בן גביר ואמסלם עומדים במרכז שתי הצבעות חשובות של הממשלה היום

לפי ההצעה שהגיש שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הקמת המשמר הלאומי תתוקצב במיליארד שקל. לצורך כך, יקוצצו 285 מיליון שקל מתקציב הביטחון, 103 מיליון שקל מתקציב התחבורה, 56 מיליון מתקציב החינוך ועוד. הקיצוץ הרוחבי הוא בהיקף של יותר ממיליארד שקל, כך שנראה שסכומים נוספים מהקיצוץ יוקצו לדרישות אחרות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כמו תקצוב המשטרה הכחולה.

● על מה מתבססת מדיניות התחבורה של השרה מירי רגב? | ניתוח
● ראשי הערים הצליחו להפיל את התוכנית המרכזית של הממשלה לטיפול במשבר הדיור

הקיצוץ הרוחבי הזה צפוי להצטרף לקיצוץ נוסף של 3% בתקציב המדינה לשנים 2023-2024, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר. מסגרת התקציב תעמוד על 484 מיליארד שקל בשנה הנוכחית ותגדל ל-514 מיליארד שקל בשנה הבאה.

התנגדויות באוצר להעברת הסמכות על רשות החברות הממשלתיות 

הצעת החלטה אחרת שנמצאת על סדר היום של הממשלה נוגעת להעברת הסמכות על רשות החברות הממשלתיות משרד האוצר סמוטריץ' אל השר החדש לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם.

להצעה על העברת רשות החברות צורפה רשימת התנגדויות ארוכה מטעם משרד האוצר. בין השאר, באוצר מבקשים לשמור אצלם סמכויות על תהליכי הפרטת נמל אשדוד ודואר ישראל, כדי ש"לא יפגעו בהתאם לקבוע בהסכמים הקואליציוניים".

התנגדות נוספת נוגעת לשינוי במעמד משרד האוצר בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. לפי הצעת ההחלטה, במקום נציגים ממשרד האוצר, ימנה אמסלם נציגים "מקרב עובדי המדינה". באוצר העירו כי "ישנה חשיבות מקצועית בשימור נציגי עובדי משרד האוצר כדירקטורים בחברות הממשלתיות, על מנת לשמר ראיה כלכלית מתכללת ביחס לחברות אלו ופיקוח על התנהלות הממשל התאגידי בחברות".

בישיבת הממשלה נרשמו חילופי צעקות בין אמסלם לסמוטריץ', שהתנגד להעברת רשות החברות בטרם יינתן מענה להתנגדויות האוצר. לבסוף הוחלט לדחות את ההכרעה בנושא ולדון בכך שנית בממשלה לאחר חג הפסח.