המשימה של פרופ' רבקה כרמי: להחזיר מדענים לישראל

פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, תעמוד בראש הוועד המנהל של ארגון ScienceAbroad, הפועל לשמירת קשר עם קהילת החוקרים הישראלים בעולם ולהשבתם לישראל.

הארגון מפעיל קהילה בינלאומית הכוללת כ-4,500 חוקרים ישראלים, ויש לו 40 מרכזים בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. "תמיד האמנתי שעל ישראל לעשות ככל יכולתה על מנת שמדענים יחזרו ארצה לאחר תקופת הפוסט דוקטורט, וימשיכו לתרום מהידע שרכשו לאקדמיה ולתעשייה בישראל. גם אלו שהחליטו להישאר בחו"ל חייבים להיחשב משאב משמעותי, שעלינו לשמר ולחבר".

אחד הנושאים שכרמי מציבה בראש סדר העדיפויות שלה הוא קידום נשים באקדמיה. "לצערי, בישראל של 2023 עדיין אין ייצוג נשי מספק בתפקידים בכירים באקדמיה", היא אומרת. "הפער המגדרי בשוויון הזדמנויות באקדמיה נוצר בשלב הפוסט דוקטורט, ונובע מהקושי של נשים לצאת לחו"ל לתקופה זו, שהיא תנאי הכרחי לכניסה למסלול קריירה אקדמי. יש צורך לפעול להסרת החסמים הטכניים והתרבותיים עוד בתקופת הבתר דוקטורט, במטרה להמשיך ולבנות אקדמיה נשית מובילה".

על השאלה מה הקושי המשמעותי בהחזרת מדענים לישראל, אומרת כרמי כי מדובר ביכולת למצוא משרה בארץ. "מספר המשרות באקדמיה מצומצם ותלוי במספר הפורשים, ולכן יש צוואר בקבוק.

"בתעשייה אין הרבה היצע של משרות לפוסט דוקטורנטים, כיוון שהם מגיעים ללא ניסיון. יש להכשיר מדענים לעבוד בחברות כבר בזמן הדוקטורט, ולתת להם כלים רלוונטיים. לאחרונה השקנו תוכנית מנהלים למדענים בעליPhD , מתחומי ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). התוכנית תאפשר להם לרכוש כלים ניהוליים להתמודדות בעולם העסקים, ותעניק להם רשת של קשרים אישיים עם מנהלים במשק.

"הקושי השני הוא המשפחה - פוסט דוקטורט נמשך 3-4 שנים בממוצע, במהלכן בן/בת הזוג מוצאים עבודה טובה, הילדים מתרגלים למסגרות ולסביבה, וקשה לנתק את כולם ולחזור ארצה. הפתרון כאן הוא מתן חבילת קליטה וסיוע הוליסטית עבור כל המשפחה, שתכלול למשל שיעורי עברית (טרם החזרה), שיעורי שימור שפה שרכשו בחו"ל, סיוע בדיור, סיוע בשכר בשנים הראשונות שיפצה על אובדן שכר גבוה שניתן בחו"ל וכדומה".

איזה יעד את מציבה לעצמך, מה ייחשב בעינייך כהצלחה?
"היעד המרכזי הוא לעשות את החיבור בין מדענים לתעשייה, וההצלחה תלויה במספר המדענים שיחזרו וייקלטו במשרות אלו. חברות גלובליות, סטארט-אפים בתחומי טכנולוגיית בריאות, ביולוגיה, הנדסה ומחשוב בהחלט יכולים לקלוט מדענים, שיתרמו להם רבות".

האם את ניצבת בעצמך בפני דילמה של ניהול קריירה מדעית בחו"ל?
"אני עשיתי את ה'פלושיפ' בבית הספר לרפואה של הרווארד, ולפני שסיימתי קיבלתי הצעה מפתה למשרה בביה"ח לילדים. מי שהיה באותה תקופה בן זוגי גם כן זכה להצעה טובה. אבל שנינו היינו בדעה אחת שחוזרים ארצה. זה היה מתוך אידאולוגיה וציונות, ובעיקר רצון לתרום לפריפריה.

"אין ספק שהעובדה שחיכתה לי משרה בסורוקה (שם עשיתי התמחות בתחום רפואת ילדים) עזרה, ולכן צריך לעשות הכול כדי לתת למדענים מקום לחזור אליו - אם באקדמיה ואם בתעשייה. מדענים רבים זוכים להצעות מפתות בחו"ל, והאינטרס של המדינה זה להשיב אותם לכאן".

וולט מגיעה לנתניה, ומוסיפה מותגים

חברת המשלוחים וולט משיקה חנות סופרמרקט "חשוכה" תשיעית, והפעם בסמוך לשוק של נתניה. מדובר בחנות שממנה מוכרת החברה מוצרים באונליין בלבד, ולמעשה מתחרה בחלק מהחנויות הפועלות באמצעותה. השירות החל בישראל במאי האחרון, וכעת זמין בתל אביב, רמת גן, ראשון ציון, הרצליה ופתח תקווה. החנות בנתניה תציע כ-4,000 מוצרי מזון לתושבי העיר וחלק ממושבי עמק חפר.

בנוסף, האפליקציה תחל לעבוד עם חמישה מותגים חדשים: נעמן, ורדינון ודיסני הום שבבעלות קבוצת אקסטרה ריטייל, וכן סולתם ומייזון קייזר. בשלב ראשון יתאפשר שירות המשלוח מיידי באזור גוש דן בלבד.

 הוולט מרקט בנווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

מדובר במהלכים שנמצאים בהלימה עם האסטרטגיה הגלובלית של וולט, המבצעת שיתופי-פעולה עם קמעונאיות מובילות באירופה ומפעילה יותר מ-100 חנויות חשוכות ב-20 מדינות.

פעילות הקמעונאות בארץ הושקה לפני כשנתיים, עם חנויות סופרמרקט ורשתות פארם. מאז התפתחה הקטגוריה ליותר מאלף חנויות בתחומים שונים. בחודשים האחרונים הורחב גם תחום משלוחי הסופרמרקט המיידיים, עם הצטרפותן של רשתות כמו שופרסל, ויקטורי, רמי לוי בשכונה, מחסני השוק, טיב טעם, סופר יודה, פרשמרקט ועוד.

"אנחנו מזהים ביקוש לרכישת מגוון רחב של מוצרים, הרבה מעבר למסעדות או מצרכים מהסופר, במשלוח מיידי", אומר ישראל אברהמי, מנהל הריטייל של וולט ישראל. "נמשיך להרחיב את מגוון החנויות ואת הפריסה הגיאוגרפית של השירות".

להיות בארץ ולקנות בלייב מלונדון

הסטארט-אפ Shupperz של היזמים טל רובינשטין וציון שדה, שמחבר בין לקוחות לבין קנייניות בניו יורק, מתרחב ומגיע ללוס אנג'לס, מילנו, פריז ולונדון.

מדובר למעשה באפליקציה שמחברת בין נשים וגברים בישראל לבין קנייניות אישיות בחו"ל - שאותן ניתן לבחור לפי התוכן שהן מעלות. לאחר שנוצר החיבור, הקניינית מייעצת ללקוחות בתחומי האופנה והקוסמטיקה, מוצאת מבצעים והנחות, ומסייעת בשירותי סטיילינג כולל צילום מתוך החנויות (לייב סטרים).

 טל רובינשטיין, Shupperz / צילום: סטודיו כותרת

המודל העסקי מבוסס על תשלום של 40 דולר לחצי שעה של השופרית, או 60 דולר לשעה. במידה שמדובר בחלק מ"סיור קבוצתי" התשלום עומד על 20 דולר. בנוסף ישנה עמלת קנייה של 5%, ועלויות המשלוח משולמות על ידי הרוכש. כל התשלומים מבוצעים דרך האפליקציה.

Shupperz הוקם ב-2017, השיק את המוצר באמצע 2018 ונסגר בקורונה. ב-2022 רובינשטין ושדה הקימו מחדש את החברה עם משקיעים חדשים, שהשקיעו בסיבוב סיד 3 מיליון דולר. החברה מעסיקה 24 עובדים, ועובדת עם 20 קנייניות המכונות שופריות.

חדשות טובות

עמותת שניר גייסה כ-320 אלף שקל לרכישת מאות סלי מזון לפסח עבור משפחות מעוטות יכולת, באירוע שנערך במשרדי פירמת AYR במגדל צ'מפיון.

 לילך וניר שמול עם ניר שרצקי ושלומית אורן / צילום: מולי גולדברג

באירוע, שאותו יזמו לילך שמול ושלומית אורן, הועמדו למכירה ציורי שמן, רישומים, פסלים, צילומים ואיורים של אמנים ישראלים, וכל ההכנסות הפכו לתרומה. בין 350 המוזמנים נמנו אנשי עסקים, בכירי המשק ומובילי דעת קהל.