על אף העלייה הנמשכת בריבית - קיטון משמעותי במשכנתאות בפיגור

העלייה המתמשכת בריבית בנק ישראל משפיעה, בין היתר ובצורה משמעותית מאוד, על נוטלי המשכנתאות: כבר רבות נכתב על הכבדת הנטל על הלווים בעקבות עליית הריבית המשמעותית של בנק ישראל בחודשים האחרונים, כולל הצהרות על קושי בעמידה בהחזרים החודשיים. אך נראה כי בפועל הדברים נראים אחרת: על-פי נתוני בנק לאומי, ובניגוד למה שניתן היה להניח, חל בתקופה האחרונה קיטון משמעותי במשכנתאות שנמצאות בפיגור תשלומים. 

● בתל אביב יש מלאי של דירות לשנתיים. מה יקרה למחירים? 
● המדריך למשקיע בקרנות נדל"ן מעבר לים

את הדברים הציג היום (ב') אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, בכנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן. על-פי הנתונים שהציג יוניסי, על אף מצב השוק - ולמרות שבשנים 2021 ו־2022 ניטלו משכנתאות חדשות בהיקפי שיא היסטוריים - נתוני ההלוואות בפיגור נמצאים בירידה מתמדת. 

 אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, בכנס של מרכז הנדל''ן / צילום: דוד סאלם זוג הפקות

יוניסי הציג קיטון של 16% ביתרת הפיגורים (סכום התשלומים הכולל שנמצא בפיגור) במערכת הבנקאית, לעומת סוף שנת 2018. כך, אם בדצמבר 2018 נתון זה עמד על 806 מיליון שקל, בינואר 2023 הוא עמד על 680 מיליון שקל.

לא מדובר בנתון היחיד בכיוון זה: בין סוף 2018 לינואר 2023 חל קיטון של 30% בכמות ההלוואות שנמצאות בפיגור במערכת הבנקאית - 17 אלף בינואר השנה לעומת 25 אלף בדצמבר 2018. עוד חל באותה תקופה קיטון של כ־42% במספר ההלוואות בפיגור מתוך סך ההלוואות המנוהלות במערכת הבנקאית, וקיטון של כ־46% בסכום ההלוואות הללו. לצד זה, שיעור האשראי המוגדר בעייתי עומד היום הל 0.12%, לעומת 0.24% בשנת 2019. 

"הרגולציה על המשכנתאות בישראל בנויה נכון" 

יש לציין כי לצד זה הציג ראש חטיבת המשכנתאות בלאומי גידול של 7% בארבע שנים ביחס החזר המשכנתה הממוצע מההכנסה החודשית, שמגיע כמעט ל־30%; וגידול של 9% בארבע השנים האחרונות בשיעור המימון הממוצע, שהגיע ל־53.6%. עם זאת, בשני הנתונים חלה בתחילת השנה ירידה ביחס לדצמבר 2022.

"הנתונים הללו מראים שהרגולציה על המשכנתאות בישראל בנויה נכון, ושהלווים מצליחים לעמוד בעליית הריבית לעת עתה", אמר יוניסי. "הריבית העולה הוציאה בעיקר משקיעים מהשוק, כי יש להם אלטרנטיבות אחרות, וזה ממתן את עליית המחירים. השוק פועל כיום תחת שני כוחות מנוגדים: האחד הוא המשקיעים, שיצאו מהשוק וממַתנים מחירים; ומצד שני עודף ביקוש לדיור, שתומך בעליית מחירים. לא ברור איזה כוח יגבר.

"בסופו של דבר הפתרון חייב לבוא מתוכנית חירום ממשלתית סדורה ומקיפה: הרחבה מאסיבית של היצע הדירות: התחדשות עירונית, שכירות לטווח ארוך, תוכנית חלופית לזוגות צעירים; והסרת חסמים רגולטוריים שונים - בשוק המשכנתאות, בתהליכי הרישוי ובתהליכי שיפור התשתיות".