המחאה נגד המהפכה המשפטית הגיעה לשיאה עם הכרזת ההסתדרות ונציגי המעסיקים על השבתה מלאה של המשק. את ההחלטה הדרמטית קיבל יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, בעת שנפגש עם אנשי עסקים בכירים. בפגישה דנו הצדדים בשאלה האם נכון להשבית את המשק בתגובה לצעדי הממשלה, ואם כן מתי. בעוד הפגישה מתקדמת, התפרסמה החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט. החלטה זו של נתניהו טרפה את הקלפים והביאה להכרעה בדילמה של ההסתדרות: להיאבק בכל הכוח ובאופן מיידי.
● המשק בשביתה היסטורית, אז איך הבורסה קופצת והשקל מזנק בחדות?
● הקניונים שובתים: "אסור לנו לעמוד מנגד כשישראל בוערת"
בר־דוד רצה להימנע מפיצוץ, הרי יש לו הרבה מה להפסיד. רק בחודש שעבר הוא עוד דחה על סף את הקריאות לרתום את ההסתדרות למאבק ברפורמה והעדיף לקרוא להידברות. "יש עליי לחצים עצומים להצטרף לשביתה כזו או אחרת", אמר אז בר־דוד בכנס ההסתדרות, "למי שחושב שנשבית את המשק ונילחם מלחמה מטורפת, אני אומר שאני צריך לבחור את המלחמות שלי".
ובזמן שהחקיקה המשפטית המשיכה לדהור קדימה, הרטוריקה של יו"ר ההסתדרות החריפה בהתאם. בר־דוד ושותפו למהלך דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, הודיעו לפני כשבועיים כי "לא יעמדו מנגד" במידה ולא תתקבל פשרה על בסיס מתווה הנשיא. מאז הלחצים על השניים גברו והקריאות לפעולה מצד מובילי המחאות, יחד עם ראשי הבנקים הגדולים ואנשי עסקים בולטים המשיכו להישמע. אז גמלה בליבם ההחלטה להמתין לתזמון הנכון, וזה הגיע עם הדחת שר הביטחון יואב גלנט, לאחר שהתריע מפני סכנה ממשית לביטחון המדינה בשל התקדמות החקיקה.
שביתה בעיתוי נפיץ במיוחד
עבור ההסתדרות שאלת העיתוי עשויה להיות נפיצה במיוחד. זאת משום שבמקביל למחאה, מוקדם יותר החודש, בר־דוד הגיע לסיכום מול משרד האוצר והעומד בראשו השר סמוטריץ' אשר נחשב למובילי הרפורמה, בנוגע להסכם שכר רב־שנתי למאות אלפי עובדים במגזר הציבורי.
בימים אלה פרטי ההסכם נמצאים לקראת סגירה, כשהיחסים בין הצדדים עלולים לעלות על שרטון.
כעת נשאלת השאלה האם סמוטריץ' ינצל את המשא ומתן לנקמה בהסתדרות, דרך פגיעה בהסכם המסגרת שכבר סוכם. בכירים במשק מעריכים שלאור מצבו המתקדם של המשא ומתן, התשובה תהיה שלילית.
יתרה מכך, ייתכן כי זאת אחת הסיבות שבר־דוד בחר להמתין בשבועות האחרונים עם הטלת מלוא כובד משקלו נגד החקיקה. בתגובה לדיווחים, בדוברות משרד האוצר אף הודיעו בכלי תקשורת אחרים כי "הפרסומים אודות הקפאת הסכם המסגרת עם ההסתדרות אינם נכונים". מנגד, יש הסבורים כי הקואליציה בהחלט עלולה לצאת למתקפה נגד ההסתדרות ולנסות להצר את צעדיה בדרכים אחרות - כמו למשל החזרה לשולחן של ההצעה להגביל את זכות השביתה.
למרבה האירוניה, עד לפני מספר חודשים ההערכה הייתה שאם בהסתדרות ישביתו את המשק זה יהיה בגלל הסכמי השכר (שעברו באופן חלק מן הצפוי) ולא בגלל הרפורמה המשפטית. בסוף, התהפכו היוצרות.
הפסיקה שאיפשרה את השביתה | עוד זווית
ההסתדרות הודיעה על השבתה כללית של המשק בשל התנגדותה לרפורמה המשפטית. מדובר במהלך מידי וחריג אשר מעלה את השאלה באילו מקרים ניתן להשבית את המשק באופן שכזה.
עו"ד אלון נוי, השותף המנהל במשרד פינברג המתמחה בדיני עבודה מסביר: "לא מדובר בשביתה רגילה. בעיקרון על פי חוק אמורה להיות תקופת צינון של 15 יום לפני שניתן לנקוט בשביתה או עיצומים. אך יש פסיקה הקובעת שבנסיבות חריגות ביותר אפשר לסטות מהחוק". עו"ד נוי מוסיף: "בכל מקרה לא מדובר בסכסוך עבודה רגיל. אלא מדובר ב״שביתה פוליטית״. זה אירוע שיצא מגדרו של משפט העבודה הרגיל".
בנוסף, עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה מבהירה כי "העליון קבע כי לארגוני עובדים קיימת זכות להודיע על שביתה כנגד חקיקה שיש לה השלכות ישירות או עקיפות על זכויות עובדים או ארגוני עובדים". לדבריה, לצד הזכות להכריז על שביתה מיידית, ביהמ"ש הגביל את כוחה של שביתה שכזו, ופסק שעליה להיות בת יום אחד. שמואלביץ מתארת כי ההסתדרות נקטה בעבר בשביתות דומות. למשל: ב-2012, במחאה על תנאי ההעסקה של עובדי קבלן. אז ארגוני המעסיקים במגזר העסקי הם אלו שפנו לבקש צווי מניעה נגד השביתה. הפעם, ולאור המחאה, ארגוני המעסיקים, שעובדיהם מאורגנים בהסתדרות, שותפים לשביתה. ולכן אינם צפויים לבקש את מניעתה.
ניצן שפיר
השביתה הגיעה גם אל מעוזי הליכוד
הקפאת הפעילות במשק בקריאה לעצירת החקיקה תפסה תהודה נרחבת גם במעגלים המקורבים לליכוד בדרך כלל. כך למשל, יו"ר מרכז השלטון המקומי ואיש הליכוד הוותיק, חיים ביבס, החליטו ליישר קו מאחורי בר־דוד באחת הטלטלות הגדולות ביותר שהתרחשו במשק הישראלי. דוגמה אחרת היא יו"ר ועד רשות שדות התעופה וחבר מרכז הליכוד, פנחס עידן. שיוכו המפלגתי וגם קרבתו לשרת התחבורה האמונה על שדות התעופה, מירי רגב, לא מנעו ממנו להודיע על עצירת ההמראות מנתב"ג.
מנגד, השביתה לא התפשטה לכלל מעוזי הליכוד. יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ, בנו של השר חיים כץ, ביקש להחריג את החברה מהשביתה, בטיעונים של שמירת עבודה חיונית. חרף ההסתייגות, כץ לא נמנע מלהגיע אל בית ההסתדרות והשתתף באירוע של בר־דוד, בשעה שהאחרון הכריז על שביתה ותקף את הממשלה.
מדובר באירוע חסר תקדים, שבו לא רק העובדים מכריזים על שביתה כללית, אלא גם המעסיקים. אם כי לא כולם הצטרפו. לצורך העניין, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, הודיע כי הוא מתנגד לשביתה, אך הביע את תמיכתו בעצירת החקיקה.
פרט מעניין שהתרחש מאחורי הקלעים הוא שיחת טלפון נדירה בין אמיתי לתומר, הנחשבים ליריבים ותיקים שמתחרים על ייצוג המעסיקים במשק. בשיחה אמיתי ניסה לגייס את תומר למחאה ואף הזמין אותו למסיבת העיתונאים. תומר, לא השתכנע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.