מכון המדיניות סטארט-אפ ניישן: הצלילה בהשקעות בישראל – ככל הנראה גם בשל המהפכה המשפטית

ההשקעות בחברות ההייטק הפרטיות בישראל צללו לשפל של עשור - כך עולה מנתונים שפרסם הבוקר (א') מכון המדיניות של סטארט-אפ ניישן (SNPI).

מהמחקר, שמסכם את ההשקעות בהייטק הישראלי בין ינואר למרץ, עולה כי היקף ההשקעות הסתכם ב- 1.7 מיליארד דולר בלבד - הנתון הרבעוני הנמוך מאז הרבעון השלישי של 2018. לשם השוואה, היקף ההשקעות בסטארט-אפים, חברות הצמיחה וחדי-הקרן ברבעון הראשון אשתקד עמד על 6.7 מיליארד דולר, וברבעון הראשון של 2021 הוא עמד על מעט יותר מ- 6 מיליארד דולר. 

● סיפורם של המספרים הקדושים שמסחררים את כל הבנקים המרכזיים בעולם 
● שווי אימפריית הנדל"ן שהקים צחי נחמיאס נחתך בחצי: מה עובר על "ילד הפלא" של שוק ההון 
● משכתם כסף מקרן ההשתלמות? כך תעשו את זה נכון 

בהתחשב בעובדה ש-40% מכלל ההון שהושקע בחברות ההייטק ברבעון הראשון הושקע בשלוש חברות בלבד - ויה, וויז ואיטורו - מדובר בנתון נמוך במיוחד. יתר על כן, הסיבוב של איטורו החל כבר לפני שנתיים, ונותרו בו המשקיעים שהיו מחויבים לחברה כבר מ-2021 לאחר שבוטלה ההנפקה. עדות לכך היא מספר החברות שגייסו ברבעון זה: מספרן עמד על 112 בלבד, הנתון הנמוך מאז 2014. לשם השוואה, ברבעון הראשון אשתקד זכו 307 חברות לגיוסי הון פרטיים.

אם קצב ההשקעות הנוכחי יימשך כך עד סוף השנה, סך ההשקעות השנתי המוערך יסתכם ב-6.8 מיליארד דולר, ירידה של 60% בהשקעות ביחס ל-2022 וירידה של 75% ביחס להשקעות ב-2021. 

השפעת המהפכה המשפטית 

ללא ספק, מאחורי הצלילה בנתונים עומד המשבר הכלכלי העולמי - הריביות הגבוהות והאינפלציה - והמשבר הנקודתי בהייטק. ריביות גבוהות הביאו משקיעי ענק, כמו קרנות גידור ופרייבט אקוויטי, להסיט את השקעותיהם מחברות טכנולוגיה הפסדיות לעבר נכסים נושאי תשואה גבוהה יותר. בתוך כך נחתך השווי של חברות הטכנולוגיה הציבוריות, וקרנות ההשקעה הגדולות בהייטק - קרנות ההון סיכון - ספגו מחיקת ערך עצומה שמקשה עליהן לגייס הון להשקעות נוספות. 

ב-SNPI טוענים כי גם אם השפעתה של המהפכה המשפטית לא ניתנת למדידה, הרי שמראיונות ושיחות שערכו עם משקיעים ויזמים עולה כי הייתה לה תרומה בעניין.

על-מנת לנטרל את ההשפעה של היציבות הכלכלית, מכון המחקר ערך השוואה בין היקף הגיוסים בעמק הסיליקון ובלונדון. מההשוואה עולה כי בעוד שההשקעות בעמק הסיליקון דווקא עלו באופן קל ברבעון הראשון, בישראל ובלונדון הן רשמו ירידה.

במכון מסבירים את הירידה המשותפת לישראל ולבריטניה בכך שבתקופות של אי-ודאות גבוהה קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם לארה"ב.