משכתם כסף מקרן ההשתלמות? כך תעשו את זה נכון

מחר (ב') צפוי בנק ישראל להעלות שוב את הריבית, באופן שיקרב אותה עוד יותר לרף של 5%, שעד לא מזמן גם בבנק ישראל עצמו לא חשבו שהיא תגיע אליו. העלאות הריבית כבר ייקרו באופן משמעותי את ההחזרים על ההלוואות, כשבמשכנתאות כבר מדובר על זינוק בהחזר של כ-1,000 שקל למשק בית.

● מוותרים על הטבת המס ובורחים: משיכות ענק מקרנות ההשתלמות | ניתוח
● בבנק אוף אמריקה מזהירים: זו הבועה הבאה שעלולה להתפתח
● האנליסטים תמימי דעים: מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל?

ההתייקרות הזו הביאה רבים בציבור לחפש דרכים לצמצם את ההלוואות או להגדיל את שיעור ההכנסה הפנויה כדי להתמודד עם הגידול בהחזרים, שהתרחש במקביל לאינפלציה שנשארת גבוהה למרות המאמצים לרסן אותה.

נתונים שנחשפו השבוע בגלובס מגלים כי בחודשים ינואר ופברואר זינקו ביותר מ-80% המשיכות מקרנות ההשתלמות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כשבין פודי הכספים יש מי שאומנם ניצלו את הכסף להשקעות או לסגירת פיקדון (שמבטיח ריבית נאותה אחרי שנים בריבית אפסית), אך יש גם רבים שניצלו את הסכומים שהשתחררו לצמצום הלוואות.

מי שמשתייך לחלק השני בקרב המושכים, נדרש קודם לבחון האם כדאי לצמצם עתה התחייבויות שנטל, על חשבון הנכסים הפיננסיים שצבר. בעולם של ריבית אפסית שאפיין את שוקי ההון החל מאמצע העשור הקודם, המשוואה הייתה פשוטה - הלווה משלם מעט על האשראי שקיבל, ומצד שני הוא יכול להשיג תשואה הרבה יותר גבוהה בשוק ההון.

התוצאה גרמה לתופעה של מינוף עצמי של לקוחות, בעידוד מתווכים פיננסיים למיניהם, שנטלו לא פעם הלוואות ממוצרי החיסכון השונים כנגד כספם שמופקד באותם מוצרים (לא פעם בריבית מינוס על הפריים) והשקיעו אותם בשוק ההון כדי להשיג תשואה גבוהה בהרבה, מעבר לריבית ששילמו על ההלוואה.

אולם כעת המצב התהפך. התשואות של קרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות ירדו, כך שהכסף של הלווה נשחק, כשבמקביל הריבית שהוא משלם על הלוואה זינקה אף לרמות של 6% ו-7%. כך שלמעשה מדובר באפקט שלילי כפול על כספו.

מעבר להכבדה על ההחזר השוטף בגין הלוואות שהתייקר מאוד בשנה האחרונה, ומכביד על התזרים המשפחתי, השינויים בשוקי ההון הפכו אצל חלק ניכר מהלווים את ההשקעה הממונפת לפחות כדאית. לא מעט חברות ונכסים נפגעו כתוצאה מעליית הריבית, כך שמעבר להלוואה היקרה יותר, לא בטוח שההשקעה כבר כל כך כדאית כפי שהייתה בעת שהושקע הכסף.

נוסף על כך, הלווה עלול להיתקל במה שנקרא "הצדדים השליליים של ההלוואה" - קושי לנייד את כספי החיסכון שלו או להפחית את דמי הניהול, במקרה שההלוואה נעשתה מקרן פנסיה או קרן השתלמות, ואת חשבון העו"ש שלו, במקרה שההלוואה נעשתה מבנק.

אילו הלוואות כדאי לצמצם?

עליית המחיר (הריבית) על הלוואות היא תהליך בריא מבחינה מאקרו-כלכלית מכיוון שהיא נועדה לגרום לציבור לצמצם נטילת אשראי חדש מעבר ליכולת ההחזר שלו. אולם עבור מי שכבר נטל הלוואות ועבור מי שצריך אותן להתנהלותו השוטפת, מדובר כאמור בעול שיכול להיות כבד מאוד.

נתוני בנק ישראל שפורסמו בשבוע שעבר מלמדים כי מחצית מכל משקי הבית בישראל היו לפחות בחלק מתוך 12 החודשים האחרונים במינוס, ויותר מרבע ממשקי הבית היו במצב של משיכת יתר בכל 12 החודשים האחרונים.

רבים לא יודעים זאת, אך הריבית שהם משלמים על המינוס היא מהגבוהות במערכת הבנקאית, וגם כשהריבית עוד הייתה נמוכה בחלק מהבנקים היא הגיעה לרף דו-ספרתי, בעיקר כשהמינוס גדל.

מי שבכל זאת מודע לכך, נטה לא פעם להחליף את המינוס בהלוואה זולה יותר. אולם עליית הריבית יחד עם נטייה לחזור במהרה למשיכת יתר, עלולה להביא את הציבור למצב שבו הוא מחזיק בהלוואה יקרה מבעבר, כשבמקביל הוא חוזר לשלם ריבית גבוהה על המינוס, כך שללא שינוי בסדרי עדיפויות וגם בהרגלי צריכה, הוא עשוי להיפגע פעמיים.

אז מה בכל זאת כדאי לצמצם? תורה אחת גורסת כי כדאי לצמצם את ההלוואות הקטנות יותר ולהישאר עם מספר מצומצם של הלוואות, מה שנקרא איחוד הלוואות. תורה אחרת אומרת שכדאי לצמצם קודם את הלוואות היקרות יותר ולהישאר אם אלו בהן הריבית נמוכה יותר.

"לפני שמכניסים כספים נזילים כדי לפרוע הלוואות, אנחנו צריכים לבדוק שיש לנו כריות ביטחון נזילות למקרה שנצטרך", אומר היועץ הפיננסי תומר ורון. "יש הרבה אי-ודאות כעת בכלכלה, בשווקים ובטח בשוק העבודה ולכן חשוב גם לשמור על נזילות ויכולת להגיב לשינויים".

לדבריו, מי שרוצה לצמצם הלוואה צריך לשאול את עצמו קודם כל מה המטרה של המהלך. "אם המטרה העליונה היא להוריד את ההחזר החודשי, כי הלווה מתקשה עכשיו מבחינה תזרימית, ככל הנראה הוא יפנה לצמצום ההלוואות שהכי מכבידות עליו מבחינת החזר חודשי. אבל כמובן שצריך להפעיל שיקול דעת ולא לפעול על אוטומט. לדוגמה, אם באחת ההלוואות יש ריבית מצוינת אך ההחזר החודשי גבוה יותר כי ההלוואה היא לזמן קצר, לא בטוח שארצה לגעת בה ראשונה".

"אם המטרה היא לצמצם את עלות ההלוואה הכוללת, אפשר לעשות זאת למשל על ידי קיצור תקופת ההלוואה. כאן מדובר בלווים שלמרות שהריבית עלתה, לאו דווקא התעוררה אצלם בעיה עם החזר ההלוואות והם עוד עומד בהן.

"אם בידיהם של לווים אלה יש כסף נזיל, למשל בקרן נאמנות או בקופת גמל להשקעה, נראה נטייה לבחון איזו הלוואה יקרה יותר. בעת בחינה כזו, ראוי להתייחס למאפיינים רחבים יותר דוגמת אם ההלוואה צמודה או לא צמודה למדד".

"במשכנתאות לדוגמה, יש מסלול פריים שעד לפני שנה אף אחד לא רצה לגעת בו כי ריבית בנק ישראל הייתה אפסית והיום הריבית בו כבר מגיעה ליותר מ-5% ולצדו מסלול ריבית קבועה של 3% ומסלול ריבית משתנה ב-2%.

אז צריך לבדוק לאיזה מסלול כדאי להכניס את הכסף הנזיל ובאיזה המאפיינים הכי בעייתיים, כי הריבית המשתנה הצמודה למדד על פניו היא הנמוכה ביותר, אבל עם האינפלציה הגבוהה הוא הופכת ליקרה יותר".

מעבר לכך, יש להתייחס גם לקיצור תקופת ההלוואה, אפילו במחיר של הותרת ההחזר החודשי כמו שהוא. "בהגדרה קיצור תקופת ההלוואה חוסך בריבית הכוללת לאורך חייה של ההלוואה. זה מהלך מעניין הרבה פעמים כי אפשר אף להפחית מ־15 שנה ל־6־7 שנים והריבית לאורך כל התקופה יורדת משמעותית", הוא מסביר.

מהיכן לקחת את הכסף לצמצום הלוואות

אם כבר החלטתם למשוך כספים על מנת לכסות הלוואות, כדאי להכיר את ההשלכות של התהליך. ראשית, נסו לחשוב פעמיים לפני שפותחים חסכונות לא נזילים, כיוון שפעולה כזו כרוכה בתשלום קנס.

לדוגמה, משיכת כספים מקרן השתלמות הסגורה על פי חוק לשש שנים, תעלה לכם בתשלום מס של 47% (למעט מקרים ספציפיים של יציאה להשתלמות בחו"ל, משיכה לאחר פרישה לפנסיה או משיכה במקביל לפתיחת קרן השתלמות נוספת שכבר נזילה).

נוסף על כך, יש לבחון אם הכסף נמצא במקום שמעניק הטבות מס, לדוגמה קרנות השתלמות. אם התשובה חיובית, תתעדפו משיכה ממוצרים שאינם מעניקים הטבות מס כמו למשל קופת גמל להשקעה, בה הטבות המס תקפות רק בעת משיכה לטובת קצבה פנסיונית. משיכת כספים מקופת גמל להשקעה יכולה לדוגמה לשמש לכיסוי הלוואה שנלקחה כנגד קרן ההשתלמות, וכך אפשר לדחות את פדיון קרן ההשתלמות.

"יש היררכיה למשיכת כספים, אבל האם זה אומר שאסור לגעת במוצרים שמעניקים הטבות מס? לא. אבל זה כן אומר שנעדיף כנראה למשוך קודם את הכספים 'הרגילים' הממוסים ולהיות הרבה יותר זהירים כשנוגעים במוצרים עם ההטבות. אבל אם צריך לפדות אותם למטרה חשובה, מן הסתם נמשוך גם מהם", אומר ורון.

בחינה נוספת שיש לעשות היא אם ישנם מסלולים שעלולים "להפתיע לרעה". למשל אם יש כסף במסלול ריבית משתנה ויש צפי להעלאת ריבית חדה או לזינוק במדד המחירים. אחד המסלולים שכדאי לבחון בהקשר הזה הוא הריבית המשתנה כל 5 שנים. מסלול שבו הריבית קבועה ל־5 שנים ולאחר 5 שנים מתעדכנת ועשויה לעלות.

להביא בחשבון גם מאפיינים אישיים

ורון מזכיר גם כי "מומלץ לעשות בדיקה ולא להסתכל רק על גובה הריבית עצמה ובגינה בלבד לגזור את ההחלטה, כי יש הרבה מאפיינים שכדאי להביא בחשבון. אם ההלוואה צמודה או לא, האם הריבית קבועה, מה תקופת ההלוואה; לפעמים אנחנו נעדיף לפרוע תקופות ארוכות ולפעמים קצרות.

"צריך להבין שיש מאפיינים בתוך ההלוואה אבל גם מאפיינים אישיים שלנו שעל פיהם מתכננים את הפעולות ואותם צריך להביא בחשבון", מסכם ורון.