למרות התחזיות הפסימיות, הרבעון הראשון של וול סטריט היה חזק במיוחד. ה-S&P 500 עלה ב-7%, והנאסד"ק זינק בכ-17% וסגר את הרבעון הטוב ביותר מאז 2020. הנאסד"ק 100 עלה ב-21% ושינה סטטוס מ"שוק דובי" ל"שוק שורי". מדד החברות הקטנות, ראסל 2000, עלה בשבוע האחרון ב-4%, אולם הסתפק בעלייה מתונה יחסית של 2.7% מתחילת השנה.
● הראלי שאחרי הנפילה: מניות ההייטק הישראליות בוול סטריט שזינקו מתחילת השנה
● רגע לפני החלטת הריבית: איך נולד היעד שכל הבנקים המרכזיים לוטשים אליו עיניים
● סטארט-אפ ניישן סנטרל: הצלילה בהשקעות בישראל - גם בשל הרפורמה המשפטית
● משכתם כסף מקרן ההשתלמות? כך תעשו את זה נכון | בדיקת גלובס
רק לפני חודשיים המשקיע מייקל ברי קרא בטוויטר לעוקביו הסוחרים בבורסה למכור. הוא חזה מיתון בשווקים, ועוד שלל תחזיות קודרות. למזלם, העוקבים לא מיהרו להקשיב לעצתו ועשו בדיוק ההפך, והתוצאות כעת מדברות בעד עצמן.
ביום שישי הודה ברי בשגיאתו: "טעיתי כשאמרתי 'תמכרו'". ברי, המשקיע האמריקאי הידוע שחזה את המפולת ב-2008 ומייסד קרן הגידור Scion Capital, ידוע בציוצים הפסימיים שלו המזהירים מפני אבדון מתקרב. בספטמבר האחרון הזהיר ברי מפני מכה נוספת לשוק המניות ואמר כי "עדיין לא הגענו לתחתית". ברבעון השני בשנה שעברה, החברה שלו נפטרה מכל ההחזקות שלה במניות מלבד חברה אחת. בינואר, ברי חזה זינוק נוסף באינפלציה בתגובה לתמריצים ממשלתיים ואמר שארה"ב נמצאת במיתון "בכל מובן".
עם זאת, גם הנאסד"ק וגם ה-S&P500 רחוקים מהשיא. לשם השוואה, בנובמבר 2021 עמד מדד הנאסד"ק על קצת יותר מ-16 אלף נקודות, וכיום הוא עומד על 12.2 אלף נקודות.
המניות עם הביצועים החזקים ביותר
לאחר הצניחה שחוו בתחילת מגפת הקורונה, מניות הטכנולוגיה הראו התאוששות ניכרת והובילו את הרבעון החזק בוול סטריט. שוקי המניות עלו למרות החששות בסוף הרבעון לגבי המגזר הבנקאי, בעקבות קריסות בנק הסיליקון ואלי (SVB) ובנקים אזוריים אחרים. אחרי הכישלון של בנק סיליקון ואלי והמשבר בענף הפיננסים, שהמשיך גם בסחרור של קרדיט סוויס ובמיזוג עם UBS , המשקיעים השתכנעו שהפד לא ימשיך להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה, והקפיצו את חברות הטכנולוגיה הגדולות, להן משקל רב במדדים.
באתר CNBC ערכו ניתוח של המניות החזקות ביותר ברבעון הראשון, וציינו גם את אלה שפספסו.
ענקית השבבים אנבידיה זכתה בכתר של הרבעון הראשון, כאשר זינקה בלא פחות מ-90% במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה ומצאה את עצמה המנצחת הגדולה של ה-S&P500. נראה שמנוע ההצלחה העיקר של אנבידיה הוא הבינה המלאכותית, שזכתה לעניין מחודש במהלך הרבעון הראשון הודות ל-ChatGPT. החברה המשיכה לאותת למשקיעים שהטכנולוגיה שלה, הן בצד החומרה והן בצד התוכנה, בלב המגמה.
מטא (פייסבוק) סיימה במקום השני ב-S&P 500 ועלתה ב-76%. כזכור, המנכ"ל מארק צוקרברג הכריז על 2023 כ"שנת היעילות", והחברה כבר הודיעה על קיצוצים רבים. נראה שהמשקיעים נרגעים מהעובדה שצוקרברג ושאר בכירי החברה מדברים ברצינות על ייעול ההוצאות, במקביל לצמיחה איטית יותר בהכנסות.
במקום השלישי - AMD הציגה ביצועים מרשימים ועלתה בקצת יותר מ-51%. ב-31 בינואר מנכ"לית החברה, ליסה סו, הכריזה כי הרבעון הראשון יהיה נקודת השפל, וכי הצמיחה תחזור ברבעון השני ולאורך השנה. ההצהרה החשובה הזו נתנה למשקיעים אמון כי שפע מלאי השבבים שריסק את החברה בשנה שעברה קרוב לסיומו.
גם סיילספורס ראתה את מחיר המניה שלה מטפס בקצת יותר מ-50% ברבעון הראשון. הדוח של החברה, שפורסם ב-1 במרץ, חיזק את היחס החם של המשקיעים כלפיה והיא זינקה ב-11.5% למחרת - באחד הימים הטובים ביותר שהיא ראתה בעשור האחרון - מאחר שהיה ברור כי שיפורים משמעותיים ברווחיות החברה נמצאים בעיצומם.
אם נלך קצת אחורה, מעניין להיזכר כי בדיוק ארבע המניות הללו נפגעו בשנה שעברה כשהפד נהיה אגרסיבי עם העלאות הריבית. כעת, כשהכיוון מתחיל להשתנות, המשקיעים מבינים שיש צורך בהערכה מחודשת של עתיד הצמיחה של החברות.
הרחק מוול סטריט: הרבעון המאכזב בבורסה בתל אביב
בניגוד לעליות החזקות שנרשמו בבורסות מעבר לים, הבורסה בתל אביב סיימה את הרבעון הראשון של השנה בירידות שערים על רקע החקיקה המשפטית, שבועות המחאה ואזהרות כלכלנים מרחבי העולם מפני השפעות הרפורמה.
במקביל, בדומה לארה"ב ואירופה, גם בישראל המשיכה הריבית לטפס והאינפלציה הוסיפה להיות גבוהה.
מדד הדגל, ת"א 35, שבו כלולות החברות הציבוריות הגדולות ביותר, השיל במהלך הרבעון 2.4%, ת"א 125 איבד 4.2%, ות"א 90 צנח ב־8.8%. מדד הבנקים סיים את הרבעון בירידה של 3.6%, ומדד הנפט וגז היה היחידי שסגר רבעון חיובי, עם זינוק של 11%.
הענף שצלל בשיעור דו־ספרתי
את רוב העניין בקרב המדדים הענפיים ריכזו מדדי הנדל"ן. מדד הבנייה צלל ב־14.1%, מדד הנדל"ן השיל 13.3% מערכו, ומדדי מניב ישראל ומניב חו"ל ירדו בכמעט 13% כל אחד. אבל את הצניחה החדה ביותר ברבעון רשם דווקא מדד התקשורת שאיבד כ־17.5%.
בשוק האג"ח הממשלתיות, נרשמה ירידה של 3% למדד תל גוב שקלי 10+, של האיגרות לטווחים ארוכים. מנגד, מדדי האג"ח צמודות המדד עלו בשיעור של עד כ־1.5%. באג"ח חברות, מדדי תל בונד המרכזיים סיימו את הרבעון בעליות מזעריות של פחות מחצי אחוז. מדד תל בונד דולר בלט בעלייה של 3.4% בהשפעת התנודות בשער הדולר ביחס לשקל, והגיע לשיא כל הזמנים.
במבט על מניות ספציפיות, אפשר לציין לטובה את אלקטריאון שזינקה בכמעט 150% ברבעון הזה, גולף שקפצה ב־63% וישראכרט שעלתה בכ־48% לאחר הצעות הרכש שקיבלה ואישור המכירה להראל לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ־2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון - נמוך בכ־7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
אסנת פרץ שמש
לא הכול נוצץ: היו גם מניות שאכזבו
בעוד שיש את מי שמעלות גבוה את הסנטימנט, יש גם את אלה שהשאירו טעם חמוץ. באופן כללי, המדדים המשקפים את התעשיות המסורתיות הציגו ביצועים חלשים בהרבה מהנאסד"ק ומה-S&P500 מוטי הטכנולוגיה. כך למשל, הראסל 2000 עלה בקצת יותר מ-2%, והדאו ג'ונס עלה בפחות מאחוז מתחילת השנה.
הליברטון (HAL) נפלה ב-19% ברבעון הראשון, מה שהפך את חברת שירותי הנפט לאחת המניות עם הביצועים הגרועים ביותר בתקופה הזו. החולשה של הליברטון נבעה גם מגורמים שאינם בשליטתה, כמו הירידה של 6% במחירי הנפט הגולמי האמריקאי (WTI) ברבעון הראשון.
דבון אנרג'י (DVN), אחת מחברות הנפט והגז הטבעי הגדולות בארה"ב, הייתה שנייה מהתחתית, כשהמניות שלה צנחו ב-17.7% ברבעון הראשון. דבון אכזבה פעם נוספת, כשהלחיצה את המשקיעים בפברואר עם תוצאות הרבעון הרביעי והתחזית ל-2023, לאחר שהציגה הוצאות גבוהות מהצפוי לצד תחזיות ייצור נמוכות מהצפוי.
השלישית עם הביצועים הגרועים ביותר היא ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), שמחיר המניה שלה ירד ב-12.3% ברבעון. הירידה הגיעה הרבה בעקבות שינוי הכיוון בסקטור שירותי בריאות - שהיה אחד המגזרים המובילים של 2022 - שפגע בכוחה של החברה, כמו גם באלי לילי (LLY), בהיומנה (HUN) ובדנהר (DHR), שנצבעו כולן אדום.
האחרונה ברשימת הביצועים הגרועים ביותר היא האניוול אינטרנשיונל (HON). אחרי שנה חזקה, תאגיד התעשייה ירד ברבעון הראשון ב-10.8%, לאחר שב-4 בינואר הוריד UBS את הדירוג של המניה מקנייה למכירה.
מה מלמדת ההיסטוריה לגבי המשך השנה?
התחזקות מדד ה-S&P500 ברבעון הראשון של 2023 יכולה להעיד רבות על ההמשך. על פי הנתונים שאסף מכון המחקר קרסון השקעות (Carson Investment), ניתן ללמוד כי מאז שנות ה-50, לרוב, רבעון ראשון חיובי במיוחד משמש פרומו לשנה חזקה.
אז האם צפויה לנו גם הפעם שנה חזקה? שמוליק קרפף, מנהל תחום מחקר באגף ייעוץ השקעות בבנק לאומי מסתייג מעט מן הנתונים. "פעמים רבות השנה החולפת השפיעה על הרבעון הראשון שלאחריהן, אך המומנטום פסק וגרם לירידה בסוף השנה", הוא מבהיר. "אלו דוגמאות לכך, והן תמיד יכולות לקרות".
אולם, באותה נשימה הוא מציין כי "לאחר שנה קשה שבה השווקים בארה"ב חוו נפילות בכל אפיק, יש צפי לעליות", וצופה שכספים עוד יזרמו לתוך השווקים. כך, שלדבריו, שנת 2023 צפויה להיות שנה חיובית במדדי ארה"ב.
לעומת זאת, יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מספק תחזית פחות אופטימית לגבי המשך המגמות הירוקות הנוכחיות בשוק. לדבריו, הממשל בארה"ב מנסה לרסן את השוק באמצעות עליות ריבית ומשבר הבנקים משפיע על מצב האשראי. "שילוב של השפעה ממתנת על האשראי בגלל משבר הבנקים, מדיניות מוניטרית מרסנת ואינפלציה דביקה לא תומכים בשוק המניות", הוא סבור.
ומה לגבי העלאות הריבית?
לדברי גורמים בפד בארה"ב, האינפלציה צפויה להמשיך להכביד במהלך השנה, ובעקבותיה הריבית. "אם האינפלציה לא תתמתן, הפד יכול להמשיך ולהעלות את הריבית", אמר אחד מנציגי הבנק המרכזי השבוע.
אולם, בשוק ההון מעריכים כי הריבית בארה"ב צפויה דווקא לרדת בהמשך השנה. כך לדוגמה, החוזים ב-CME מסמנים שאכן תרשם עלייה נוספת בהמשך השנה, ככל הנראה בחודש מאי, אך היא תהיה האחרונה. הצפי לסוף השנה הוא שהריבית תעמוד על נקודת אחוז פחות משיאה, ותתייצב על 5%-5.25%. "השוק רואה כעת את הריבית כבר בשיאה, וצופה להורדה עד סוף השנה", חוזה מיילס בראדשו, אסטרטג בכיר בג'י.פי מורגן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.