מוותרים על הטבת המס ובורחים: משיכות ענק מקרנות ההשתלמות

הציבור הישראלי ממשיך לחפש אלטרנטיבות לתנודתיות בשוקי ההון וממשיך להפחית חשיפה לבורסה המקומית, הן בשל תשואות החסר של המניות בתל אביב והן בשל חוסר הוודאות הפוליטית בישראל (עוד טרם ההתפתחויות האחרונות סביב השינויים במערכת המשפט). את הלך הרוח הכלכלי הרגישו היטב הגופים המנהלים את קרנות הנאמנות, שנאלצו לראות את החוסכים מושכים כספים בקצב שלא נראה מאז פרוץ הקורונה במרץ 2020.

מבדיקת גלובס עולה כי בחודשיים הראשונים של השנה הנוכחית נמשכו מהמסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות הגדולות בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות 2.3 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 82% לעומת סך של כ-1.27 מיליארד שקל שנמשכו בחודשיים הראשונים של שנת 2022. 

● 12 שבועות של מחאה, זה מה שקרה לכלכלה | ניתוח 
● הסיכון עובר לריבית: איפה כדאי להשקיע ביום שאחרי הרפורמה
● העלאות הריבית מחלחלות למשק: שלושה סימנים שהמשק הישראלי בהאטה 

"היחידות שמגייסות: קרנות חו"ליות טהורות"

"אנחנו רואים משיכות בשיעורים שהולכים ונבנים, והגענו למצב שבשבועות האחרונים המשיכות מכפילות את עצמן בכל שבוע", אומר בכיר באחד הגופים המוסדיים. "הקצבים הללו אומנם לא מסכנים את התעשייה כמו גלי משיכה שראינו בקרנות הנאמנות של מאות מיליוני שקלים שנפדו ביום אחד, אבל זה מומנטום רע שהחל להיווצר ומעיד על חשש כלפי הכלכלה המקומית".

הוא מסביר כי המשיכות מאפיינות לא רק עשירונים עליונים, אלא חוצות אוכלוסיות - מהמעמדים הנמוכים ועד לעליונים. "לא מדובר כאן על מעבר לגופים אחרים שמעיד על כך שגוף מסוים עשה משהו לא תקין, אלא על כסף שיוצא מהמערכת", אומר הבכיר. "למרות שמשיכת כספים מקרן השתלמות גורמת לאיבוד הטבות מס שהמוצר מעניק, הציבור עדיין מושך מהן את כספו".

בכיר בגוף מוסדי אחר מסביר כי ישנה תחושה כללית של אי-ודאות, בכלכלה הישראלית אך גם בעולמית. "אולם עוד לא מדובר במגמה של סחף, כמו במרץ 2020, אז היה מבול בלתי נשלט של משיכות - סכום של שנה שלמה נמשך בחודש אחד. כאן זה לא המצב.

"וצריך לזכור שהחודשים הראשונים של השנה שעברה הגיעו אחרי הפיק של העליות ב-2021, שהסתיימה עם תשואות שיא, כך שלא הייתה סיבה למשוך אז כספים".

בהקשר זה נציין כי הקפיצה במשיכות בינואר-פברואר חלה גם ביחס לסוף 2022, אך בשיעור נמוך בלבד, כך שבכל זאת מדובר בשינוי מגמה משמעותי החל מפתיחת השנה הנוכחית.

מלבד התנודתיות בשווקים והאי-ודאות הפוליטית, גם לעליית הריבית השפעה עקיפה על משיכת הכספים מקרנות ההשתלמות.

לדברי אחד הבכירים בשוק, חלק מהמשיכות נעשה בעקבות התופעה של מינופי חסכונות שנעשו בשנים האחרונות על ידי יועצים פיננסיים מסוגים שונים.

כשהשוק עלה, אותם יועצים דרבנו חוסכים עם צבירה גדולה בקרנות ההשתלמות או בקופות גמל אחרות לקחת הלוואה, ולהשקיע את הכספים הממונפים בפוליסות ביטוח או בנכסים אלטרנטיביים.

"החל משנת 2022 מי שנהג כך שחק את כספו, גם כי הריבית על ההלוואות שלו עלתה דרמטית וגם יעד ההשקעה שלו שחק את הכסף בשל הירידות בשוקי ההון.

"אומנם מי שעשה זאת ב-2019 עדיין מחזיק ברווח על המינוף, אבל מי שנהג כך בשלהי 2021 מופסד הרבה מאוד, והוא מצמצם את ההפסדים באמצעות משיכת כספים ממוצרי החיסכון", הסביר עוד הבכיר.

"היחידות שמגייסות: קרנות חו"ליות טהורות"

אז לאן עובר הכסף? מכיוון שהכספים שנפדים מקרנות ההשתלמות יוצאים ברובם מהמערכת, קשה לגופים המוסדיים לעקוב במדויק אחרי היעד החדש שלהם. עם זאת, ההערכות בקרב הגופים המוסדיים הן שהכספים מוסטים ככל הנראה כדי לקחת כסף מזומן עד שהשווקים יתייצבו, או לטובת פיקדונות בנקאיים שכבר מציעים ריבית של 4% במסלולים לשנתיים ושלוש שנים, בעקבות עליית הריבית של בנק ישראל או כדי להחזיר הלוואות.

גם קרנות הנאמנות הכספיות נהנו בשנה האחרונה מצמיחה גדולה, כיוון שגם הן מציעות ריבית שעולה ככל שהריבית של בנק ישראל עולה, ואף נהנות מיתרונות מס ונזילות גדולים יותר מאשר הפיקדונות הבנקאיים.

"המוצרים הפיננסיים היחידים שמגייסים בחודשיים האחרונים הן קרנות נאמנות חו"ליות טהורות, שחלק מהכסף שיוצא נספג שם כי הציבור לא רוצה להיות בשוק המקומי שמציע תשואות חסר, או בתיקים מנוהלים בחו"ל", אומר בכיר שעימו שוחחנו.

"כלומר, מנהל תיקים מקומי מקרב בתי ההשקעות, שפותח עבור הלקוח שלו חשבון בבנק שוויצרי לדוגמה, מנהל שם את הכסף עבור הלקוח. בתחום הזה מורגש מומנטום שלא היה כמוהו", הוא מדגיש.

בכיר נוסף מסביר כי הוא מזהה חלוקה בין החוסכים לשתי מגמות הפוכות. "מצד אחד ישנה ירידה גם במוצרים עוקבי אג"ח מדינה, שנחשבים יחסית סולידיים. יש חוסכים שמחפשים מוצרים אפילו סולידיים יותר כתוצאה ממה שקורה בישראל.

"במקביל, רואים שיש הסתכלות אצל אחרים על מסלולי חו"ל, בעיקר גידול עצום במסלול שעוקב אחר S&P 500, למרות שזה מסלול מנייתי ומסוכן יותר. כנראה שאותם חוסכים סומכים יותר על הכלכלה האמריקאית מאשר על זו הישראלית", הוא אמר.

"עצירת ההפקדות מהכסף הפנוי של הציבור"

מגמה משמעותית נוספת שמתרחשת בחודשים האחרונים היא עצירת ההפקדות שנעשות מהכסף הפנוי של הציבור, כלומר, לא ההפקדות השוטפות שנעשות כחלק מהטבות השכר החודשי, למוצרי חיסכון. לדוגמה, למוצרים כמו קופת גמל להשקעה, קופות גמל הפועלות לפי תיקון 190, המעניקות הטבות מס גדולות לחוסכים מבוגרים, וגם פוליסות החיסכון של חברות הביטוח.

למשל, בחודשיים הראשונים של השנה הסתכמו ההפקדות לקופת גמל להשקעה בסכום של 475 מיליון שקל בלבד, לעומת הפקדה של 2.6 מיליארד שקל בינואר ובפברואר 2022, ירידה של 82%.

"כבר מהמחצית השנייה של השנה שעברה ראינו האטה משמעותית בהפקדות, שהחלה ללא קשר לאירועים סביב המהפכה המשפטית בישראל אלא לעליית הריבית בעולם. ההפקדות הלכו ודעכו עד שהגיעו לעצירה מוחלטת לאחר שהתחלפה הממשלה והחלו האמירות על אודות מערכת המשפט", אמר אדם המעורה במתרחש בשוק.

"כל המכשירים האלו מושקעים בשוק ההון, והאלטרנטיבה היא הפיקדונות בבנקים עם סיכון יותר נמוך. כאן כבר מורגש שינוי מהותי בכניסה של הכספים החד-פעמיים, עד כדי ירידה של עשרות רבות של אחוזים", הסביר בכיר אחר.