השבוע הונח על שולחנם של מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, ויו"ר החברה - מקורבה של השרה מירי רגב - יגאל עמדי, טיוטת דוח רשות החברות על פגמים מהותיים לכאורה בהליך מינויו של היועץ המשפטי של החברה, כפי שפורסם לראשונה באתר גלובס. היועמ"ש הנבחר הוא עו"ד אלעד ברדוגו, עו"ד מוכר בתחום התשתיות שהיה שותף בגולדפרב־זליגמן וייצג בין היתר את חברת שפיר. אולם, הוא גם הצהיר על עצמו כפוקד לליכוד, כך שברור שהוא בעל זיקה פוליטית ברורה. דודו הוא יעקב ברדוגו - מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
● דירקטוריון הרכבת ידון בהדחת המנכ״ל מיכאל מייקסנר בשבוע הבא
● היום שאחרי הקפאת החקיקה: בבנקים מורידים הילוך, ההייטקיסטים לא מוותרים
הדוח מתבסס, בין היתר, על הבדיקה שביצעה הרשות לאחר מינויו בפברואר, אז ראש הרשות מיכל רוזנבוים ביקשה לקבל הסברים על הזיקה הפוליטית המדוברת, טיב הייעוץ המשפטי ואם בכלל היה קיים בהליך, ומעמדם של משקיפים שמונו בהליך. הדוח עומד בעיקר על שינוי הקריטריונים במהלך הליכי המינוי.
כעת, הכדור עבר לידיים של חברת נתיבי ישראל, שצריכה להסביר מדוע המינוי לא צריך להפסל לנוכח הבעיתיות.
ליקויים פוטנציאליים במינוי של עו"ד ברדוגו
ברדוגו לא העפיל לשמונת המועמדים הסופיים, אלא השתחל רק לאחר ערעור שהגיש, ובעקבותיו שונו דרישות הניסיון בוועדת המשנה שנוהלה על ידי מקורבו של היו"ר עמדי. גם ועדת האיתור הייתה חלוקה בשאלה אם להעלותו לדירקטוריון לאחר שדורג במקום השלישי, ובסופו של דבר הדירקטורים בחרו בו ברוב דחוק. אחת המתנגדות למינוי הייתה הדירקטורית לינדה בן שושן, שהתפטרה במחאה על הבחירה וההליך שהוביל אליה.
בן שושן היא אשת עסקים שכיהנה בקבוצת דיסקונט קופות גמל וכחברת דירקטוריון הבנק, שותפה בקרן השקעות ודירקטורית במגדל אחזקות, בתרו תעשייה רוקחית ועוד. היא מונתה בתקופת מרב מיכאלי כשרת התחבורה והתפטרה כאמור בישיבת הדירקטוריון, שבו היו"ר עמדי, כאמור מקרובה של רגב, הוכיח שיש לו רוב מוצק לקבלת החלטות.
הרשות צפויה להיתקל בשאיפותיו של אמסלם
בימים אלה הרשות עוברת מידיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהביע בעבר התנגדותו למינויים פוליטיים שנעשו במשרד התחבורה, ואף אמר בראיון ל־ynet "שהמדד למינוי הוא ג'ובים של מקורבים, חברים ואנשים שיש לי אינטרס פוליטי איתם, זה אסון. ככה הורסים משרד".
את האחריות על הרשות יקבל עתה השר הטרי דוד אמסלם. בעבר, כאשר הרשות הייתה תחת סמכותו, הוא ביקש לבטל את נבחרת הדירקטורים - תהליך שעשוי לסלול את הדרך למינויים פוליטיים בדירקטוריונים, ובהמשך אולי גם למינויים פוליטיים בתפקידי מפתח מקצועיים, ואף במקרה הגרוע יותר - למינויים של שומרי הסף, כמו יועצים משפטיים.
אמסלם נבלם בעבר על ידי בג"ץ, אבל הפעם שאיפתו תפגוש את זו של רגב שכבר פנתה לשרי הממשלה כדי לבטל את הנבחרת. אם הפעם יצליח לממש את שאיפתו והתהליך יבשיל במלואו, יש סכנה שהחברות הממשלתיות, שאחראיות על הוצאת מיליארדי שקלים מדי שנה, יהפכו למפעל ג'ובים פוליטיים על מלא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.