הורדת שכר של עשרות אחוזים וחודשים בלי עבודה: המציאות החדשה של המגייסים להייטק

המשבר בהייטק הביא לפיטורי אלפי עובדים בקרב חברות ישראליות בארץ ובחו"ל, אך הנפגעים הגדולים ביותר אינם אנשי הייטק - המתכנתים והמהנדסים המנוסים - אלא בעלי מקצועות אחרים שהועסקו עד לאחרונה בחברות הייטק במספרים גדולים. לא רק מספרם של המפוטרים גדל בעת האחרונה, עם הגל השני של הקיצוצים בחברות הענק, בהן מטא, אמזון וסיילספורס, אלא גם משך הזמן הדרוש למציאת עבודה חדשה. מספר השבועות הממוצע לחיפוש גדל מ־10.8 בממוצע ל-13.3, התארכות של 23% במשך הזמן שחלף בין נובמבר בשנה שעברה למרץ השנה.

● המרוץ לשעון הביולוגי שיספר לנו עד כמה מהר הגוף שלנו מזדקן
● קפריסין, יוון או פורטוגל: כל מה שידוע על תוכנית "אקסודוס" של ההייטקיסטים לאירופה
● המנכ"ל הראשון של אמזון אחרי בזוס נקלע לסחרור לא צפוי 

מחקר שנערך עבור גלובס על ידי חברת ההשמה להייטק אתוסיה, מעלה כי בעלי התפקידים שתקופת חיפוש העבודה החדשה שלהם התארכה במיוחד הם אנשי הכספים בחברות הייטק, שמבלים בממוצע 14 שבועות בחיפוש עבודה בתקופה זו, בהשוואה ל-9 שבועות בנובמבר אשתקד. בקרב אנשי אדמיניסטרציה, משך הזמן לחיפוש עבודה בתחום עלה מ-6.5 שבועות ל-10, ואנשי משאבי אנוש וגיוס שסבלו כבר בחודש נובמבר ממשך חיפוש עבודה גבוה במיוחד: 18 שבועות בממוצע, שהתארכו ל-20 לאחרונה. על פי ההערכה, כמחצית מהמפוטרים במטא העולמית הגיעו מצוותי הגיוס בעולם, וגם בענקיות טכנולוגיה אחרות - המגייסים והמגייסות - מי שנשכרו במהירות בשנות הקורונה כדי להקים צוותי מוצר, פיתוח והנדסה - היו הראשונים לשלם את מחיר המשבר בהייטק.

"גם מועמדים איכותיים במיוחד נפלטו לשוק"

בת אל סגל-דרמון, התמחתה בתפקיד המכונה "סורסינג" - מגייסת פנימית בחברות המסייעת לאתר מועמדים ברשתות החברתיות, לנהל את תהליכי הגיוס, ולוודא שכמה שיותר מהם מסכימים לחתום. התחום צמח במיוחד בשנות הקורונה בהן התחרות על עובדים הייתה גדולה במיוחד והייתה חשיבות מיוחדת בשמירה על קשר רציף עם מועמדים איכותיים עם ברירות רבות.

"ב-2021 השוק הוצף כך שהייתי מתראיינת שלוש עד ארבע פעמים בשבוע. כסורסרית הציעו לי לשלש את המשכורת והסכימו לממן לי 'אופר' שתשמור על ילדיי", היא מספרת.

בחודש פברואר פוטרה סגל־דרמון מעבודתה בפייפאל, אחרי כמעט שנה וחצי, יחד עם חלק גדול מצוות הגיוס. "יצאנו לשוק דומם", היא אומרת. "אם לפני שנה או שנה וחצי הוא נראה כמו סופרמרקט שבו עליך רק לבחור את המשרה הרצויה ממדפים מלאים, החוויה היום היא של סופרמרקט ריק שנותרו בו כמה מוצרים פגי תוקף. את נכנסת לרשת לינקדאין ושומעת את ההד של עצמך. העניין הוא שהיצע המועמדים בתחום גדול במיוחד, ורבים מהם מועמדים מאוד איכותיים שבבת אחת נפלטו לשוק".

סגל־דרמון אמנם פוטרה לפני יותר מחודש בלבד, אך מיעוט המשרות וריבוי המועמדים הביא אותה לחשוב על אלטרנטיבות. "ניצבתי בפני האפשרות לחתום על אבטלה או לשנות תחום". בסופו של דבר החליטה לדבוק בתחום משאבי האנוש, אך מצאה אותו מחוץ לענף ההייטק. בקרוב תחל לעבוד בחברה ישראלית בתחום שירותי הדאטה.

הנשארים אחראים על כמה תחומים במקביל

"מצבם של אנשי משאבי האנוש חמור כבר תקופה ארוכה, לכן ההחמרה במשך הזמן למציאת עבודה חדשה היא תוספתית ולא מהותית", אומר אייל סולומון, מייסד ומנכ"ל אתוסיה, המתמחה בהשמת עובדים לחברות הייטק ומדעי החיים. "מצבם גרוע יותר מאשר בפרוץ הקורונה כיוון שאז עוד הצטרכו אותם כדי לשמר את העובדים שעברו לעבוד מרחוק. ההחלטה של תאגידי הענק לפטר אלפי עובדים הביאה לכך שעל פי מפתח של מנהל משאבי אנוש בכיר לכל 150 או 200 עובדים, מצאו עצמם מאות עובדים בתחום במצב של חיפוש עבודה. במקביל, סטארט־אפים קטנים ובינוניים דבקו במנהלות שמבצעות כמה מטלות במקביל - כמו רווחה ומיתוג מעסיק נוסף על גיוס. לצערי הרב, מנהלי ומנהלות גיוס בתחום ממוצבים כתומכי לחימה - והם הראשונים לצאת החוצה כשיש משבר".

ליטל אנקורי הועסקה כמגייסת בתאגיד אמריקאי בתחום הפינטק מעל שנה, עד שקיבלה פנייה ממטא, שמשכה אותה לקבוצת מגייסי עובדים שגדלה בקצב מהיר. כשהחלה לעבוד פרצה המלחמה באוקראינה והריבית בארה"ב החלה לטפס, ובמהרה היא ועמיתותיה מצאו עצמן בצמצום מתמשך של היקף העבודה שהגיע לשיאו בגל הפיטורים הראשון בחברה, בנובמבר אשתקד.

אנקורי בחרה במטא אחרי אינספור חברות שחיזרו אחריה בשנה שעברה. כשנפלטה לשוק, החליטה לחזור להודעות שקיבלה ממגייסות אחרות אך נתקלה באותה התשובה: המשרה כבר לא רלוונטית. "הניגוד בין הביקוש הגבוה שהיה למגייסי עובדים בהייטק ב-2021 ובתחילת 2022 לבין המצב כיום הוא כל כך גדול, שאי אפשר בכלל להשוות בין שתי התקופות", היא אומרת. אל מפוטרי מטא בנובמבר הצטרפו במהרה מאות מחברות נוספות, בהן תאגידי ענק כאמזון, מיקרוסופט וסיילפורס שהציפו את השוק במגייסים נוספים. "עמדתי מול דילמה", היא מספרת. "האם זה הזמן לחפש עבודה חדשה? האם להתגמש עם הדרישות - חברות ההייטק מחפשות בעיקר ידיים עובדות בתחום הגיוס - או שמא להמשיך ולחפש את המשרה האידיאלית?".

 ליטל אנקורי / צילום: בוב ברלין

אנקורי, בעלת ניסיון של מעל עשר שנים בתחום הגיוס, החליטה לקחת את הידע והניסיון הנרחב בבניית אסטרטגיות וניהול תהליכי גיוס מורכבים ולהפוך לעצמאית כשקהל היעד שלה הן חברות הייטק קטנות ובינוניות שמגייסות עובדים. חברות אלו, על פי אנקורי, לא תמיד יכולות ויודעות לנהל תהליכי גיוס יעילים, אם הן בכלל מגייסות.

היא בטוחה שיש שוק ליועצים אסטרטגיים בתחום, גם אם כקבלני משנה. "ליועצים מנוסים יש ערך כלכלי: הם יכולים לחסוך לחברות מפגשים מיותרים עם עובדים לא מתאימים, לנהל עבורן תהליכי גיוס נכונים יותר ומסייעים להם לבחור כלי גיוס והערכה. החלטתי שאני רוצה להציע את הידע והניסיון שלי כיועצת חיצונית ולא פנימית בתפקיד שקטן על מידותי", היא מספרת.

"מועמדים מבינים שצריך להתפשר על השכר"

מספר המשרות במאגר של אתוסיה בתחומי התוכנה והחומרה הצטמצם בין אפריל 2022 לנובמבר 2022 ביותר ממחצית, אך בתחומי משאבי אנוש וגיוס הוא קטן בשיעור גדול יותר. מספר המשרות בתחום קטן בשני שליש ומשרות הגיוס קטנו פי 8. השכר, כמובן, ירד בהתאם: מגייס מנוסה עם 2-5 שנות נסיון הרוויח בין 17 ל-22 אלף שקל בחודש בשנת 2021. כיום, הוא נאלץ להתפשר על משכורת שנעה בין 11 ל-13 אלף שקל בלבד. מנהל משאבי אנוש מנוסה שהרוויח 28־30 שקל בשנת 2021 יקבל הצעת שכר שנעה בין 21 ל־23.5 אלף שקל.

סולומון: "המשכורת הממוצעת קטנה בכמחצית. זה עניין של כמה ברירות יש לך ושל תפיסת התפקיד והביטחון המקצועי. מהנדס מנוסה יכול להרשות לעצמו להתראיין ולקבל יותר הצעות - הוא לא תמיד חייב להתפשר, אבל אם מזמינים אותך לראיון פעם בשבועיים, אתה יודע שבסוף תתפשר".