מפוטרי ההייטק הישראלים נתקעו בלי ויזה בארה״ב. זה הפיתרון שהם מצאו

בחודש נובמבר האחרון החליטה מטא לפטר בבת אחת 11 אלף עובדים, במה שהוגדר כגל הפיטורים הראשון והגדול בחברה עד אז. כמו גלי פיטורים רבים שנערכו על ידי ענקיות טכנולוגיה בחודשים האחרונים, גם במטא לא הצטיינו בנימוסין: עובדים רבים בארה"ב - מדינה בה חוקי הפיטורין מתירנים למדי עבור המעסיקים - התבשרו על כך באמצעות מייל שנשלח לתיבת הדוא"ל שלהם. אחרים קיבלו מייל כללי ועמום מאוד שהפנה אותם לשיחה שמיד לאחריה הועזבו.

● סטארט-אפ ראשון הגיע לחדלות פירעון: המשקיע נסוג בשל החשש לבצע השקעה בישראל
● קפריסין, יוון או פורטוגל: כל מה שידוע על תוכנית "אקסודוס" של ההייטקיסטים לאירופה | שאלות ותשובות 
● "הבקשות לעבור עלו אקספוננציאלית מאז הרפורמה": ההייטקיסטים נוהרים לפורטוגל

ככל שהתבררו עוצמות גלי הפיטורים, מטא - כמו גם ענקיות הטכנולוגיה אחרות דוגמת אמזון, טוויטר וגוגל - ספגו ביקורת על כך שהפיטורים לא חסכו על אלפי מהגרים בעלי ויזות מסוג L1 - ויזות המאפשרות לעובדים להישאר בארה"ב כל עוד הם מועסקים בחברה שהביאה אותם למדינה. מהרגע שבו פוטרו, הם נאלצים למצוא תוך 60 יום מקום עבודה חדש שיסכים להעסיק אותם עם ויזה מסוג אחר- H1-B, אך זו דורשת השתתפות בהגרלה עם סיכויי זכייה נמוכים למדי.

"הפיטורים יימשכו לפחות עוד כמה רבעונים"

אחת מהמפוטרות הללו היא סתיו סלומון, ישראלית שעברה עם כל משפחתה לארה"ב בקיץ שעבר כדי לעבוד כמגייסת במטא, עד שגילתה כי נכללה בגל הפיטורים בנובמבר, אחרי 3 שנות עבודה בחברה. "העברנו את כל המשפחה - כולל שתי ילדות קטנות ושתי חיות מחמד לסיאטל, בהתבסס על ויזה מסוג L1 רק לפני שלושה חודשים", כתבה סולומון ברשת לינקדאין מיד לאחר פיטוריה. "אני מחפשת מקום חדש שיסכים להעניק לי ויזה", כתבה.

גם רועי הומבורגר, איש סייבר ישראלי שעבר מטעם גוגל לניו יורק בשנה שעברה גילה בחודש ינואר האחרון כי הוא נכלל בסבב הפיטורים הגדול בגוגל. "המצב מורכב למדי עבורי ועבור ארוסתי", כתב ברשת לינקדאין לאחר שפוטר בתום חמש שנות עבודה בחברה. "היכולת שלי להישאר בארה"ב תפקע בתוך שלושה חודשים - כל זה מסובך עוד יותר בהתחשב בעובדה שמעמדה המשפטי של ארוסתי האמריקאית בישראל בוטל בעקבות הרילוקיישן".

סולומון והומבורגר לא השיבו לשאלה האם מצאו עבודה חדשה מאז ההודעות שפרסמו ברשתות החברתיות, אך אמיר שבט, לשעבר הישראלי הבכיר בטוויטר מודה כי מדובר בתופעה. שבט עזב את החברה עם ההשתלטות של אילון מאסק עליה בחודש נובמבר האחרון ואת זמנו הקדיש לסיוע למהגרים שעבדו בחברה ונתקעו ללא פתרון חלופי אחרי גל הפיטורים שכלל כ־3,000 איש, או מחצית מהחברה. "אני בעצמי הגעתי לארה"ב עם ויזה מסוג L1", הוא מספר לגלובס בשיחה מניו יורק.

לויזה שכזו קיים יתרון מובנה: הוא מאפשר תוך זמן קצר לבקש גרין קארד משלטונות ההגירה, בנוסף לכך שהוא מספק אוטומטית גם לבן או בת הזוג ויזת עבודה דומה. יחד עם זאת, הייטקיסטים ישראלים רבים מעכבים את בקשת הגרין קארד על מנת שלא להגדיל את תשלום המס לרשויות בארה"ב. "החיסרון בויזה הזו", מספר שבט, "הוא בכך שהיא לא מאפשרת מעבר בין מעסיקים. בקרב מפוטרי טוויטר ראינו לא מעט עובדים שנאלצו להישאר עם ויזת תייר רק בשביל לאפשר לילדים לסיים את שנת הלימודים".

"לצערי הרב, רוב המקרים של העובדים שפוטרו לא הסתיימו באופן מוצלח", ממשיך שבט. "עבדנו קשה כדי למצוא להם נותן חסות חדש עם ויזה מסוג H1-B, ומי שלא זכה בהגרלה נאלץ לעזוב - היו הרבה כאלה". היום, ממליץ שבט למהגרים הישראלים עם ויזת L לארה"ב לבקש גרין קארד בהקדם האפשרי, מסלול שבתום חמש שנים מוביל בדרך כלל לאזרחות אמריקאית. "לצערי הרב, פיטורי העובדים בארה"ב יימשך לפחות עוד כמה רבעונים - זו לא בעיה שתיפתר בקרוב".

תחרות עם מהגרי האקדמיה מהודו ופקיסטן

עו"ד ליעם שוורץ, ראש תחום רילוקיישן במשרד גולדפרב, מספר כי מפוטרי ההייטק שפונים לקבלת ויזת העבודה H1B נתקלים בקושי הולך וגובר לזכות בה. הגרלת הויזות נערכת פעם בשנה בלבד, כאשר בפעם האחרונה - עד חודש מרץ האחרון הוגשו לפי ההערכה - 700 אלף בקשות, מהן צפויים לזכות סך הכל 85 אלף איש - בהם 65 אלף בוגרי תואר ראשון ו־20 אלף בוגרי תואר שני.

מספר הבקשות עלה בהתאמה לפיטורים בענקיות הטכנולוגיה - בשנה שעברה הוגשו 483 אלף בקשות, מתוכם זכו 127 אלף, ולפניה ב־2021 הוגשו 308 אלף בקשות ומתוכם זכו רק 87 אלף. "השנה הסיכויים לכך היו נמוכים במיוחד", אומר שוורץ. "מפוטרי ענקיות הטכנולוגיה מצטרפות לתחרות עם המועמדים שבדרך כלל ניגשים להגרלות לויזה: בוגרי האוניברסיטאות הלא־אמריקאים, בדרך כלל יוצאי הודו או פקיסטן שמסיימים את הלימודים באוניברסיטאות העילית ומחפשים עבודה לאקדמאים".

למרות זאת, מספר שוורץ, עובדי הייטק ישראלים רבים ממשיכים לעבוד בארה"ב ולהגר אליה באמצעות פתרון יצירתי - קל הרבה יותר להשגה: ויזות מסוג E הניתנות בדרך כלל לסוחרים או למשקיעים, לא תמיד עם קשר ישיר לתעשיית ההייטק. לויזה זו שני סוגים: ויזה עבור סוחרים (E1) המונפקת למשקיעים, יזמים או עובדים בחברה המוכיחה כי יש לה קשרי יבוא או יצוא עם ארה"ב בתחומי פיננסים, קמעונאות או טכנולוגיה; וויזת משקיעים (E2) הניתנת למי שהוכיח כי הוא משקיע לפחות 100 אלף דולר בארה"ב בהקמת עסק חדש או קיים, שיש לו פוטנציאל להעסיק עובדים נוספים.

רילוקיישן קל לבעלי קשרי מסחר בארה"ב

שוורץ מספר כי עבור רבים, הפכה ויזת ה־E לגלגל הצלה. "ישראלים רבים מוצאים עבודה אצל ישראלים אחרים שלהם כבר ויזה מסוג E1 או E2, ומקבלים ויזה דומה בזכותם", הוא אומר. היתרון בויזה מסוג E, אומר שוורץ, היא קלות ההשגה שלה: מי שמבקש אותה בפעם הראשונה יצטרך להמתין מס' חודשים, אך היא תאושר ברוב המקרים המתאימים, ותייתר את הצורך להשתתף בהגרלה מורטת עצבים. יתרון נוסף היא היכולת של בעלי העסקים שיש להם ויזות כאלה לבקש ויזות דומות לעובדים ישראלים המתגוררים בארה"ב או כאלה המתגוררים בישראל ומעוניינים לעבור לארה"ב. הויזות מקנות באופן אוטומטי ויזה זהה גם לבן או בת הזוג ואין להן ככל הידוע מכסה. "זה כלי העבודה המרכזי שלי היום", אומר שוורץ, "למעשה מעולם לא הייתי כל כך עמוס בעבודה. חברות ההייטק פונות יותר מתמיד בקשר לרילוקיישן שכולל לא רק עובד כזה או אחר, אלא צוותי הנהלה וצוותים טכנולוגים בשלמותם".

עדן מזור, מנכ"ל ומייסד חברת השיווק הדיגיטלי Mine Marketing, מעסיק עשרות אנשים - כולם מרחוק, מחוץ לישראל, כאשר עיקר פעילותו המסחרית היא מול ארה"ב. מזור החל לשקול רילוקיישן עם התחלת החקיקה המשפטית: "החשש הגדול שלי הוא שבהמשך הדרך, גם אם בטווח היותר ארוך, תחליט הממשלה להגביל את סכום הכסף שניתן להעביר מישראל - ומאחר ורוב העסקים שלנו מתנהלים מול ארה"ב זה עלול להקשות עלי", הוא מספר לגלובס. מזור, עדיין לא בן 30 וללא משפחה וילדים והוא שוקל את האפשרות בכובד ראש, והבין כי את הויזה לארה"ב יוכל לקבל בקלות יחסית מתוקף העובדה שחלק ניכר מהכנסות החברה ופעילות בארה"ב.