מפת האינטרסים מאחורי עסקת היצוא הביטחוני הגדולה בהיסטוריה של ישראל

המהפכה המשפטית אולי העיבה על ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בברלין בחודש שעבר, אבל שני הצדדים - הגרמני והישראלי - עדיין ניצלו את הפגישה בין מנהיגי המדינות כדי לדון במה שמסתמן כעסקת היצוא הביטחוני הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הנכנסת כעת לפסים מעשיים. מדובר במכירה של מערכת "חץ 3" לגרמניה, כולל מכ"ם "אורן אדיר", יחידות שליטה ובקרה ויחידות מיירטים שאמורות להגן על גרמניה מפני טילים בליסטיים. "הגרמנים יהיו הראשונים לקבל את המערכת", אמר גורם מדיני בכיר במהלך תדרוך לכתבים בתום הפגישה.

● ישראל מאחורייך: התעשייה הצבאית של טורקיה צוברת תאוצה 
● ברקע המתיחות הביטחונית: השקל מאבד גובה מול הדולר, האירו בשיא של שנתיים 

העסקה נרקמת כבר חודשים רבים. מעבר לפרספקטיבה ההיסטורית החדשה, שבה מערכת נשק מתקדמת שפותחה ברובה בישראל תגן בקרוב על תושבי גרמניה ואירופה כולה מפני טילים בליסטיים, כולל כאלו עם ראשי קרב לא קונבנציונליים, היא מבטאת שינוי עומק ביחסי הכוחות הביטחוניים בין ישראל לאירופה. בנוסף, היא עומדת בבסיס תפיסת הגנה אווירית חדשה ביבשת, שבראשה עומדת באופן מפתיע גרמניה, ושכבר מעוררת ביקורת מיידית מצד מדינות כמו צרפת ואיטליה.

הלילה שבו גרמניה חישבה מסלול מחדש

הסיבה שדחפה את הגרמנים לבקש את המערכת מישראל, ולהפציר באמריקאים שהיו מעורבים במימונה ובפיתוחה להעניק את האישור המיוחל לקנות אותה מהצד הישראלי, הוא רוסיה בתצורתה הנוכחית, תחת הנשיא ולדימיר פוטין. ההבנה כי מדיניות הפיוס מול רוסיה שנמשכה עשורים רבים, מדיניות ה"שינוי באמצעות סחר" שממשלות גרמניות רבות קידמו מול מוסקבה, הייתה שגויה, והצורך של גרמניה להתנתק מהתלות האנרגטית ברוסיה ולהתחיל להתגונן מפניה בתור איום ממשי, נחתה על הגרמנים במלוא חומרתה בלילה של ה־24 בפברואר 2022. למרות ההכחשות המקדימות, למרות שיחות הטלפון בין בירות אירופה למוסקבה והביקורים ברגע האחרון של מנהיגים אירופיים, הנשיא הרוסי הורה לפלוש לאוקראינה.

המלחמה שנפתחה אז, ביחד עם הכאה פומבית על חטא של הרמטכ"ל הגרמני, למשל לגבי "חוסר המוכנות המשווע" של ה"בונדסווהר" (צבא גרמניה), או ההצהרה של שרת ההגנה לשעבר כי גרמניה "שגתה לחלוטין" בתפיסת ההגנה שלה, הביאה את הקנצלר הגרמני אולף שולץ להכריז פחות משבוע אחרי תחילת המלחמה על "נקודת מפנה היסטורית" ("צייט־ונדה" בגרמנית) במדיניות הביטחון שלה. לפחות מבחינה הצהרתית, שולץ הכריז על בנייה מחדש של הצבא הגרמני, כולל חיל האוויר, ועל קרן בסך 100 מיליארד אירו שתסייע לעשות זאת, לצד רכש מסיבי של טנקים ושינוי כיוון לעבר צבא מקצועי, מושקע ומיומן.

בינתיים, החזון הגרמני וההצהרות המרשימות לא ממש מתרחשות במציאות. גרמניה אפילו לא עמדה השנה ברף הוצאות ביטחון של 2% מהתקציב, יעד אותו הבטיחה לנאט"ו למלא, במיוחד אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה. ייתכן כי מדובר באטיות הגרמנית המפורסמת; ייתכן כי לקואליציה הנוכחית פשוט אין מספיק משאבים או רצון לשבור את מסגרת התקציב כדי לבצע את השינוי במהירות הנוכחית; ייתכן גם כי שרת ההגנה שכיהנה עד לפני כשלושה חודשים, כריסטינה למברכט, אכן לא דחפה מספיק למלא אחרי המטרות שגרמניה הצהירה עליהן באופן פומבי, כפי שהאשימו מבקריה.

אבל פרויקט אחד במסגרת שינוי הכיוון הגרמני, שדווקא כן התקדם באופן מהיר, הוא זה עליו הכריז הקנצלר שולץ בנאום מכונן נוסף, בפראג בסוף אוגוסט - היוזמה הגרמנית ליצור "מגן שמיים" (Sky Shield), שאמורה לכלול בתוכה את מערכת ה"חץ 3" הישראלית־אמריקאית. הגרמנים קוראים ליוזמה בראשי התיבות ESSI (European Sky Shield Initiative). בפעם הראשונה מבחינתה, גרמניה - מכוח קשריה הביטחוניים הטובים עם ישראל ובכוחה הכספי להרשות לעצמה לרכוש את המערכת היקרה - תוביל ארכיטקטורת ביטחון אווירי שאמורה להגן על כל מדינות מרכז אירופה והאזור הבלטי מפני איומים אוויריים. שולץ דיבר על הצורך של אירופה "להשלים פערים", ואמר כי מערכת משולבת שתגן על מדינות רבות תהיה "זולה יותר ויעילה יותר" מאשר פיתוח מערכות עצמאי על ידי מדינות שונות.

עסקת המל"טים של ישראל סללה את הדרך

עד כה הצטרפו ליוזמה הגרמנית 17 מדינות, וייתכן כי כמה מדינות נוספות (כמו אוסטריה) יודיעו על הצטרפות קרובה. דנמרק ושבדיה היו האחרונות להצטרף ליוזמה, לפני כחודשיים. הפרויקט אינו כולל רק הגנה מפני טילים בליסטיים, אלא גם מפני טילים לטווח קצר, רקטות ומרגמות וגם הגנה ממל"טים תוקפים. המערכות העיקריות שאמורות לפעול בו הן "חץ 3", סוללות "פטריוט" לטילים קצרי טווח יותר ומערכת גרמנית בשם Iris-T הכוללת טילי אוויר־אוויר, לצד יכולות הגנה אווירית הקיימות ב"טנקי נ"מ" מסוג "גפארד" ויכולות אחרות.

אבל את היכולת הדרמטית ביותר אמורה להעניק ליוזמה המערכת הישראלית, שהוכיחה את עצמה בשורה של ניסויים, אך טרם נבדקה באופן מבצעי שוטף. לגרמנים זה לא משנה יותר מדי, הביצועים הפנטסטיים של מערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות, ששודרו כמעט בכל בית במדינה במהלך סבבי הלחימה מול עזה, הקפיצו פוליטיקאים כבר בתחילת המלחמה עם אוקראינה לבקש מישראל לייצא אליה את הטכנולוגיות הביטחוניות שפיתחה במהלך השנים.

זה קרה בד־בבד עם קפיצת דרך בפרויקט אחר של שיתוף פעולה בין המדינות - חימוש המל"טים שחיל האוויר הגרמני חוכר מישראל (מסוג Heron-TP), בעלות של כמיליארד אירו. קפיצת הדרך הייתה ההחלטה לחמש את המל"טים בטילים תוצרת ישראל, אחרי שנים בהן הצעד עורר בעיות אתיות שעיכבו את העסקה. אחרי שפרצה המלחמה באוקראינה, כחלק מ"נקודת המפנה", שולץ השתיק קולות ביקורתיים במפלגתו והכריע בעד החימוש.

ההתחלה של העסקה לרכש ה"חץ" הייתה נראית מבטיחה. הגרמנים הגיעו לביקורים בישראל, כולל ביקור של ראשי הצבא, חיל האוויר וגם יושבת הראש המשפיעה של ועדת הביטחון של הבונדסטאג, מארי־אגנס שטראק־צימרמן מהמפלגה הליברלית (FDP). כלי התקשורת במדינה אפילו דנו בפרוטרוט בפרישה האפשרית של המערכת על אדמת גרמניה: שלוש יחידות של מכ"מ "אורן אדיר" (גרסה מתקדמת של "אורן ירוק") יוצבו בשלושה מוקדים ברחבי המדינה, כאשר מרכז השליטה והבקרה של המערכת יוצב בבסיס חיל האוויר באודם (Uedem), קרוב לגבול עם הולנד. מיירטים ייפרשו באופן מבצעי לפי הצורך. המדינות שיצטרפו לתוכנית הגרמנית יוכלו לרכוש מיירטים לעצמן מישראל, אך לעשות שימוש ביכולות הזיהוי הפנומנליות של המכ"מ.

אבל אז שני הצדדים נאלצו להמתין לאישור אמריקאי, שבושש לבוא. האמריקאים הזרימו כסף רב למימון פרויקט החץ. חברת בואינג האמריקאית מעורבת בו. הישראלים רצו למכור, הגרמנים רצו לקנות, אבל האמריקאים המתינו עם האישורים. לדברי גורמים בכירים בפמליה של ראש הממשלה שהתלוותה לביקורו בברלין, המתנה של חודשים רבים הסתיימה רק אחרי הביקור של שולץ בבית הלבן בפברואר. "האמריקאים העניקו אור ירוק לעסקה, ואנחנו מתקדמים אתה עכשיו לפסים מעשיים", אמר גורם בכיר.

תג המחיר בעבור הגרמנים יהיה גבוה מאוד. עלות רכש המערכת כולה אמורה לעמוד על כשלושה מיליארד אירו לפחות, עוד לפני שלוקחים בחשבון עלות של מיירטים נוספים שיירכשו על ידי מדינות שיצטרפו ל־ESSI. הגרמנים לוחצים להתקדם כמה שיותר מהר. מבחינתם, תאריך היעד לפרישת המערכת אמור להיות 2025, כפי שהיה עוד לפני העיכובים האחרונים. "אנחנו נתחיל עם גרמניה. הם יהיו הראשונים", אמר גורם מדיני בכיר בנושא. "הצטרפות של מדינות אחרות, אם תיעשה, תהיה רק בעתיד".

נתניהו ושולץ חגגו, אך עוד חזון למועד

העסקה לא רק מביאה את שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות לרמה אסטרטגית חדשה - מכירת צוללות מחד, מל"טים ומערכת הגנה מטילים בליסטיים מנגד - אלא גם יוצרת לישראל השפעה משמעותית באירופה. "יש פה שינוי אדיר, שחשוב להבין אותו. אם בעבר אנחנו היינו אלו שבאו לגרמנים וביקשנו מהם מערכות נשק מתקדמות. עכשיו זו היוזמה שלהם", אמר הגורם המדיני. לא מדובר במנוף לחץ שיאפשר לישראל לעשות כל מה שברצונה מול האירופאים, הבהיר, אבל המכירה בוודאי תביא לשינוי במערכת היחסים בין ישראל ליבשת.

במסיבת העיתונאים שהתקיימה אחרי הפגישה בין הצדדים, שחלקה התקיימה בארבע עיניים בלבד בין נתניהו לשולץ, שני המנהיגים לא הסתירו את ההתלהבות שלהם לקדם את העסקה. "אנחנו מרוצים מהעובדה שאנחנו יכולים להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין גרמניה לישראל", אמר שולץ. "כמובן שהדבר תקף למערכת ההגנה מטילים 'חץ 3', שתהיה בשבילנו צעד מאוד גדול קדימה. אנחנו מעוניינים להשיג שכבות שונות של הגנה אווירית בזמן קצר מאוד בגרמניה, אבל גם בשביל אחרים באירופה".

גם נתניהו אישר: "יש לנו אינטרס למכור את המערכת. לגרמניה יש את האינטרס לקנות אותה. דיברנו כיצד להתקדם. אנחנו לא יכולים לפרט באופן מוחלט, אבל אני יכול לומר שהסכמנו על הדרך להתקדם. אנחנו רוצים להתקדם בדרך זו במהירות האפשרית". אחרי המפגש עם שולץ, ולפני שחזר לישראל להמשיך להתמודד עם השלכות המהפכה המשפטית שממשלתו קידמה, נפגש נתניהו במלון שבו שהה עם עשרות מנכ"לים מצמרת התעשיות הביטחוניות והכלכלה הגרמנית לקידום פעילות משותפות. לוגו גדול של התעשייה האווירית, יצרנית "חץ 3", התנוסס לצד סמלי מדינת ישראל.

אבל העסקה עדיין לא סגורה. מצד אחד, האמריקאים עדיין עשויים להערים קשיים על קידומה. "האור הירוק" שניתן אינו סופי. ועדות של הקונגרס, לצד גורמים ביטחוניים, צריכים עדיין להעניק אישורים פורמליים בשל המעורבות של משלמי־המסים האמריקאים בפיתוח. אם הממשל האמריקאי מעוניין "לגבות מחיר" מישראל על המדיניות שלה בשטחים או על קידום המהפכה המשפטית בניגוד לערכים הדמוקרטיים המשותפים בין המדינות, זהו מסלול אפשרי אחד.

במקביל, גם בתוך אירופה, היוזמה מעוררת התנגדויות. העובדה כי תחת מטריית ההגנה האווירית הגרמנית נכנ סות רק חלק קטן ממדינות נאט"ו, וחלק מחברות האיחוד האירופי, יוצרת מעין "גוף מתחרה" לתפישה לפיה נאט"ו אחראית על ביטחונה של אירופה, או שעל אירופה לגבש מסגרת משותפת עצמאית כדי להגן על עצמה. מי שבמיוחד זועמים הם הצרפתים. פריז מנסה להוביל קו התומך בתעשיות הביטחוניות האירופיות, ומתנגדת באופן עקרוני לפתרון ארוך־טווח שנסמך על מגוון מערכות אמריקאיות וישראליות. גם פולין, שעומדת בפני איום משמעותי מצד רוסיה, לא הצטרפה ל־ESSI.

"גרמניה מעוניינת למצב את עצמה כמובילה בתחום ההגנה האווירית", נכתב בניתוח של מכון המחקר הסמי־ממשלתי הגרמני SWP, "(אך) שותפות מרכזיות כמו איטליה וצרפת מסרבות לקחת חלק בהובלה הגרמנית. על הממשלה בברלין לספק תשובות ברורות בנוגע לאיזון אסטרטגי (בין החברות בתוכנית), פיתוח תעשייה צבאית אירופית ופתרונות אפקטיביים מבחינה צבאית. הרכישה של יכולות צבאיות ספציפיות לא תיצור מגן שמיים אירופי".

שעון החול של גרמניה מול רוסיה אוזל

אבל ממשל שולץ, מצדו, מעוניין להתקדם כמה שיותר מהר. הצד הרוסי הולך ומסלים את ההתבטאויות שלו. טילים בליסטיים בעלי ראש גרעיני כבר מוצבים ככל הנראה בקלינינגראד. נשק גרעיני טקטי צפוי להיות מוצב בעוד חודשים בלבד בבלארוס השכנה. ייתכן כי טילים בליסטיים יוצבו שם בעתיד. בתגובה לכתב האישום נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, איים דמטרי מדבדב, פעם הדמות השפויה בקרמלין והיום נץ במועצה לביטחון לאומי, מתסריט שבו "טילים ינחתו על הבונדסטאג" אם הוא ייעצר.

תסריטים שפעם נראו מופרכים הופכים כעת לתרחישי בסיס. הרצון הגרמני לגבש במהירות הגנה אווירית הוא גם שעומד בבסיס ההכרעה לבחור ב"חץ 3" על פני שתי חלופות - AEGIS ו־THAAD האמריקאיות. "הגנה אווירית לגרמניה במהירות הבזק, זו המהות של התוכנית החדשה", כתב המגזין "ווירשפטס־ווכה" בשבוע שעבר. מכתב רשמי של הממשלה שמוזכר בכתבה מאשר את המחיר שפורסם בתקשורת - שלושה מיליארד אירו לרכש המערכת מישראל. לפי הממשל הגרמני, זו המערכת "הזמינה והיעילה ביותר", לעומת שתי האפשרויות האחרות.