קצת משונה לנסות ולהשוות את ישראל עם הודו, ארץ של 1.4 מיליארד בני אדם, המחולקת ל־28 מדינות שאחדות מהן משתוות בגודל אוכלוסייתן לברזיל, למקסיקו ולפיליפינים. ההשוואה כמובן אינה נוגעת לנפח או לגודל. היא נוגעת לדינימקות של פוליטיקה. היסטוריונים ומדעני מדינה הבחינו בדמיון זה כבר.
הן קיבלו עצמאות מבריטניה בהפרש של תשעה חודשים. הן הונהגו במשך שנים, עוד הרבה לפני עצמאותן, בידי מפלגת שלטון סוציאליסטית כול־יכולה. הן התלבטו איך לנהוג במיעוט מוסלמי גדול, שנחשד לפעמים באיבה לעצם קיומן. הן פנו ימינה כמעט באותו הזמן. מפלגת השלטון הסוציאליסטית ירדה מנכסיה בחירות אחר בחירות, עד שהפכה לסיעה פרלמנטרית קטנה.
בראש הודו עומדת עכשיו מפלגה לאומנית דתית עצומת־כוח, שמצאה דרך אפקטיבית להידבר עם ההמונים. בראשותה עומד זו השנה התשיעית ראש ממשלה בן 72, מן החזקים ביותר בתולדות הודו. הסימנים מעידים שהוא ייבחר בשנה הבאה ללא קושי לתקופת כהונה שלישית של חמש שנים.
נוסף על כל זה, הודו וישראל הפכו לשותפות אסטרטגיות קרובות ב־30 השנה האחרונות. על יחסי המדינות אפשר להגיד שהם נופלים בחשיבותם רק מאלה עם ארה"ב. ואם זה לא מספיק, הנה הודו עומדת עכשיו בעיצומו של מה שהאופוזיציה מתארת כמאבק על עצם שיורה של הדמוקרטיה ההודית.
״הדמוקרטיה מותקפת״, מכריז עיתון בעיר היידראבאד
הדור החמישי והאחרון?
ואם כל זה עדיין לא מספיק, הודו וישראל נפגשו בינואר בטקס חגיגי בנמל חיפה, שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר את מפתחות הנמל לידי הטייקון ההודי גאוטם אדאני, בעצם בשבוע שבו תאגיד הענק של אדאני איבד יותר ממאה מיליארד דולר מערך השוק שלו בעקבות טענות על הונאה גדולת ממדים. את אלה אדאני מכחיש בכל התוקף. בית המשפט העליון של הודו הקים ועדת חקירה לבדיקת הטענות, וביקש מן הרשות ההודית לניירות ערך לפתוח בדיקה דומה.
פרשת אדאני עוררה הדים קלושים בלבד בישראל, אבל היא מהדהדת בהיכלי הפוליטיקה והפיננסים של הודו. בסוף השבוע שעבר גורש המנהיג הבולט ביותר של האופוזיציה בהודו מן הפרלמנט, והוא ומפלגתו טוענים שהסיבה העיקרית היא ביקורתו על יחסי הממשלה עם קבוצת אדאני.
המגורש הוא רהול גנדהי, בן הדור החמישי של שושלת פוליטית מפורסמת, העומדת בראש מפלגת הקונגרס, הלוא היא הסוציאליסטית המתוארת למעלה. סבא רבא שלו היה ראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית, במשך 16 שנה; סבתא שלו הייתה ראש הממשלה השלישית, במשך 15 שנה (עם הפסקה אחת); אביו היה ראש הממשלה השישי, במשך חמש שנים. גם סבתו וגם אביו נרצחו על רקע פוליטי. אמו הובילה את מפלגת הקונגרס לשני נצחונות אלקטורליים, אך מהיותה ילידת איטליה היא נמנעה מלתבוע את כהונת ראש הממשלה, והסתפקה בהשפעה ניכרת מאחורי הקלעים.
כוכבה של המפלגה שקע בשמונה השנים האחרונות, ומעמדו של רהול גנדהי התערער בהתאם. בבחירות האחרונות לפרלמנט, ב־2019, הוא לא הצליח אפילו לחזור ולהיבחר במושב היסטורי של משפחתו, במדינה הצפונית הענקית אוטאר פראדש, לבה של זו המכונה 'רצועת ההינדו'. הוא הגיע לפרלמנט באמצעות איזור בחירה במדינה הדרומית קראלה.
בשנים האחרונות חזרו ועלו בתוהו נסיונותיו של רהול, בן 52, להחזיר משהו מעטרת מפלגתו אל יושנה. בשנה שעברה הוא צעד 4,000 ק"מ ברגל, מן הקצה הדרומי של הודו אל קָצֶהָ הצפוני, כדי לעשות נפשות לבשורתו. אבל הוא נאלץ לוותר על כהונת הנשיא של מפלגת הקונגרס.
נצחון הבחירות האחרון של מפלגת הקונגרס היה ב-2009. כותרת מלפני 14 שנה מביאה מראש הממשלה דאז את התחזית שראהול גאנדהי ״יהיה ראש הממשלה בעתיד״. זה לא קרה
כל מודי הוא גנב?
בבחירות של 2019 הוא נשא נאום, שבו נטפל באופן טיפשי למדי לשם משפחתו של ראש הממשלה, נרנדרה מודי, איש נוקם ונוטר. רהול הזכיר שני אנשי עסקים הודיים שגם שמם מודי, שהסתבכו בפלילים. אין להם כל קשר משפחתי עם ראש הממשלה. רהול, שאינו נואם מבריק ואינו ניחן בחושים פוליטיים מפותחים, ניסה לטעון שמודי הוא שמם של גנבים.
פוליטיקאי של מפלגת השלטון, שגם שמו מודי, תבע את רהול למשפט על הוצאת לשון הרע ועל פגיעה בכבודן של ״כתות נמוכות״, שנושאי השם מודי נוטים לבוא משורותיהן.
טחנות הצדק בהודו טוחנות לאט, לאט מאוד. משפטים נמשכים לפעמים שנים ארוכות. המשפט הזה נתקע לפני שנה ויותר. ימים אחדים לאחר שרהול גנדהי נשא נאום בגנות היחסים המיוחדים בין נרנדרה מודי לגאוטם אדאני, המשפט התחדש, זורז והגיע אל סיומו בתוך חמישה שבועות.
ביום ה' שעבר, רהול חויב בדין, ונידון לשנתיים מאסר, עונש יוצא דופן בחומרתו. כללי הפרלמנט מחייבים את הפסקת חברותו של ציר שנידון לשתי שנות מאסר או יותר.
ואמנם, יו"ר הפרלמנט, איש מפלגתו של מודי, גירש אותו למחרת. העונש מונע אותו מלהתמודד על מושב בפרלמנט במשך שמונה שנים. הוא אמנם קיבל ארכה של חודש כדי לערער על העונש, אבל נראה שהוא לא יוכל לחזור ולזכות במושב האבוד, אלא באמצעות בחירות חדשות, ורק אם בית המשפט העליון יקבל את ערעורו.
ממשלה רודפת מתנגדיה
כמעט כל מפלגות האופוזיציה של הודו, 14 במספר, התייצבו על רגליהן האחוריות. הן, ותומכיהן המתמעטים בתקשורת, רואים בגירושו של רהול חלק מדפוס התנהגות המתרחב והולך בשנים האחרונות. חופש הדיבור מתמעט, ומרחב הפעולה של מפלגות אופוזיציה מצטמצם. סכנה מיוחדת אורבת לאנשי אופוזיציה המחזיקים ברסן השלטון במדינות אינדיבידואליות.
מודי ואנשיו רוצים שלטון מלא. הם מדברים על זה בגלוי ולעתים קרובות. הם מאיימים, לפחות במשתמע, על מצביעים עצמאים מדיי, הנוטים לבחור ממשלות מקומיות מן האופוזיציה. הם חותרים תחת ממשלות שנבחרו, ומפתים את תומכיהן לחצות את הקווים ולהפיל אותן. כך הם הצליחו לסלק את ממשלות האופוזיציה בשתיים מחמש המדינות הגדולות ביותר. זרועות של המשטרה הפדרלית עוצרות אנשי אופוזיציה, משליכות אותם לכלא לתקופות ארוכות בלי משפט, או מעמידות אותם למשפט. 95% מכל הפוליטיקאים הנחקרים בידי המשטרה שייכים לאופוזיציה. סגן ראש הממשלה של אזור הבירה דלהי (טריטוריה, כלומר פחות ממדינה), הנמצאת בשליטת מפלגת אופוזיציה מקומית, הושלך באחרונה לכלא באשמת שחיתות.
מודעה של מפלגת הקונגרס מ-2009 מציגה את ראהול גאנדהי כמנהיג העתיד, ״צעירינו - עוצמתה של הודו ועתידה״
לא־פוליטיקאים, המביעים דעות במדיה החברתית, נעצרים, ונשלחים לכלא. רהול גנדהי עצמו נשא נאום בלונדון בחודש שעבר, שבו קרא לעולם החיצון לשים לב להתמעטות הדמוקרטיה בהודו. מפלגת השלטון האשימה אותו בבגידה במולדת.
רק אמצעי הגנה אחד נשאר לדמוקרטיה בהודו: בית המשפט העליון, שאף אותו הממשלה מנסה לעקר בכל מיני אופנים, כולל הבטחה של טובות הנאה לשופטים לאחר סיום הקריירה שלהם. אחד מהם יצא באחרונה מבית המשפט העליון הישר לעמדת המושל של המדינה החמישית בגודלה. הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם היא עדיין גדולה מאוד, אבל נראה בעליל שמיום ליום היא הרבה פחות דמוקרטית ממה שהייתה. כל זה נשמע, אולי, לא בלתי מוכר.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר
כתבות
ני"ע
