"הסכמה לאומית רחבה" היא פנטזיה

הכותבים הם חוקרים בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן

קיימת אקסיומה ציבורית שמלווה את השיח הישראלי מאז נאום השבטים של הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, ועד לימי הרפורמה. כמעט בכל חוג בית, במעגל שיח או בכינוס חירום אקדמי נאחזו המנחים בטיעון המרגיע כי בחברה הישראלית יש ריבוי הסכמות; שהמאחד גדול מהמפריד; שהבעיה המרכזית היא המנהיגים: מי שאינם "תופסים" ומשקפים את כל הטוב הזה. לו רק היו מייצגים את מה שקורה "למטה" באמת, היינו מקבלים יומיום נעים ומחובק. לו רק היו מקדמים ערכי קונצנזוס, לא היו כאן פלגים ושסעים. ובכן, זו פנטזיה. 

● יהודית ודמוקרטית: ערכים שמחזקים זה את זה | דעה
● העם רוצה דמוקרטיה ליברלית | דעה

אין קונצנזוס. המנהיגות הישראלית (משמאל ומימין) בנתה ומימנה במו־ידיה חברה שמורכבת מקהילות מפוצלות ועוינות. מגיל גנון ועד זיקנה, כל אחת מהן שולחת את אנשיה למוסדות חינוך, תרבות, תקשורת, חברה אזרחית ותעסוקה הומוגניים המלמדים חובה ולא זכות זה על זה. יש כאן מדינת קהילות.

החילוני ילמד בזרם החינוך הממלכתי, בנים ובנות במשותף, ייחשף לחינוך מיני ודמוקרטי, ילמד על מורשת דגניה וחניתה, אך גם על התרומה לדמוקרטיה של ארבע אימהות ושוברים שתיקה. הדתי־לאומי ילמד בזרם החינוך הממלכתי־דתי, שהוא בפועל מערכת שיח פוליטית שמרנית־ימנית. גיבוריו יהיו רועי קליין ומייסדי גוש אמונים. תודעתו הליברלית תהיה כתודעה הסאטמרית של תלמידי תלמה ילין. ובחינוך החרדי? יצירה מודעת של ניכור ובערות ציונית, דמוקרטית או תעסוקתית, במימון משלם המסים.

מה זה מדינה יהודית?

סקר גלובס שאל: במקרה של סתירה בין היותה של מדינת ישראל יהודית והיותה דמוקרטית, מה יותר חשוב לך? בזמן ש־73% מהחילונים העדיפו שהמדינה תשמור על אופייה הדמוקרטי, 90% מהחרדים ו־77% מהדתיים השיבו כי עבורם היא צריכה להיות קודם כל יהודית. לפי הסקר, כמעט כולם מסכימים כי מדינה יהודית היא כזו המכירה בתרבות היהודית ההיסטורית ומכבדת אותה.

עבור החילונים, מדינה יהודית היא עניין של סנטימנט ושייכות: "מדינה שיהודים גרים בה ושייכת לעם היהודי" (30%). אצל שתי הקהילות האחרות מדובר במה שאמור להוביל לחוקים התנהגותיים. 24% מהחרדים אמרו כי עבורם מדינה יהודית היא מדינה הכוללת "מרחב ציבורי שמקפיד על קיום מצוות התורה", ועבור הדתיים מדינה יהודית היא כזו עם "ציון שבתות וחגי ישראל כחגים במרחב הציבורי" (25%). האם זה מתכתב עם העמדות הקשורות ברפורמה המשפטית? כמובן שכן. 60% מהחילונים מתנגדים, בעוד ש־80% מהחרדים ו־86% מהדתיים תומכים.

עיצוב הרפורמה בהסכמה עשוי להנמיך את הלהבות ולהוציאנו מהמשבר הנוכחי תוך צמצום המתחים - אך לכמה חודשים. לא נוכל לצעוד אל עבר ריפוי חברתי ועיצוב חזון משותף. אלה רק שלוש מתוך הקהילות השונות בישראל, והאופק נראה מנוכר מתמיד.