| 10.04.2023
בני אדם שופכים יותר ויותר כסף כדי שהנכסים שלהם יקסימו את חיות המחמד שלהם / צילום: Shutterstock
רובי טימרס לא חסך בהוצאות כשבנה בית בסגנון עכשווי על נחלתו בתאילנד. צבוע לבן עם עיטור שחור אופנתי, המשכן הדו-קומתי והממוזג כולל מצלמות אבטחה, תאורה חכמה ודלת הזזה למרפסת. טימרס היה מוסיף גם בריכת שחייה, אבל אשתו התנגדה. הנימוק שלה? זה נראה מיותר עבור דיירי הבית המיועדים: חמשת הכלבים של בני הזוג.
● מי יכול להרשות לעצמו לקנות דירת ארבעה חדרים? | בדיקת גלובס
● כמעט 20 אלף ישראלים ביקרו בקהיר בשנה האחרונה. האם היא בדרך להחליף את שארם?
● במקביל להפיכתה לסמל פופ, טיילור סוויפט בנתה אימפריית נדל"ן בשווי מעל 150 מיליון דולר
אחוזת הכלבים בגובה של כ-10 מטרים עוצבה והותקנה כחלל מרגיע לגורים של בני הזוג, והיא יושבת בחצר האחורית של ביתם. "רציתי שיהיה לי משהו שנראה מגניב", אומר טימרס. "אני אוהב את זה כל כך."
חיות מחמד חיות בימינו חיים יוקרתיים מתמיד, מכיוון שבני אדם שופכים יותר ויותר כסף כדי שהנכסים שלהם יקסימו את בני משפחתם הלא-אנושיים.
"אני חייב להיות כנה, הכלבים שלי מעולם לא דרכו בבית הזה", אומר טימרס, שהוציא על הבית כ-10,000 דולר. "הם פשוט לא אהבו את זה". כיום, המיני-בית ברובו עומד ריק. "יש בו הכול", הוא מוסיף. "רק לא כלבים." יתר על כן, לכל אביזרי המחמד המופלאים והמיוחדים הללו יש מטבעם חיי מדף קצרים יותר מאלו של בני אדם.
"אם אנחנו מתכוונים להתאים את הבתים שלנו לחיית המחמד שלנו, אנחנו צריכים להבין שיגיע זמן שזה אולי לא יהיה רלוונטי, או שנרצה לשנות את זה", אומרת אשת HGTV יסמין רוט, הידועה ביצירת "פינות חיות מחמד" עבור לקוחות.
רוט חוותה זאת לאחרונה עם מותה של טייגר, הצ'יוואווה שלה. היא בנתה לטייגר הקטנה פינה מתחת למדרגות, עם טפט משובץ ומראות וינטג'. "הלוואי שהייתי מקליטה את השיחה כשמתקין הטפטים הגיע", נזכרת רוט. בהתחלה, הוא לא מצא את החלל שבו נשכר לשים את הטפט. "אמרתי לו: תסתכל למטה". הדלת הייתה כל כך זעירה, שהמתקין בקושי הצליח להיכנס פנימה, אם כי בסופו של דבר הוא הצליח להידחס. כעת, כשטייגר איננה, הדיירת היחידה בפינת החי היא בתה הפעוטה של רוט, שמשתמשת בה כמערת פיות.
המדיה החברתית העלתה את הפופולריות של פריטי חיות מחמד יוקרתיים, אומרת שרה פיג'ואן מ-Pijuan Design Workshop שבלוס אנג'לס, המייצרת בתי כלבים בסגנון מודרני של אמצע המאה, בעלות של 3,750 עד 5,000 דולר. החברה גם מייצרת בתי כלבים בהתאמה אישית עבור לקוחות; אחד כזה, שיוצר עבור משפחה בלונדון, תוכנן בסגנון בית תה יפני.
הכלבים של פריס הילטון נהנו מווילה ממוזגת בת שתי קומות בסגנון ספרדי, המכונה "אחוזת כלבים" שהתהדרה בנברשת ומרפסת עם מעקה מברזל יצוק, לפי פרופיל האינסטגרם שלה. (פיג'ואן אומרת שזה היה בביתה הישן של הילטון, ושהיא כבר לא גרה שם).
דאג הפג, הוא כלב חביב שהנטייה שלו ללבוש תלבושות מפוארות זיכתה אותו בלמעלה ממיליארד צופים ברשתות החברתיות. בביתו שבנאשוויל, טנסי, אותו דאג חולק עם בעליו, לסלי מוסייר ורוב צ'יאנלי, לפג יש ארון פרטי לתלבושות שלו בגובה 4.5 מטר, הכולל כובעי בוקרים זעירים, סוודרים מקשמיר, מבחר מגוון של משקפי שמש, רתמות מותאמות אישית מלונדון, ומעיל עור של 'בודה סקינס'.
דאג הפג עם בעליו, לסלי מוסייר ורוב צ'יאנלי / צילום: Associated Press, Sanford Myers/Invision/AP
"במשך תקופה ארוכה מדי היו לנו ארגזים ענקיים", נזכרת מוסייר. "אם היינו צריכים למצוא תלבושת, זה היה נורא". מוסייר התקשרה לחברה הארגון 'The Home Edit' כדי לייצר לדאג ארון סופר-סייז, ועכשיו הבגדים שלו מאורגנים לפי קטגוריות כמו "ספורט" ו"זמן אמבטיה".
"זה הרבה יותר גדול מהארון שלי", מציינת מוסייר, שהיא גם מנהלת הקריירה של דאג במשרה מלאה. "אתה יורד למטה ואתה אומר 'וואו'". בין יתר ההטבות, דאג גם שותה רק מים מטוהרים בבית, היא אומרת, ורואה באופן קבוע מטפל בצמחי מרפא לכלבים, ומדקר.
נאלה החתולה, המחזיקה בשיא גינס לחתול עם הכי הרבה עוקבים באינסטגרם, היא חתולה שניצלה ואומצה על-ידי בעליה, ואריסירי מטחיטיפן ושאנון אליס, איתם היא גרה יחד עם עוד חמישה חתולים וכלב.
החתולה נאלה ובעליה בעליה ואריסירי מטחיטיפן, בטקס פרסי ''בחירת הילדים'' / צילום: Associated Press, Jordan Strauss
ביתם של בני הזוג בקליפורניה כולל יותר מ-10 "עצי חתול" ו"קיר חתול" שעליו בנויים מושבים לחתולים. ובכל זאת, נאלה מפהקת למול המתקנים והאיבזור שסיפק הצוות שלה. היא דווקא מעדיפה לישון בקופסת קרטון.
חיות המחמד המפונקות ביותר במדינה כוללות בוודאי את אלה השייכות לליסה ונדרפומפ, המסעדנית והכוכבת לשעבר של "עקרות הבית האמתיות מבוורלי הילס". באחוזתם, לונדרפומפ ולבעלה, קן טוד, יש גן חיות קטן הכולל שישה כלבים, ארבעה ברבורים ושני סוסים מיניאטוריים.
אחת מכלבי הפומרניאן שלהם, פאפי, לבושה תמיד באלגנטיות, עם צווארוני גולף מקשמיר של ראלף לורן וסוודרים רכים לכלבים של 'מקסבון' עשויים נוצות, אומרת ונדרפומפ. בלילה פאפי לובשת פיג'מה.
ונדרפומפ, שהיא גם מייסדת שותפה של Vanderpump Dog Foundation, אומרת שחשוב לה שהמתקנים לכלבים שלה יתאימו אסתטית לעיצוב הבית. זה ההסבר למיטות הכלבה שלה בגוון ורוד כהה, של המותג Hooman, הנמכרות במחיר של 375 דולר כל אחת. המיטות מגיעות עם ראשי מיטה מקטיפה, מזרונים, כריות קטנטנות וסדינים עם צפיפות בד גבוהה במיוחד. "זה נראה ממש חמוד", היא אומרת. בנוסף, "אני לא רוצה שהם ישבו במיטה מלוכלכת, אז להחליף סדינים זה פשוט נהדר".
מדרגות-חיות-מחמד מבית Le Pet Luxe - שמחירן הקמעונאי עומד על 338 דולר - עוזרות לכלבים של ונדרפומפ לטפס ולצאת מהמיטה שלה. הגורים שלה אוכלים אוכל של בני אדם, היא אומרת, בדרך כלל סלמון חלוט או עוף אורגני, מתוך קערות בצבע כחול-טורקיז מבית טיפאני ושות'.
עד כאן לפנים הבית. לפני מספר שנים, בני הזוג אימצו סוסים מיניאטוריים בשם יהלומים ורוזה והציבו אותם בחצר האחורית, בבית ורוד עם עיטור אפור, שנבנה על-ידי יזם הנדל"ן היוקרתי מוחמד חדיד, חברם של בני הזוג.
View this post on Instagram
כשרוזה מתה, ונדרפומפ שבורת לב קיבלה סוס מיניאטורי נוסף, וולווטי, כדי לארח חברה ל'יהלומים', אבל "הייתה תקופת הסתגלות שבה הם נלחמו על השליטה". לאחר חילופי בעיטות, בני הזוג הכפילו את גודלו של בית הסוסים כדי לתת לשותפים קצת מרחב.
באי ואשון בוושינגטון, לינדה האטפילד החליטה לבנות "קטיו" (Catio), או מתחם חתולים חיצוני, לאחר שהחתול שלה ווטסון גרר פנימה חולדה אחת יותר מדי.
היא גייסה את סינתיה צ'ומוס מ-Catio Spaces שבסיאטל כדי לבנות מבנה בצורת L בגובה מעל 4 מטר מחוץ למטבח, המעוטר באותם עיטורים מעץ ארז וסוככים מפוספסים כמו שאר הבית. "אחרת זה פשוט לא יתאים", אומרת האטפילד, שהוציאה כ-20,000 דולר על המבנה.
בעוד ארבעת החתולים של האטפילד נהנים מהקטיו, לא הכול הלך בדיוק לפי התכנון. כשהיא אימצה את בוריס, מיין קון (הגזע הנחשב לגדול ביותר מבין גזעי החתולים המבויתים, ע"ט) במשקל של כמעט 20 קילו, הוא היה גבוה מדי. "הוא היה דופק את ראשו בגג", הסבירה האטפילד. אז היא ביקשה מצ'ומוס להגביה את הגג. ופרגוס, הסקוטיש פולד שלה (גזע של חתול הבית המזוהה בעיקר בקפלי אוזניו המכופפות), למד כיצד לפתוח דלתות, טריק שהוא לימד את בוריס.
הפתרון של האטפילד לא דרש תקציב גדול - רק כבל בנג'י כדי לאבטח את הדלת.