רוסיה מסייעת לאיראן להשיג יכולות מעקב דיגיטלי מתקדמות, בזמן שטהרן מבקשת להעמיק את שיתוף פעולה בתחום לוחמת הסייבר, כך אמרו גורמים שמכירים את הנושא. הסיוע הרוסי הוא שכבה נוספת בברית הצבאית שנרקמת בין איראן ורוסיה, שארה"ב ובעלות בריתה תופסות כאיום.
● זו העיר ש"הסופר-עשירים" הכי אוהבים לגור בה
● בכיר פולני: ישראל התייעצה איתנו בנוגע לחוקי המהפכה המשפטית
על פי גורמים רשמיים בארה"ב ואיראן, הפוטנציאל לשיתוף פעולה זה מגיע לאחר שהרפובליקה האסלאמית מכרה לרוסים מל"טים לשימוש באוקראינה, שינעה פגזי טנקים וארטילריה לשדה הקרב והסכימה לצייד את מוסקבה בטילים קצרי־טווח. בנוסף לעזרה בסייבר, טהרן מבקשת עשרות מסוקי ומטוסי תקיפה רוסיים מובחרים, וסיוע בתוכנית הטילים לטווח רחוק שלה.
שליטה מלאה בתקשורת הניידת
גם לרוסיה וגם לאיראן יכולות סייבר מתוחכמות. לפני שנתיים הן חתמו על הסכם שיתוף פעולה בסייבר, שלפי אנליסטים התמקד בעיקר ברשתות הגנת סייבר. במשך תקופה ארוכה מוסקבה התנגדה לשיתוף יכולות התקיפה הדיגיטליות שלה עם איראן, מחשש שבסופו של דבר הן יימכרו לצדדים שלישיים בדארקנט. אך לפי גורמים שמעורים בטיב היחסים בין המדינות, הקרמלין קבע שהיתרונות בחיזוק מערכת היחסים הצבאית עם איראן עולים על החסרונות.
מאז הפלישה לאוקראינה, רוסיה סיפקה לאיראן יכולות מעקב תקשורת וכן מכשירי האזנה וצילום מתקדמים, ומערכות פוליגרף. מוסקבה כנראה כבר שיתפה עם איראן תוכנות מתקדמות שיאפשרו לה לפרוץ למערכות הטלפון של מתנגדי שלטון ויריבים.
בשנה שעברה, ממשלת איראן השתמשה באינטרנט כדי להקהות את ההשפעה של מחאת החיג'אב. היא השתמשה בכלי מעקב דיגיטליים כדי לעקוב אחר מפגינים ולעצור אותם, והאטה את האינטרנט באזורי מפתח כדי לבלום הפצה של סרטונים ותקשורת בין המפגינים.
על פי מסמכים שפורסמו על ידי מכון המחקר Citizen Lab באוניברסיטת טורונטו, חברת הטלקומוניקציה הרוסית PROTEI החלה לספק תוכנות לצנזורה באינטרנט לספקית המובייל האיראנית "אריאנטל". במכון דיווחו שישנן עדויות לכך שכלי PROTEI הם חלק מפיתוח של מערכת לניידים ש"תאפשר לרשויות המדינה לפקח באופן ישיר, ליירט, לכוון מחדש, לשנמך או לשלול את התקשורת הניידת מכל האיראנים, כולל מי שכיום מאתגרים את המשטר". PROTEI מפתחת חומרה ותוכנה שנועדה לעזור לממשלות לפקח על תקשורת בקווי טלפון, דואר אלקטרוני ועסקאות אשראי, בין היתר, כך אמרו אנליסטים של תחום הסייבר. לחברה חוזים עם משרד ההגנה הרוסי. הממשלה הרוסית, אריאנטל, PROTEI והמשלחת האיראנית לאו"ם בניו יורק לא הגיבו לבקשות תגובה.
יד אחת נגד האויבים המשותפים
זמן רב שאיראן עובדת לפתח את נשקי הסייבר שלה בתוכנית מתוחכמת יותר לאחר שנים בהן נראתה כמעצמה מדרג שני בלוחמה דיגיטלית, אחרי ארה"ב, רוסיה, סין ובריטניה.
האקרים של ממשל איראן וקבוצות הנאמנות למשטר ניהלו מבצעי דיס־אינפורמציה, הוציאו לפועל מתקפות על שרשראות אספקה ופגעו בתשתיות במדינות יריבות כמו ארה"ב וסעודיה. ישראל האשימה את איראן בניסיון לפרוץ למערכת המים שלה, ובחודש שעבר אמרה שקבוצה שמזוהה עם המודיעין האיראני ערכה מתקפת סייבר נגד הטכניון בחיפה.
מקורה של תוכנית הסייבר בתגובה של הממשלה להפגנות מ־2009, על בחירות שהאופוזיציה טענה שזויפו לטובת הנשיא דאז מחמוד אחמדינג'ד, כך אמרה אנני פיקסלר, חוקרת מדיניות סייבר במוסד להגנת הדמוקרטיות. הפוקוס של הממשלה היה בזמנו מעקב, צנזורה וריסוק ההתנגדות; באותה מערכת בחירות רוסיה הציעה דרכים מתוחכמות יותר לפקח על תקשורת בתוך המדינה, אמרה פיקסלר. "בהתחשב ביכולות המעולות של רוסיה, כל כמות ידע שתועבר עשויה לשפר את יכולות הסייבר של איראן", הסבירה.
כשרוסיה החלה להשתמש במל"טים תוצרת איראן בשדה הקרב באוקראינה, שתי המדינות העמיקו את הקשר שהחל במלחמת האזרחים בסוריה, בה עזרו לנשיא הסורי בשאר אל־אסד להביס את המורדים. המדינות שמו בצד אי־הסכמות שנמשכו מאות שנים, כדי לעשות יד אחת נגד האויבים המשותפים שלהן, כך אמר פרופ' מוחמד אייטולהי טבאר, המתמחה בפוליטיקה של המזרח התיכון באונ' טקסס. "כשחשו דחוקות לפינה על ידי ארה"ב ובנות בריתה, גם איראן וגם רוסיה היו נחושות לגרום לברית ביניהן להצליח", אמר טבאר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.