שיעור ביציאה מאזור הנוחות ממשה רבנו

מקורו של המונח סרנדיפיטי בשמה הקדום של סרי לנקה, הלוא הוא סרנדיפ. האגדה מספרת על שלושה נסיכים מסרנדיפ שאביהם המלך דחק בהם לצאת מהארמון ולגלות את העולם שבחוץ, ללא תכלית או משימה, פשוט לשוטט וללמוד את החיים. על פי הסיפור, הסקרנות והתבונה הובילו אותם לגילויים שאף זכו כעבור כ־200 שנה להיכנס למילון האנגלי.

● זאת הייתה אחת הפרסומות החושפניות בשנות ה-80. והיא לא יוצאת לי מהראש | קניתי
● המהפכה המשפטית היא רק הטריגר, הקרע בעם התחיל הרבה קודם | רעיון
●  מתי בפעם האחרונה נסעתם לאן שהוא בלי לפתוח ווייז? | סרנדיפיטי

גם משה רבנו יצא מבית המלוכה, מאזור הנוחות שלו, אל עבר הלא נודע. מי שהגיע לארמון כתינוק חסר ישע, כשבת פרעה משתה אותו מהמים, גדל בו כבן בית עד שהחליט לצאת להוביל את עמו לארץ המובטחת. "ויגדל משה ויצא אל אחיו", נכתב בספר שמות.

היצר הסרנדיפי שלו גורם למשה כרועה צאן לקחת את העדר שלו "אחר המדבר", למקומות שאף אחד לא היה בהם קודם. כשהוא עובר ליד הסנה הבוער, אותו צמח קוצני, הוא מבחין שאינו נאכל באש וקרב אליו כדי להבין את התופעה: "וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה". הרגע מביא את ההתגלות של אלוהים אליו ואת מסירת דבר השליחות להוציא את ישראל ממצרים. הרי צריך מידת מה של סקרנות והליכה אל הלא נודע למשימה שכזו.

יציאה לדרך בלי הידיעה הברורה של התוואי שלה ובמיוחד של היעד יכולה להיות מפחידה ממש, מבעיתה. אבל היא פתח לגילויים טובים, פנימיים וחיצוניים. המשמעותית ביותר היא נקודת היציאה, והיא מזמינה גדילה וצמיחה, לפגוש את עצמנו ולתת לעצמנו יד בדרך.

הרמח"ל תיאר את התנועה של היציאה כעיקרון מטאפיזי במציאות, והסביר שעצם התנועה הזאת, אפילו ברמת תחושת הביטחון שיקרה משהו טוב, כבר מייצר את הדבר עצמו. "לישועתך קיוויתי - ראשית הבריאה בתקווה", אמר. כך למעשה אנחנו יוצרים את הסולם שדרכו אלוהים יכול להביא לאדם את השפע בעולם. אנחנו יכולים לעצב את המסע שלנו מתוך הכוח הפנימי הבוער בנו.

דוקטור סוס חתם את שרשרת ספריו בשנת 1990 עם "Oh, the Places You’ll Go", שתרגמה לאה נאור ל"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". כשנפגשתי איתה שאלתי לפשר התרגום והיא הדגישה את המילה "אם", כלומר את אלמנט הבחירה. היא אמרה: "אם לא יוצאים לא מגיעים", יציאה מתוך בחירה היא שונה בתכליתה מאילוץ או בריחה. רעיון היציאה מלווה תמיד בממד של אומץ. יציאה מהארון מעידה על אדם שדורש את חירותו מסוד גדול שהוא מחזיק. האמרה 'צא ולמד' מטיפה לנו לא להישאר במקום.

חג החירות מספק לנו הזדמנות לבחון לאן אנחנו יוצאים ולאן אנחנו מגיעים. אלא שהיציאה היא פעולה פשוטה ויומיומית. בכל יום אנחנו משתחררים מהמרחב הבטוח והמוכר אל רצף של אירועים שלא את כולם נוכל לצפות. חדוות הגילוי תלויה בסנסורים הפתוחים ובעיניים הפקוחות. היציאה מזמינה אותנו להתארח במציאות החיים - שם אולי נמצא הפתעות שישנו את מסלול חיינו.

בימים אלה, כשהמציאות מאתגרת, יש מי שמעדיף להישאר בבית והיציאה נראית לו מפחידה ומסוכנת. אך אל לנו להיות ספונים בתיבות התהודה שלנו כשבחוץ יש אנשים עם חדוות חיים שהיו שמחים לצאת למסע משותף.

האם יש דרך יציאה אחת? מובן שלא. כל כיוון הוא מסקרן. היציאה היא נקודת ההתחלה והחירות היא קו הסיום הפנימי.