להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
הקשר שבין הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה לבין דירוג האשראי עלה לא פעם. בריאיון שח"כ אוהד טל מהציונות הדתית נתן לערוץ הכנסת, הוא עומת עם התחזיות הקודרות של משרד האוצר על מה שיקרה לכלכלה אם הרפורמה תוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. טל לא התבלבל, הסביר שהרפורמה "תחזק את הדמוקרטיה" ולכן לא תפגע בכלכלה והרחיב: "כל סוכנויות הדירוג שמדרגות את מדינת ישראל קבעו שמדינת ישראל יציבה ושאין שום סכנה מוחשית ריאלית כרגע להורדת הדירוג". האמנם?
שלוש חברות דירוג מדרגות את ישראל - S&P, מודי'ס ופיץ' - שמוציאות דוח פעמיים בשנה. כל החברות האלו מתייחסות לא רק לביצועים הכלכליים של המדינה או לשמירה על מסגרת התקציב, אלא גם לחוזק המוסדי של אותה המדינה.
ב־S&P אכן החליטו בדוח האחרון להשאיר את הדירוג של ישראל על -AA עם "תחזית יציבה". רק שהתחזית הזו פורסמה בנובמבר, כשבוע וחצי לאחר הבחירות ולפני שהתכנית של שר המשפטים יריב לוין פורסמה. שם אכן נכתב ש"להשקפתנו, לא סביר שהשבירה הפוליטית ימינה תשפיע על הביצועים הכלכליים בעתיד הקרוב, שבהכללה לא היו בקורלציה עם ההתרחשויות הפוליטיות של השנים האחרונות", אבל כאמור זה היה לפני הכרזת לוין. בינואר, כשבוע לאחר הצגת תוכן הרפורמה, התראיין האנליסט הראשי של S&P לסוכנות הידיעות רויטרס ואמר ש"אם השינויים במערכת המשפט שהוכרזו יובילו למגמה של החלשת ההסדרים המוסדיים והאיזונים והבלמים הקיימים של ישראל הדבר יכול להציג בעתיד סיכונים להורדת הדירוג", אבל גם הבהיר: "אנחנו עדיין לא שם".
גם במודי'ס הדוחות התקופתיים מחמיאים לישראל, ובאפריל 2022 התחזית לגביה אף שודרגה מ"יציבה" ל"חיובית". אבל בתחילת החודש יצא נייר עמדה מיוחד לגבי השפעת הרפורמה, שאמנם אמר שיש צורך לראות אילו שינויים יוכנסו ברפורמה, אבל הזהיר: "להשקפתנו, אם ייושמו במלואם, השינויים המוצעים עשויים להחליש באופן מהותי את כוחה של הרשות השופטת ובכך יהיו בעלי השפעה שלילית על האשראי". עם זאת, הובהר שהפגיעה לא תיראה בטווח הקצר.
פיץ' הוציאה עדכון שגרתי במרץ, בו השאירה את דירוג האשראי של ישראל על +A עם "תחזית יציבה". עם זאת, גם שם התריעו מפני ההשלכות האפשריות של הרפורמה, שאף הופיעה תחת הקטגוריה של פקטורים שעלולים לפגוע בדירוג האשראי עם ההסבר: "דעיכה בחוזקה המוסדי של ישראל כתוצאה מרפורמות שמחלישות את הביקורת השיפוטית" תפגע בדירוגים המוסדיים הבינלאומיים של ישראל ואולי גם תוביל לפגיעה בנתונים המאקרו־כלכליים שלה.
בשורה התחתונה: דבריו של טל מטעים. אכן דוחות הדירוג של S&P, מודי'ס ופיץ' נתנו לישראל תחזית יציבה לגבי דירוג האשראי. עם זאת, מודי'ס ופיץ' הזהירו באופן מפורש מכך שאם הרפורמה תעבור כמתוכנן הדבר עשוי לפגוע בחוזקה המוסדי של ישראל ובדירוג האשראי שלה. S&P לא הוציאה דוח מאז נובמבר, לפני הצגת הרפורמה, ואנליסט מטעמה הזהיר מאז שהרפורמה עלולה לפגוע בדירוג.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אוהד טל
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: תא הכתבים, ערוץ כנסת
תאריך: 21.3.23
ציטוט: "כל סוכנויות הדירוג… קבעו שמדינת ישראל יציבה ושאין שום סכנה מוחשית...להורדת הדירוג"
ציון: מטעה
חה"כ אוהד טל (הציונות הדתית) התראיין לתכנית "תא הכתבים" בערוץ כנסת ונשאל על האזהרות של אגף התקציבים שהתכנית המשפטית תפגע בכלכלה הישראלית, בין השאר בגלל הורדה אפשרית של דירוג האשראי. טל השיב על כך: "בצלאל סמוטריץ' הוציא היום הסבר ארוך ומפורט שאני חייב להודות בכנות שאני לא הספקתי לקרוא אותו. הוא לא היה באמ;לוק כך שהוא בהחלט היה מאתגר, אני חייב להודות, אבל בקיצור הדברים אני חושב שבצלאל אמר היום את הדברים מעל בימת הכנסת ואמר 'חברים, זה נכון שאם ישראל תפסיק להיות דמוקרטית אז יש סכנה לדירוג האשראי של כלכלת ישראל, אבל אנחנו הרי מאמינים שהרפורמה לא רק שלא תפגע בדמוקרטיה, אלא היא תחזק את הדמוקרטיה, כך שאנחנו לא רואים את החשש הזה ואת הרלוונטיות שלו'". כשהמראיינים התעקשו שזה קורה כבר עכשיו והביאו כדוגמה את התזזיתיות של הדולר. על כך טל השיב: "חברים, כל סוכנויות הדירוג שמדרגות את מדינת ישראל קבעו שמדינת ישראל יציבה ושאין שום סכנה מוחשית ריאלית כרגע להורדת הדירוג".
יש שלוש חברות דירוג אשראי שמדרגות את ישראל: S&P, מודי'ס ופיץ', שנותנות את הודחות שלהן פעמיים בשנה במועדים קבועים. שלוש החברות לא מתייחסות רק לפקטורים כלכליים או תקציביים בלבד, אלא גם לפקטורים מוסדיים.
הדו"ח האחרון של S&P לגבי ישראל יצא ב-11 בנובמבר 2022, מעט לאחר הבחירות לכנסת ה-25, בטרם קמה הממשלה ה-37 ובטרם הוצגה התכנית המשפטית של יריב לוין. גם ב-S&P ישראל אישרו לנו שלא יצא לאחר מכן דוח. כלומר, כל מה שנכתב בדוח הזה לא מתייחס להשלכות האפשריות של התכנית המשפטית. באותו דוח אכן נכתב כי "להשקפתנו, לא סביר שהשבירה הפוליטית ימינה (בבחירות - אב"מ) תשפיע על הביצועים הכלכליים בעתיד הקרוב, שבהכללה לא היו בקורלציה עם ההתרחשויות הפוליטיות של השנים האחרונות". באותו דו"ח הוחלט להשאיר את דירוג האשראי של ישראל על - AA עם "תחזית יציבה". בהערכה המוסדית, ישראל קיבלה 4 נקודות מתוך 6 (כשכ-6 זה הציון הכי פחות טוב), בדגש על "קביעת מדיניות אפקטיבית", כשהגורמים השליליים במדד זה שמו דגש על מתחים חברתיים, בעיקר ביחסים בין יהודים לבין ערבים ישראלים ופלסטינים.
עם זאת, לאחר ההודעה על התכנית המשפטית מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי ב-S&P, התראיין לרויטרס ואמר: "אם השינויים במערכת המשפט שהוכרזו יובילו למגמה של החלשת ההסדרים המוסדיים והאיזונים והבלמים הקיימים של ישראל הדבר יכול להציג בעתיד סיכונים להורדת הדירוג. אבל אנחנו עדיין לא שם". בנוסף, הוא הזהיר שלמרות התחזית היציבה, אם יהיה צורך ייתכנו פעולות לגבי דירוג האשראי עוד לפני הוצאת הדוח המתוכננת למאי. עם זאת, יש לציין שלפי ריבניקוב, הדאגה הגדולה ביותר מבחינת דירוג האשראי הוא המצב הביטחוני. בכל מקרה, מדובר בריאיון של אנליסט ולא בעמדה רשמית. זו, כאמור, לא יצאה מאז נובמבר.
לעומת S&P, במודי'ס כן הוציאו חוות דעת מיוחדת, שיצאה ב-7 במרץ 2023, מחוץ להודעות אליהן הסוכנות מחויבת בחוק. בחוות הדעת אמנם נכתב שיש עוד לראות אם יהיו שינויים בתכנית כפי שהוצגה במקור, אך הובהר: "להשקפתנו, אם ייושמו במלואם, השינויים המוצעים עשויים להחליש באופן מהותי את כוחה של הרשות השופטת ובכך יהיו בעלי השפעה שלילית על האשראי. השינויים המתוכננים עשויים גם להוות סיכון לטווח הרחוק לתחזיות הכלכליות של ישראל, בייחוד על זרימת הון למגזר ההייטק המשמעותי". עוד נכתב שם: "אם הרפורמות המשפטיות ייושמו במלואן, ייתכן לחץ להוריד את הציונים על הנקודות האלו (הפקטור המוסדי - אב"מ)". יצוין שהדוח לא חוזה שהתכנית המשפטית תגרום לנזק כלכלי בטווח הקצר. יצוין שבאפריל 2022 התחזית לגבי ישראל שונתה מ"יציבה" ל"חיובית", ושם נכתב שלישראל יש "מוסדות חזקים מאוד", מה שמתבטא בדירוג ממשל חזק.
חברת פיץ' הוציאה עדכון ב-1 במרץ. בדומה לדבריו של טל, אכן התחזית בה הוגדרה "יציבה" ונשמר הציון +A. עם זאת, ישנה שם התייחסות ספציפית לתכנית המשפטית: "בזמן שהתוכן המדויק של הרפורמה עדיין נתון למשא ומתן בכנסת, בפיץ' מאמינים שלרפורמה יכולה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל בגלל החלשת אינדיקטור הממשל או אם החלשת האיזונים המוסדיים תוביל לתוצרי מדיניות גרועים יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך בקרב המשקיעים". החברה גם השוויתה (מבלי לציין שמות) למדינות אחרות בהן הייתה שחיקה במערכת האיזונים והבלמים ושדירוג האשראי שלהן נפגע בשל כך בתהליך של מספר שנים. עם זאת, ציינו, עוד לא ברור אם ישראל תסבול מאפקט דומה. גם תחת הקטגוריה "גורמים שעלולים… להביא לפעולת אשראי שלילית/שנמוך", מצוינת התכנית המשפטית עם ההסבר: "דעיכה בחוזקה המוסדי של ישראל כתוצאה מרפורמות שמחלישות את הביקורת השיפוטית, שיביאו לנפילה באינדיקטור הממשל של הבנק העולמי (WBGI) של ישראל או להשפעה שלילית משמעותית על האינדיקטורים המאקרו-כלכליים והפיסקליים".
בפיץ' מציינים שה-WBGI הוא אחד האינדיקטורים המרכזיים במודל שלהם, וזה התיאור לגבי ישראל: "לישראל יש WBGI חזק… המשקף את הרקורד הארוך שלו של חילופי שלטון שקטים, כושר מוסדי חזק אבל ממשלות לא יציבות, שלטון חוק אפקטיבי רמת שחיתות נמוכה והסביבה החיצונית העוינת שלה. הרפורמות המוצעות יכולות להחליש את הדירוג של ישראל ביחס למדינות אחרות".
מח"כ טל לא נמסרה תגובה.
לסיכום, ב-S&P, מודי'ס ופיץ' אכן נותנים לישראל דירוגי אשראי גבוהים עם תחזית יציבה. עם זאת, התחזית של S&P יצאה לפני תחילת החקיקה של התכנית המשפטית, והאנליסט הראשי שלה הזהיר שיש פוטנציאל שהיא תביא להורדת הדירוג של ישראל. מודי'ס ופיץ' הוציאו אזהרות רשמיות וספציפיות מפני השפעות התכנית על דירוג האשראי בעקבות פגיעה באינדיקטורים המוסדיים של ישראל. לכן דבריו של טל מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.