הטבת המס הזו מעודדת תרומה לעמותות; למה היא לא נגישה?

אווירת המחאה ברחובות וחג פסח הנוכחי, מעלים מחדש את שאלת המעורבות החברתית של הציבור, בין אם באמצעות השתתפות בהפגנות או בתרומה לעמותות העוסקות בנושאים חברתיים. לתרומה יש ערך רב גם מעבר לזו שמקבל הנתרם, ואת זה גם הבינה המדינה המעודדת תרומה ומעורבות שכזו, באמצעות מעין מנגנון מאצ'ינג. הידעתם? לפי אתר כל זכות "יחידים ועסקים שלא מאוגדים כחברה בע"מ זכאים לזיכוי בגובה 35% מסכום התרומה". התרומה המאפשרת זיכוי היא כזו המוענקת לכל עמותה המוכרת על ידי רשות המסים (סעיף 46).

● ההשראה שהובילה לחיסון לקורונה והחשיבות של הקשבה: מנהלים של חברות מובילות מספרים על מאחורי הקלעים | HBR - מגזין הניהול של הרווארד 
● ותק, ביצועים או מעמד? איך החברות הגדולות מחליטות את מי לפטר 
● ״רבים יעבדו כמו שליחים של וולט״: החוקר שמשרטט את עולם העבודה העתידי | הצוללת

אך האם ההטבה באמת מעודדת מעורבות? "רוב הציבור, בעיקר האזרחים השכירים הפשוטים שלא עובדים עם רואי חשבון, לא מבקשים את הכסף חזרה מרשות המסים. זה חבל, כי הסכום הכולל מגיע למיליארד שקל", מספר אורי בן שלמה, מייסד ומנכ"ל עמותת Jgive. "אם את תורמת 1,000 שקל ומגיעים לך 350 שקל חזרה, את צריכה בעיקרון ליזום ולבקש את ההחזר באמצעות תיאום מס או דוח שנתי. אבל אנשים מפחדים, מעדיפים לא להתעסק בבירוקרטיה, או שבכלל לא מכירים את האפשרות. כך כאמור, קרוב למיליארד שקל נשארים ב'מרתפי רשות המסים'. זה חבל גם מבחינת מיצוי זכויות הציבור, וגם משום שברגע שאנשים מקבלים החזר, זה גורם להם לתרום יותר. זו הרי המחשבה שהייתה בבסיס התמריץ".

החזרי המס מעודדים תרומה

בן שלמה מוסיף לרעיון גם את ההיבט החיובי בכך שלציבור יש השפעה לכאורה לאן המסים שלהם הולכים - בין אם מדובר ברווחה, בתרבות או באיכות הסביבה, כל עוד מדובר במוסד מוכר. "זה אלמנט שנהוג בעולם", הוא אומר. "כל המדינות המפותחות מחזיקות במנגנון משמעותי של החזר מס, וזה גם מוכיח עצמו כמעודד תרומה. זה אולי לא יגרום לשקל הראשון של הישראלים לצאת מהכיס, אבל זה כן גורם לתרום יותר".

על Jgive מעיד בן שלמה כי "אנחנו עמותה טכנולוגית שמטרתה לעודד נתינה, והיא פועלת בנושא שאמצעות מיזמים שונים - גיוס המונים, פלטפורמות לפילנתרופיה ועוד; אנחנו מייצרים מרקט פלייס עבור השחקנים השונים בעולמות אלה".

המנגנון: קבלת זיכוי בתלוש השכר

לדברי  בן שלמה, "את החשש מפנייה ישירה לרשות המסים הבינו בישראל כבר לפני עשור, ולכן הוחלט לנסות ולפשט את התהליך באמצעות המעסיקים עצמם, כך שהעובדים יקבלו את ההחזר דרכם. רשות המסים הכינה הוראת ביצוע, והנה, אנחנו הרבה שנים אחרי, ויש רק כ-150 חברות שעושות שימוש במנגנון - כלומר מציעות לעובדים להביא אליהן את הקבלות על התרומה, ולתת את הזיכוי בתלוש השכר. ברור לנו שהפוטנציאל הוא גבוה הרבה יותר".

אז מדוע הוא לא ממומש?
"בדקנו למה החברות נרתעות מזה ולא מעודדות את העובדים, וראינו שזה לוקח זמן רב. חשבי השכר בחברות הפכו למעין פקידי שומה, לצורך העניין. נוסף על כך, נאמר למעסיקים שאם זה לא יהיה לפי ההוראות המדויקות, הטיפול בהחזר השגוי ייפול על המעסיק. כנראה שהזמן והחשיפה גורמים לחברות להימנע ממתן ההטבה. ובכלל, גם העובדים עצמם נרתעים - גם מעצם העובדה שעליהם ליזום ולפנות לחשבי השכר בחברה, ובעיקר מהחשיפה ומזה שיידעו לאיזו עמותה הם תרמו, משהו שלא תמיד מעוניינים שיקרה".

 מנכ''ל Jgive, אורי בן שלמה / צילום: אריק סולטן

במטרה למצוא פתרון שיעודד נתינה ויאפשר את קבלת ההטבה, Jgive פיתחה אלגוריתם, יחד עם רשות המסים, שמפשט את הנושא. "באמצעות המנגנון שלנו העובד נכנס, תורם בצורה דיגיטלית, ורואה את ההחזר בתלוש. אנחנו אלה שעושים מאחורי הקלעים את הבדיקות הנדרשות, וחוסכים זאת למעסיק שמקבל ישר את השורות התחתונות. הכול נעשה בצורה דיגיטלית". הכלי נמצא כבר בשימוש לפי בן שלמה בחברות שונות בהן אנבידיה, מאנדיי, מלם שכר ואחרות.

היתרון לחברות: הון החברתי גבוה תורם משמעותית לשימור עובדים

לדברי בן שלמה, לחברות יש  מניע נוסף לרצון לקחת חלק ולעודד תרומה. "ערכנו מחקר על הון חברתי במקומות עבודה וראינו שלצד המרחב המשותף במקומות העבודה, ככל שאנשים חשים שההון החברתי גבוה, הדבר תורם משמעותית לשימור עובדים ולהצלחה". ההון החברתי מוגדר כ"כלל הקשרים החברתיים, מערכות היחסים והמטרות המשותפות בין בני אדם שנמצאים במרחב משותף. הוא כולל גם את הדרכים באמצעותן מקודמות המטרות המשותפות האלה: אמון, סולידריות, אכפתיות וקשרים חברתיים טובים. כשמדובר בחברות ותאגידים, יש לנו מגוון רחב של כלים שעוזר לנו ליצור ולטפח את הקשרים האלה - החל מארוחות ובילויים משותפים וכלה במטרות משותפות".

המחקר של Jgive העלה כי בקרב עובדים בעלי תפיסה חברתית גבוהה מהארגון, יש שיפור שמוערך ב-20% באמון שהם נותנים בהנהלה, של 27% בסיפוק שהם חשים מהעבודה בארגון, ואלה מחזקים את השימור. נתונים אלה מתחזקים עוד יותר תוך הנחה שבארגונים של היום יש גם פחות אינטראקציות כתוצאה מעבודה מהבית.

בן שלמה: "אני לא אגיד שקל לגייס עובדים, אבל קשה הרבה יותר לשמר את האיכותיים שבהם, ובדרך כלל אלה מגיעים עם סטים של ערכים. אכפת להם מהוגנות, מאיכות הסביבה, וגם המעורבות החברתית של מקום העבודה שלהם. לכן, מעורבות בארגון מסייעת לשמר עובדים איכותיים ולמעסיק יש אינטרס להיות חברתי יותר".

היתרון ברור. יש לחברה גם עלות? אחרי הכל מדובר בכלי טכנולוגי שחוסך לה התעסקות.
"התשלום תלוי בגודל החברה, וזה נע בין כ-500 שקל לחודש ל-1,000-2,000 שקל בגדולות במיוחד, הכול תלוי במספר העובדים ובצורך. אני מעריך שייקח לנו זמן רב להחזיר את ההשקעה בפיתוח הטכנולוגיה, גם אחרי תמיכת תורמים שסייעו לנו ותמיכת רשות החדשנות. ובכל מקרה מדובר בהשקעה במשהו שמשתלם לחברה ומחזיר את עצמו בהון החברתי, בשימור ובשביעות רצון העובדים. זו הטבה שמחזירה את ההשקעה בה ומבחינה אזרחית מדובר בשתי ציפורים במכה אחת - מיצוי זכויות ועידוד נתינה.

"הרי בחודשים האחרונים ראינו איך מי שעד לא מזמן לא היו מורגלים במעורבות חברתית, הבינו את החשיבות שלה. לא חקרנו את זה, אבל להערכתנו, רבים מהמעורבים במחאות, שמאל או ימין -הובילו מהלכים חברתיים. למשל - אנשי ונשות ההייטק".

ואולי יש חשש שה דווקא יפגע בעמותות ובהתגייסות לעזור במקומות שהמדינה לא נכנסת אליהם?
"מזה אני דווקא לא חושש. חברה אזרחית חזקה היא גורם ששומר על הדמוקרטיה, וזה לא משנה אם זה משמאל או מימין. לכן לדעתי דווקא היום יש צורך בחברה אזרחית חזקה".