נדירים המקרים שבהם הדרגים המקצועיים מפרסמים אזהרה פומבית כה חריפה מפני מדיניות הממשלה. אתמול (שני) היינו עדים לאירוע נדיר שכזה כאשר בצמוד להחלטתו להעלות את הריבית (בפעם התשיעית ברציפות), הזהיר בנק ישראל מפני פגיעה קשה במשק הישראלי, עד 50 מיליארד שקל בשנה במשך שלוש שנים, אם השווקים יעריכו שהממשלה תמשיך בחקיקה סביב מערכת המשפט במלוא עוזה.
● הנעלם הגדול: מה יעשה בנק ישראל אם תרחיש האימים יתממש | פרשנות
● הריבית עלתה שוב. בכמה יקפוץ ההחזר הממוצע על המשכנתה?
● מה שכנע את בנק ישראל שהעלאות ריבית לא יורידו את מחירי הדיור?
מה שפחות נדיר זו המתקפה של הדרג הפוליטי על הנגיד פרופ' אמיר ירון, שמשמש בכובעו הנוסף כיועץ הכלכלי לראש הממשלה. די להזכיר את הקריאה של השר אלי כהן לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתערב בפעילות בנק ישראל באופן שיפסיק את העלאות הריבית לאחר שזו עלתה בפברואר, והמגמה נמשכה השבוע כאשר מיד לאחר החלטת הריבית האחרונה תקף שר התקשורת שלמה קרעי את הנגיד וטען כי אפשר היה להחליף אותו ברובוט, בשל חוסר רגישות כלפי אזרחי ישראל רגע לפני חג הפסח.
זה המשיך היום בבוקר כשהשר עמיחי שיקלי טען בריאיון לרשת ב' שהאזהרה של הנגיד מפני השלכות החקיקה המשפטית היא מהלך פוליטי יותר מאשר כלכלי. "הוא משרת את האליטות ולא את אזרחי ישראל. אני מאוד מצטער על ההתנהלות של נגיד בנק ישראל, ברגע שהוא הלך לרשת זרה ונתן שם נבואות זעם על כלכלת ישראל, הוא חיבל בה (התראיין לרשת CNN וגם שם הזהיר מפני המהפכה המשפטית, ר"ו). כלכלה היא יותר פסיכולוגיה מאשר מתמטיקה, כשאתה בא ואומר יהיה פה חושך על פני תהום - אתה מייצר תמונת עתיד. התחזית שאתה אומר זו התחזית שאתה מייצר".
השניים מיהרו להבהיר את דבריהם. קרעי טען שהוא "מכבד את בנק ישראל כגוף עצמאי, אין ספק שעצמאותו חשובה לכלכלת ישראל, ואפילו לא רמזתי שצריך לפגוע בעצמאות שלו, אבל אף אחד לא חסין מביקורת. זו דמוקרטיה. לגופו של עניין, האם באמת ראינו שהעלאות הריבית הורידו את האינפלציה? התשובה היא לא. בסיס האינפלציה התרחב והיא הפכה לדביקה", הוא הסביר.
שיקלי מצדו הבהיר כי "נבואות הזעם של נגיד בנק ישראל לגבי הרפורמה המשפטית ובפרט החלטתו לדברר אותן ברשתות זרות מייצרות אפקט פיגמליון שמחבל דה פקטו בכלכלת ישראל. לא הבעתי שום ביקורת הנוגעת להחלטותיו המקצועיות בנוגע להעלאת הריבית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו בינתיים נמנע מהתייחסות בקולו לתחזית האימים של בנק ישראל, אך גם להתקפות של שריו. בגל המתקפות הקודם הוא מיהר להבהיר את חשיבות השמירה על עצמאותו של בנק ישראל. ההבהרות שפרסמו קרעי ושיקלי מגלות שלפחות מבחינת נושא העצמאות נראה כי המסר חלחל למטה.
האם הנגיד מריח את סוף הכהונה?
ירון מסיים את הקדנציה הראשונה שלו בעוד כחצי שנה, ולפחות במצב הדברים הנוכחי קשה לראות אותו ממשיך לאחת נוספת. הוא נלחם כעת על המורשת שישאיר אחריו. עם כניסתו לתפקיד לפני ארבע שנים וחצי הוא כנראה לא חשב שיעבור מגפה בריאותית כלל עולמית ומשבר כלכלי גלובלי. בוודאי שהוא לא רוצה להיזכר כמי שיוריש לבא אחריו בנק מרכזי שמפחד להביע את דעתו, גם אם היא פחות נוחה לדרג הפוליטי.
די לחזור אחורה לתחילת שנות ה-80 כשבנק ישראל עוד היה שלוחה של האוצר שהתקשתה להתנגד למדיניות הממשלה והתהליך נגמר באינפלציה תלת ספרתית.
כל זאת הביא את הנגיד לדלג בקלות יחסית מעל הביקורת של השרים. הוא פשוט שלח אותם אל ראש הממשלה. "ראש הממשלה מבין טוב מאוד את חשיבות העצמאות של בנק ישראל. אנחנו עובדים גם ביום חול וגם במועד על התהליך המוניטרי. אינפלציה גורמת לשחיקה של המשכורת ולכן אנחנו נלחמים ונחושים. כלי הריבית הוא כן הכלי הנכון והריבית כן משפיעה, גם בישראל וגם בעולם", הוא אמר שוב ושוב, והדגיש כי את שנאמר בשיחות שלו עם ראש הממשלה הוא משאיר רק ביניהם.
סביר להניח שבאותן שיחות, מעבר למספרים הקודרים המדברים על פגיעה של 2.8% בתוצר כפי שעולה מהתחזית של חטיבת המחקר של הבנק שפורסמה השבוע, העלה הנגיד גם את האזהרה המילולית שצורפה לאותה תחזית.
תחת הכותרת הקטנה "פגיעה בביקוש ליצוא של ישראל", בבנק ישראל מזהירים מפני הרעה ביחס לחברות ומוצרים ישראליים מצד גופים ומדינות ברחבי העולם. "על רקע שינוי אפשרי ביחס כלפי ישראל מצד מדינות בעולם, כמו על רקע שינוי אפשרי בהערכות לגבי הסיכון של המשק, תתכן פגיעה בנכונות לביצוע עסקים עם חברות ישראליות, ואף לצריכת מוצרים ושירותים ישראליים". לא ראש הממשלה ולא הנגיד רוצים להוביל את החברות הישראליות לחרם. אולי מכאן יצא שיתוף פעולה ביניהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
