל מקדמים שורה של עסקאות, בהן אחת שתמזג שתיים מענקיות האופנה בישראל: דלתא הגישה הצעה לרכישת גולף תמורת תשלום במזומן של 425 מיליון שקל (ועוד 25 מיליון שקל בכפוף לתוצאות עתידיות). אם העסקה אכן תצא לפועל, תיווצר כאן קבוצה שמחזיקה ביותר מ־500 חנויות בישראל.

חימי מעדיפה שלא להתייחס באופן ישיר, מאחר שמדובר בשתי חברות ציבוריות המחויבות בדיווח למשקיעים והעסקה טרם הושלמה. אבל לשאלה איך דבר כזה נרקם היא עונה: "יש כמה דרכים להגיע לעסקה. הראשונה היא באמצעות בנקאים להשקעות שרוצים לייצר חיבורים. יועצים זה דבר נפלא והתפקיד שלהם הוא לקחת חברה ולחפש למי היא מתאימה או לחלופין לשבת בתוך החברה ולחפש עבורה מטרות להתפתחות. הדרך השנייה היא באמצעות קשרים אישיים. הרבה מההשקעות שאנחנו עושים לאורך השנים הן על בסיס מערכות יחסים ארוכות טווח שאנחנו מבססים עם משקיעים וקבוצות גדולות במשק מתוך מטרה להגיע לעסקאות לא במסגרת מכרז, כי שם כל המשחק הוא מחיר ואין לנו יתרון. אנחנו אוהבים לחפש את המקום שבו אנחנו יודעים להביא ערך לשולחן למרות שאנחנו שחקן מיעוט (כחברה־בת של תאגיד בנקאי היא מוגבלת באחזקה של 20% בחברות ריאליות - ר"ו)".

אילו תחומים הולכים להיות אטרקטיביים מבחינתכם ב-2023?
"עדיין קשה מאוד לזהות את ההזדמנויות, בטח ברמה הרוחבית, למרות שנקודתית אנחנו מסתכלים על לא מעט עסקאות. הסגירה של שוק ההון לגיוסים מביאה הזדמנויות ויש חברות טובות. העולם המסורתי הרבה פעמים יותר לוקאלי והוא לא תלוי בכספים שמגיעים מבחוץ ובמה שקורה בכלכלות אחרות בעולם. אין ספק שזה מקום לשים עליו פוקוס. אבל גם בחברות הטכנולוגיה הבוגרות בארץ יש דברים מדהימים. יש לנו בפורטפוליו לא מעט חברות בתחום המזון כי לאורך השנים חשבנו שהוא חסין למשברים. אנחנו ממשיכים לחפש כל הזמן כיוונים יציבים שיאזנו את התיק".

מה לגבי נדל"ן?
"אנחנו לא משקיעים בנדל"ן. אני תמיד אומרת שרוב האנשים בישראל עשו כסף בתחום אחד ואחר כך השקיעו אותו בנדל"ן ועשו פי חמישה. אנחנו לא שם כי החשיפה של הקבוצות הבנקאיות לנדל"ן גבוהה מאוד, ואם אנחנו כזרוע השקעות עושים גידור לפעילות הבנק, הגיוני יותר שנהיה במקומות שהבנק לא פועל בהם. כך גם לגבי עולם הפיננסים, למעט השקעה בפינטק, כי זה מקום שדיסקונט חשוף אליו ממילא".

"חייבים לשקלל שינויי משטר"

לאורך השנים שלה בראש דיסקונט קפיטל גדל כאמור תיק ההשקעות של החברה פי שלושה. כשליש מההשקעות בוצע בחברות טכנולוגיה, מגזר שספג מכה קשה בשנה האחרונה בשל עליית הריבית ברחבי העולם, שהקשתה על חברות לגייס כספים להמשך ההתפתחות.

האם ההייטק הוא עדיין יעד מרכזי או שעדיף ללכת כיום על חברות בוגרות יותר?
"ההערכה שלי בשנה שעברה הייתה שב-2023 יהיו הזדמנויות חדשות בשוק הטכנולוגיה. אבל אנחנו רואים מעט מאוד כסף שמגיע לשוק, כמעט עצירה בעסקאות. החשש שלי הוא שחברות מגיעות לעסקאות ברגע האחרון, עם מעט מאוד כסף בקופה, וכך הן הרבה פחות מעניינות.

"בהתעלם מהסיטואציה במדינת ישראל (המהפכה המשפטית ומחאת ההייטקיסטים, שמביעים חשש מהמשך הזרמת הכספים מצד משקיעים זרים - ר"ו) ברמה הגלובלית תעשיית ההייטק במקום מאתגר מאוד. חווינו בשנים האחרונות אינפלציה של כסף שהשתרשה לתוך השוויים של החברות. כשהריבית עולה וכמות הכסף בשווקים הולכת ומצטמצמת חברות מושפעות מאוד, בעיקר אלה שמחכות לגיוס הבא. חברה בוגרת יודעת לחיות מתוך המקורות העצמיים שלה, אך בחברות הטכנולוגיה הגיוסים הם החמצן והיכולת לעבור לשלב הבא".

עד כמה זה מסמל את השינוי במיקוד של השוק - מצמיחה לרווחים?
"במשך שנים ישראל הייתה סטארט-אפ ניישן. רוב החברות רצו לבנות מוצר, להוכיח יכולת למכור אותו ואז להימכר. אחר כך עברנו לסקייל-אפ ניישן, כולם רצו להראות שהם יודעים לבנות חברות. אבל בישראל דילגנו על שלב הסקיילינג-אפ - היכולת לבנות חברה שלא רק רצה וצומחת, אלא גם יודעת להתקיים בתנאי שוק משתנים, וכאן ההבדל בין חברת צמיחה לחברת ערך. בשנתיים האחרונות זו השפה שלנו - מול חברות שאנו פוגשים ואלה שכבר השקענו בהן. חלק גדול מהחברות בישראל לא הסתכלו על עצמן ככה, ו-2022 הוכיחה שזה המקום ללכת אליו. השוק האמריקאי עבר ברגע מדרישה לחברות צמיחה לדרישה לחברות רווחיות, והמשקיעים אומרים במפורש שמי שלא תדע להראות רווחיות בתוך 12 חודשים לא מעניינת אותם".

אם בכל זאת ניגע במצב הנוכחי בישראל, ראינו את ראשי המערכת הבנקאית מזהירים מפני השלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה המקומית. כיצד את רואה את התפקיד של צמרת העולם הפיננסי בשיקוף המצב למקבלי ההחלטות?
"כמי שמנהלת חברת השקעות אני אומרת שלמנהלים יש מחויבות לשקלל כל הזמן את מפת הסיכונים שבה אנחנו חיים. אנחנו מסתכלים על כל הסיכונים - מאקרו-כלכליים, גיאופוליטיים - ומנסים לתמחר אותם לתוך הנכסים שאנחנו מנהלים. הסיכונים הללו משתרשים לחברות ציבוריות שהן בסופו של דבר הפנסיות של כולנו. וכן, לתוך מפת הסיכונים נכנסים שינויים רגולטוריים באשר הם ומשטריים, שראינו את ההשפעות שלהם בכל מיני מקומות בעולם. אז מנהל בתחום העסקי-כלכלי שלא משקלל את הדברים האלה פנימה טועה.

"מלבד זאת, לאנשים בעמדות מפתח כלכליות יש אחריות להצביע על האיומים על הכלכלה הישראלית. זו המחויבות שלנו להציף את הסיכונים, ואני לא חושבת שזה מגיע מתוך עמדה פוליטית".

"תחום שאי אפשר לרחף מעליו"

הראיון עם חימי התקיים אמנם לפני פרסום דוחות דיסקונט, אך כבר אז היה ברור כי המערכת הבנקאית הישראלית כולה בדרך לרשום רווחי שיא בעקבות עליית הריבית של בנק ישראל והאינפלציה הגבוהה, שתרמו מאות מיליוני לכל בנק. דיסקונט עצמו סיים את 2022 עם רווח של 3.5 מיליארד שקל, עלייה של 26% לעומת 2021.

חימי מאפשרת הצצה אל מערכת היחסים בין הנהלת הבנק והדירקטוריון שלו לבין זרוע ההשקעות. "יש לנו תמיכה מהם, הם פשוט אומרים לנו 'תעשו מה שנכון'. כשאנחנו מרגישים שיש שוק מעניין ומבקשים עוד כספים מהנהלת הבנק, המנכ"ל והדירקטוריון יודעים להקצות לנו משאבים. כשאנחנו אומרים שעכשיו הזמן לעצור ואנחנו מחזירים נכסי סיכון, שהם הדבר הכי יקר בבנקים, הם יודעים להעריך את זה. המזל שלי, כמנהלת, הוא שיש מאחוריי קבוצה שיודעת להבין שכשהשוק משתנה אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למצב החדש. זה אפשר לנו לשים רגל על הגז ב-2020, דווקא כשהייתה עצירה לאחר הקורונה, ולהוריד את הרגל בחצי השני של 2021, כשחשבנו שהמחירים בשוק משוגעים. זה אפשר לנו גם להתמקד בשנה האחרונה בניהול וליווי של יותר מ-50 חברות שנמצאות בפורטפוליו שלנו ובמספר דומה של קרנות, ופחות ברכישות. אבל אנחנו בהחלט ערוכים עם לא מעט כסף להזדמנויות שיגיעו ואנחנו בודקים מאות חברות".

הרווחים הגדולים של הבנק מעליית הריבית והאינפלציה מאפשרים לכם להיות שקולים בבחירת ההשקעות?
"היתרון שלנו הוא שאנחנו פעילות גידור לבנק, שלמרות שהיא קטנה היא שונה מיתר הפעילויות. כך שכשהריבית נמוכה אנחנו נהנים, וכשהיא גבוה הבנק נהנה".

את רואה את עצמך ממשיכה בעולם ההשקעות, בכיוון שאליו פנו אשר טופילסקי ורוסק עמינח? או מובילה את הקבוצה?
"מה שמלהיב אותי זה אתגרים, שינוי וטרנספורמציה בעולמות משתנים, להוביל חברות למפנה וצמיחה. האתגר הבא שלי יכלול את זה. היום אני נהנית מאוד ממה שאני עושה ונהנית משני העולמות".

מה הטיפ שלך למי שרוצה להיכנס לעולם ההשקעות כקריירה?
"באים לפה הרבה צעירים והטיפ האחד שלי הוא לעבוד קשה, כי התחום הזה מתבסס מאוד על מקצועיות. אי אפשר לרחף מעליו, צריך עומק והבנה. תעבדו קשה ותדעו הכי הרבה בכל חדר שאתם נכנסים אליו. משם תתקדמו".