תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024 אושרו בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. לאחר פגרת הכנסת שמתחילה בשבוע הבא, יחל מרתון דיונים בוועדות במטרה להשלים את האישור הסופי בקריאה שנייה ושלישית עד לחודש מאי.
● קיצוץ רוחבי בדרך: התקציב מגיע לכנסת, ובאוצר נערכים לבור של מיליארדים
● 12 שבועות של מחאה, זה מה שקרה לכלכלה | ניתוח
● מוותרים על הטבת המס ובורחים: משיכות ענק מקרנות ההשתלמות
בין הסעיפים הבולטים בתקציב: חוק התשתיות הלאומיות, רפורמה בשוק השכירות, הגברת השקיפות בעמלות הבנקים, רפורמות מס, הגבלת שימוש במזומן ועוד.
מספר רפורמות שהיו בטיוטה הראשונית של החוק כבר מצאו את דרכן החוצה, כמו למשל הטלת מס נסועה על רכב חשמלי וביטול הפטור ממס לענף התיירות.
בתוך כך, ייתכן מאוד כי התקציב שאושר כעת יצטרך להתכווץ בהמשך בשל ירידה בהכנסות המדינה ממסים.
התקציב נקבע עם יעדי גירעון שאפתניים ונמוכים, שמסתמכים על אומדן ההכנסות בשנות התקציב. במשרד האוצר מתעודדים מכך שהרבעון הראשון של 2023 צפוי להסתיים עם גביית מסים מעל היעדים שהועמדו בפני רשות המסים. אולם, עדכון תחזית ההכנסות כלפי מטה בעקבות המהפכה המשפטית ברבעונים הבאים עלול להציב את הממשלה מול בור תקציבי, שיצריך קיצוץ רוחבי או מציאת מקורות מימון אלטרנטיביים.
אם לא די בכך, מלכתחילה הבהירו באוצר כי יידרש קיצוץ רוחבי בשיעור של כ-3% בתקציב הממשלה, על-מנת להתכנס אל תוך היעדים שנקבעו. כעת, עם השינויים שחלו בחוק ההסדרים ובתנודות המאקרו בחודש שחלף מאז הועלתה טיוטת התקציב לדיון בממשלה - עלתה השאלה האם יידרש קיצוץ נוסף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
