בזמן שהצוות של סמוטריץ' בוחן את התחום, שתי חברות אשראי עברו לענקיות הביטוח

יום שני השבוע היה יום דרמטי בעולם כרטיסי האשראי הישראלי, כאשר בסיומו הפכה ההשתלטות של קבוצות הביטוח הגדולות במשק על חברות כרטיסי האשראי המקומיות לעובדה כמעט מוגמרת.

● בעלי המניות של ישראכרט אישרו את המכירה להראל לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל
● שנה אחרי שיצאה לדרך: כלל השלימה את רכישת מקס  
● ההסכם שהפיל את המניה, והעסקה שהקפיצה אותה: מאחורי המהפך של ישראכרט

בתום כמעט שנה של תהפוכות, הערכות סותרות ומאבקים בין בעלי המניות, הצליחה כלל ביטוח  להשלים את רכישתה של מקס לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל לחברת כרטיסי האשראי. שעות ספורות לאחר מכן אישרו 95% מבעלי המניות של ישראכרט , החברה הגדולה בענף, את הצעתה של הראל  לרכוש את מלוא מניותיה תמורת 3.3 מיליארד שקל.

שני האירועים הללו, שהתרחשו בהפרש של כחמש שעות אחד מהשני, קודמו בזמן שבענף הפיננסים ממתינים למסקנות צוות מיוחד שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לבחינת מכירת חברות כרטיסי האשראי לידי חברות הביטוח. מדובר בצוות משרדי בראשות הממונה על התקציבים, בשיתוף עם היועץ המשפטי באוצר והממונה על רשות שוק ההון, כאשר המועד לפרסום המסקנות נקבע ל־21 בפברואר.

מאז עבר כבר יותר מחודש, מסקנות עדיין אין, אבל שתיים מתוך שלוש החברות הגדולות כבר לא יהיו ציבוריות. ישראכרט תימחק מהמסחר לאחר השלמת המיזוג עם הראל, ומקס, שבכל מקרה הייתה פרטית, תועבר מידי קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס לידי כלל.

כך נראה שהצוות שהקים שר האוצר נועד מראש לעסוק רק בעתידה של חברת כרטיסי האשראי השלישית - כאל, שבצמוד להקמת הצוות הודיע סמוטריץ' עצמו כי הוא מחליט להפריד אותה מבנק דיסקונט, שמחזיק בשליטה בה באמצעות 72% ממניות חברת כרטיסי האשראי. כפי שפורסם בגלובס במועד הקמת הצוות, נראה כי הוא דווקא יזרז מכירה של כאל גם כן לידי חברת ביטוח.

נכון להיום, על פי חוק נאסר על הבנקים למכור חברת כרטיסי אשראי שבה הם מחזיקים ישירות לידי גוף מוסדי. כך, בנק הפועלים הפך את ישראכרט לחברה ציבורית ללא גרעין שליטה, ואילו לאומי מכר את לאומי קארד, כיום מקס, לידי ורבורג פינקוס, שבהמשך חתמה על עסקה למכירתה לכלל ביטוח.

לאור שתי העסקאות הקיימות, התחדדה השאלה מדוע יש צורך באיסור על מכירה מ"יד ראשונה", כששנים ספורות בלבד לאחר מכן המוסדיים הישראליים רוכשים בכל מקרה את חברות כרטיסי האשראי. לכן המטרה העיקרית של הצוות שהוקם היא לבחון אם עדיין ישנה הצדקה לאנומליה שנוצרה בין החוק למתרחש בפועל בתוך זמן קצר, כפי שראינו השבוע.

מזומן ביד עדיף על הבטחות בעתיד

יו"ר ישראכרט, תמר יסעור, והמנכ"ל רן עוז רשמו לעצמם הישג גדול כשרוב מוחץ מקרב בעלי המניות אישר את מכירת החברה להראל. זאת לאחר שגם כל הגופים המוסדיים המתחרים של חברת הביטוח, שמחזיקים במניות ישראכרט (שמתנהלת ללא בעל שליטה) ובהם כלל, מיטב, הפניקס ומגדל, הצביעו בעד אישור הצעתה של הראל.

למול הצעה זו עמדה הצעה מתחרה של חברת ביטוח נוספת - מנורה מבטחים, שהציעה לרכוש את השליטה בישראכרט (32%) לפי שווי גבוה אף יותר של 3.5 מיליארד שקל.

המשמעות היא שכל בעלי המניות שרכשו מניות בחברת כרטיסי האשראי מאז שזו הופרדה מבנק הפועלים והונפקה בשנת 2019, העדיפו למכור את החזקותיהם כאן ועכשיו, גם במחיר נמוך יותר למניה, ולא להמתין שישראכרט תממש את התוכנית העסקית השאפתנית שלה לשנים הבאות (הכוללת רווח שנתי של 500 מיליון שקל, פי שלושה מזה שרשמה ב־2022).

במנורה מבטחים, שהדגישו לאורך הדרך את תוכנית הצמיחה של ישראכרט, בירכו את הראל ואת בעלי המניות של ישראכרט על הרכישה, ולא שכחו לציין את חלקם בהקפצת המחיר שתשלם המתחרה. מחיר זה היה נראה דמיוני רק בקיץ הקודם, אז ירדה מניית ישראכרט בכ־20% בתוך יומיים, בעקבות חתימת הסכם תפעול חדש מול בנק הפועלים, והחברה נסחרה בפחות מ־2 מיליארד שקל.

הסכם זה קבע העברה שנתית של 200 מיליון שקל (בנוסף לתשלום שמעבירה ישראכרט לידי כל הבנקים) לידי הפועלים, בגין תפעול כרטיסי האשראי הבנקאיים המבוצע עבורו. היום נסחרת ישראכרט במעל ל־3 מיליארד שקל, עלייה של 20% מהשווי שבו הונפקה באפריל 2019 שעמד על 2.7 מיליארד שקל.

"מעורבות מנורה מבטחים בתהליך, והיצירתיות של הצעותינו, סיכלו את האישור שנתן דירקטוריון ישראכרט למכור את החברה במחיר שאינו ראוי (2.92 מיליארד שקל על פי ההצעה הקודמת של הראל, ר' ו'), הנמוך במאות מיליוני שקל משוויה האמיתי", אמרו במנורה.

החברות הנותרות עשויות להתמודד על כאל

במכירה להראל, שתתבצע במחיר גבוה בכ־70% מזה שבו נסחרה ישראכרט טרם הגשת הצעת הרכישה הראשונה עבורה, יקבלו בעלי המניות בחברת כרטיסי האשראי פרמיית שליטה, שלדברי הראל תעמוד על 1.18 מיליארד שקל לכלל בעלי המניות. זאת למול 441 מיליון שקל בהצעת מנורה מבטחים בגין, אותם 32% שהציעה לרכוש.

במנורה מבטחים אמרו עוד כי החברה תמשיך לפתח את זרוע המימון הצומחת שלה, ובידיה המשאבים הנדרשים לכך. זאת בין היתר באמצעות ERN שבה היא מחזיקה ב־70%. עם זאת, לא מן הנמנע כי מנורה מבטחים תנסה לרכוש את כאל, אם זו תוצע למכירה ולא תלך להנפקה, וכך גם מגדל והפניקס.

זו האחרונה הייתה אמורה להשיק מיזם משותף עם ישראכרט בתחום האשראי הצרכני, אך זה נגנז בשל ההסכם עם הראל, והפניקס תובעת בגין ביטולו את ישראכרט בכ־120 מיליון שקל.

בהפניקס מעריכים כי רכישת חברת כרטיסי אשראי במחיר שבו נרכשה ישראכרט תאפשר להראל להציג תשואה להון של 6%-7%, כמחצית מהתשואה שמבטיחים בהפניקס לבעלי המניות שלהם. כך, שלפי שעה לא בטוח שהחברה תתמודד על רכישת כאל, אלא תחזק את תחום האשראי הצרכני לבדה.

ניצחון למנהלי כלל, הפסד לאקירוב

מלבד יסעור ועוז, המנצחים הגדולים של העסקאות האחרונות בשוק הם מנכ"ל כלל יורם נוה והיו"ר חיים סאמט. השניים התעקשו שלאור הצמיחה של מקס, שהציגה גידול של 110% ברווח השנתי ותיק אשראי הגדול מבין שלוש החברות, המחיר שמשלמת כלל עבורה הוא ראוי. הראל תשלם עבור ישראכרט, המציגה רווח ותיק אשראי קטנים יותר, כמיליארד שקל יותר.

נוה וסאמט הצליחו להתגבר על התנגדות נחרצת של בעלת המניות הגדולה בכלל, אלרוב נדל"ן  של איש העסקים אלפרד אקירוב. זו מחזיקה ב־15% ממניות כלל, ומחכה עדיין לתשובת רשות שוק ההון לבקשתה להגדיל את ההחזקה ל־30% ולהפוך לבעלת השליטה בכלל. מכיוון שחלק מהתשלום עבור מקס יהיה במניות כלל ששוויין כ־370 מיליון שקל, תדולל כעת החזקת אלרוב בחברה.

רצה הגורל ובאותו היום שבו ניתנו האישורים הסופיים לכלל, פרסמה אלרוב את דוחותיה לשנת 2022, ובהם היא מדווחת כי בשל ירידתה של מניית כלל במהלך השנה שחלפה, היא הפסידה כ־200 מיליון שקל. נכון ל־27 במרץ שווה החזקת אלרוב בכלל 586 מיליון שקל, כ־70 מיליון שקל פחות מאשר בסוף 2022.