בג"ץ דחה היום (ד') עתירה של ארגוני ימין נגד מעורבות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בשינוי סמכויות היועצים המשפטית שמקדמת הממשלה.
● מי עומד מאחורי הצעת החוק המשונה לסיכול הגשת תובענות ייצוגיות
● מהומה בוועדת החוקה לקראת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין קבעו כי לא קיים ניגוד עניינים. "האינטרסים שלתפיסת העותרים מתנגשים הם אינטרסים שמרכיבים אינהרנטית את תפקיד היועצת, כמי שאמונה בין היתר על ייעוץ לממשלה בעניינים משפטיים בתחומים נרחבים, ביניהם מן הסתם על הליכי החקיקה האמורים", כתבו בהחלטתם.
"לא רק שאין סיבה לסבור כי היועצת מנועה מלהביע עמדתה ביחס להליכי החקיקה, אלא שזוהי אף חובתה מתוקף תפקידה; אלמלא הייתה עושה כן - הייתה מועלת באחריותה", קבעו השופטים.
בעתירה, שהוגשה על-ידי ארגוני "לביא", "אם תרצו" וארגונים נוספים, נטען כי מעורבותה של בהרב-מיארה ומי מטעמה מעמיד אותם בניגוד עניינים מוסדי מובנה, שכן החקיקה נועדה לצמצם את כוחם.
העותרים התייחסו לחוות-דעתו של המשנה ליועמש"ית, עו"ד ד"ר גיל לימון, בנוגע לניגוד העניינים בו מצוי ראש הממשלה בנימין נתניהו. הם ביקשו להסיק ממנו כי משנקבע כי נתניהו מנוע מלעסוק בהליכי החקיקה בשל ההליך הפלילי המתנהל בעניינו, יש לקבוע כך גם בנוגע ליועמ"שית, אשר עבודתה שלה ושל הכפופים לה תושפע משינוי הסמכויות.
השופטים נימקו כי "כאשר במסגרת תפקידו נדרש עובד ציבור לטפל בסוגיה הנוגעת לכובעו הציבורי, ואפילו תהיה זו שאלה נכבדה אשר תשליך על אופי ואופן תפקודו בעתיד, אין לפנינו כל ניגוד עניינים".
כך, הרמטכ"ל לא מנוע מלעסוק בהצעות המשפיעות על תפקוד הצבא הנוגעות להיקף סמכויותיו. נגיד בנק ישראל אינו חסום מלעסוק בסוגיות הנוגעות לתפקידיו וסמכויותיו של בנק ישראל או לתנאי העבודה, וכך הלאה.
בית המשפט קבע כי אין מקום להשוואה בין עניין היועמ"שית לעניינו של נתניהו כפי שטענו העותרים, והעתירה נדחתה בהיותה נעדרת עילה. העותרים חויבו בתשלום 5,000 שקל לאוצר המדינה.
"לשון פוגענית כלפי בית המשפט"
השופטים ציינו כי העותרים הגישו בקשה לקביעת סדרי דין המנוסחת "בלשון פוגענית כלפי בית המשפט ומרמזת על איפה ואיפה בטיפול בעתירות", והוסיפו: "לבית המשפט מוגשות עתירות חסרות בסיס משני צדדיה של המפה הפוליטית, מימין ומשמאל. אלה כאלה זוכת לאותו יחס - סילוק על הסף, ובמקרים המתאימים אף תוך חיוב בהוצאות".
בפברואר השנה התייחס המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, לטענה שנטענה אז על-ידי שר המשפטים יריב לוין, ואמר בכנס לשכת עורכי הדין: "תפקידנו הוא לשמור על החוק ועל האופי הדמוקרטי של המדינה. לכן אנחנו לא בניגוד עניינים, אנחנו בסך-הכול ממלאים את תפקידנו".
מארגון "לביא" נמסר בתגובה: "פסק הדין ממחיש את הסטנדרטים הכפולים בעניין ניגודי העניינים: מה שמותר לשופטים וליועצים המשפטיים, אסור לנבחרי הציבור".
עו"ד ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מסר: "כהרגלו בעתירות המוגשות מטעם ארגונים מימין של המפה הפוליטית, העתירה, לא רק שנדחתה על הסף ללא נימוק מניח את הדעת לבד מסיסמאות מעורפלות, אלא גם באופן חריג הוטלו על העותרות הוצאות משפט בגובה אלפי שקלים, זאת על אף שהמשיבה (היועצת המשפטית לממשלה) כלל לא נדרשה להגיש את תגובתה".
מטעם המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שהיה בין העותרים, נמסר: "בית המשפט העליון ממשיך להפלות לא רק בין פוליטיקאים (כביכול מושחתים) מימין לבין פקידים משפטיים (כביכול טהורים) משמאל, אלא אף דוחה פעם נוספת עתירה מבוססת, שעה שהוא מקבל במקביל עתירות הטרלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.