אנחנו על סף מהפכה גיאופוליטית, וגם האופן שבו אנחנו משקיעים בטכנולוגיה חייב להשתנות

ההגמוניה האמריקאית מגיעה לסיומה. היא מוחלפת בסדר עולמי המוגדר על ידי תחרות בין המעצמות ולאומנות מוגברת, שינוי בעל השלכות עצומות על הכלכלה העולמית. הטכנולוגיות והחברות שישגשגו בתקופה חדשה זו יצטרכו יותר הון, יותר סבלנות ורמות ממשל תאגידי גבוהות מבעבר.

נפילת חומת ברלין ב־1989 נתפסה כמסמנת את מה שפרנסיס פוקוימה הגדיר כ"קץ ההיסטוריה", הסוף למאות שנים של תחרות בשאלה מה המודל הפוליטי והכלכלי הטוב ביותר בעבור אומות. זמן קצר אחר כך, התמוטטות בריה"מ אישרה מחדש את תפקידה של ארה"ב כמעצמה היחידה, ללא עוררין. הדבר הוביל לאימוץ מדיניות אמריקאית בחלקים רבים של העולם - כלכלת שוק חופשי וסחר חופשי, פוליטיקה דמוקרטית ופלטפורמות טכנולוגיה פתוחות.

חזרת הפוליטיקה

לתקופה הזו של רפורמות שוק חופשי, גלובליזציה וטרנספורמציה טכנולוגיות הייתה גם השפעה בדמות הורדת מחירים וריכוך האינפלציה. הכוחות האלה, וכן מדיניות מוניטרית מאפשרת באופן כללי ברחבי העולם, יצרו סביבה מאקרו־כלכלית מאוד יוצאת דופן - שהתאימה למוצרים פיננסיים חדשים שעודדו חדשנות וצמיחה. בתעשיות כמו פרייבט אקוויטי ואפילו הון סיכון, היכולת לקנות, לממן מחדש ולמכור נכסים הפכה למכפיל רווח חזק שאיפשר אפילו להשקעות שוליות לייצר תשואות חיוביות חזקות. בסביבה שמבחינות אחרות אופיינה בתשואה נמוכה, התשואות האלה משכו רמות חדשות של השקעה ושפע של הון, ותדלקו דור חדש של חברות וטכנולוגיות.

אבל ה"חופשה מההיסטוריה" הסתיימה. הדומיננטיות האמריקאית החלה לדעוך ותחרות חדשה בין מעצמות באה במקומה. במקביל, ההשפעות והתדירות הגוברת של משברים עולמיים חשפו את החולשות המכריעות של מערכת המאופיינת בחיבוריות גדולה שתיעדפה פתיחות ומהירות על פני בטיחות ויציבות - בעולם דינמי וגלובלי, אירועים מקומיים הופכים במהירות למשברים עם השלכות עצומות. מדינות החלו להסתכל מעבר לכלכלה וליעילות הגלובלית ולתת מחדש עדיפות לפוליטיקה מקומית וחוסן ברמה עולמית.

מאוחר מדי וגם לא רצוי להפוך לגמרי את הגלובליזציה, אבל מיקוד מחודש בפוליטיקה לאומית יגרום לה ללבוש צורה אחרת: רה־גלובליזציה. מדינות יבקשו לאזן את יתרונותיה עם הרצון לבנות עצמאות וחוסן גדולים יותר בתעשיות המורכבות והחשובות ביותר שלהן: בריאות, הגנה, אנרגיה, ייצור ושירותים פיננסיים. הדבר יצריך כמויות עצומות של הון וסבלנות בעת שמדינות וחברות מבקשות לחזק ולבנות מחדש את המו"פ המקומי ואת רשתות הייצור וההפצה. טבעם העמוק של אתגרים אלה יצריך גישה לגמרי חדשה לבניית חברות ולחדשנות וישנה את המודל ועצם האופי של הון סיכון.

בתקופה של כלכלה על פני פוליטיקה, היה נראה שאנו נעים לעבר עולם ללא גבולות שבו הדיגיטלי מולך על הפיזי, ובו טכנולוגיות נפוצות במהירות על פני העולם דרך שווקים ללא הפרעה. בתקופה זו הון סיכון מודרני, כפי שאנו מכירים את התעשייה הזו כיום, נולד. חברות יכלו להשיג הון באופן לא יקר יחסית כדי לממן מודלים עסקיים לא מוכחים ולא רווחיים בתקופה בה הטכנולוגיה שאפה לעשות דיגיטציה של עולם שיהיה מחובר כולו.

מעבר להון סיכון

בתקופה החדשה הזו של רה־גלובליזציה, לעומת זאת, תפקיד הטכנולוגיה יהיה לפתור אתגרים מבניים מורכבים וחשובים בהרבה בלי היתרונות של שווקים לא מוגבלים, ריביות נמוכות ו"כסף קל". לשם כך יידרשו מודל חדש להון סיכון, כזה שמבכר התחייבויות הון גדולות יותר, אופקי השקעה ארוכים יותר, רמות גבוהות יותר של שיתוף פעולה ומידה משמעותיות יותר של עומק הממשל התאגידי.

החברות החדשות שיתמודדו עם אתגרים שכאלה יוולדו עם רמות שונות לחלוטין של שאפתנות, מודלים עסקיים ורשתות הפצה ממה שראינו עד עתה. ההתקדמות להשגת יעדים כאלה לא תימדד בשנים, ואולי אפילו לא בעשורים. נוסף לכך, הטכנולוגיה תצטרך לספק את המינוף שהנדסה פיננסית ומימון ממשלתי כבר לא יכולים להתחייב לו.

ההשפעה המשמעותית ביותר תהיה ברמת האחריות ועומק המשילות שייקחו על עצמם משקיעי הון סיכון. בעבר, דרישות הון מצומצמות יותר ואופקי השקעה קצרים יותר אפשרו למשקיעים למרבה הצער להעביר את הדאגה לממשל תאגידי ואת התוכניות לחדשנות אחראית לצוותי הנהלה או לגלגל חששות כאלה הלאה במורד הדרך. בעתיד, האתגרים של הסביבה החדשה הזו יצריכו אופקי השקעה ארוכים בהרבה ורמות גבוהות יותר של מעורבות פיננסית ואינטלקטואלית.

ב־30 השנים האחרונות, הון סיכון גם הרוויח וגם תרם לקצב המהיר של חדשנות שאפיין את התקופה. ברחבי התעשייה למדו לצפות לטרייד־אוף חיובי של סיכון/תגמול שהתאפיין בתשואות גבוהות על השקעות לטווח זמן קצר יחסית המצריכות משילות מוגבלת. אבל בתקופה של רה־גלובליזציה המודלים האלה כבר לא יהיו מספיקים. המורכבות של האתגרים של היום וכובד משקלן של השלכות החדשנות יצריכו פרדיגמה חדשה להשקעות - כזו שמעניקה עדיפות לשיתוף פעולה גדול יותר וחשיבה לטווח ארוך יותר על מנת לבנות חברות שיחזיקו מעמד שנים ארוכות.

© Harvard Business School Publishing Corp