הציבור ממשיך לקנות קרנות נאמנות כספיות ולהוציא כספים לחו"ל

בנק ישראל העלה בשבוע שעבר את הריבית ב-0.25%, והגביר את הנהירה של הציבור לעבר קרנות הנאמנות הכספיות, שמציעות למשקיעים בהן ריבית במעט גבוהה יותר מאשר הריבית של בנק ישראל.

● שפל כזה לא ראינו הרבה זמן: מאחורי הקלעים של הדרמה בשוק המט"ח | ניתוח
● האינפלציה בארה"ב הפתיעה לטובה, מה יקרה לריבית ואיך יושפע הדולר? | ניתוח
● עד כמה יחידות הטכנולוגיה בצה"ל אליטיסטיות? בדקנו את הנתונים | ניתוח

בשלושת הימים שסביב החלטתו של הבנק המרכזי על העלאת הריבית, כלומר בימים ראשון עד שלישי, גייסו הקרנות הכספיות סכום של כ-800 מיליון שקל, והיקף הנכסים שלהן הגיע לכדי כ-68 מיליארד שקל, המהווים 18.1% מתעשיית הקרנות.

פתיחת חודש אפריל מהווה המשך ישיר של החודשים שקדמו לו. במרץ גייסו הקרנות הכספיות סכום של כ-5.7 מיליארד שקל. לפי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4.5 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-1.2 מיליארד שקל.

"בעקבות העלייה החדה בשער הדולר/שקל שנרשמה לאחרונה, התרחשה תפנית משמעותית בגיוסי הכספיות וזו נמשכה גם בחודש החולף, אך עם נתח גיוס נמוך משמעותית מחודש פברואר שבו נרשם פיחות של ממש בשער השקל מול הדולר. החודש נרשם תיסוף של השקל ביחס לדולר והכספיות הדולריות גייסו נתח של כ-21% מסך הגיוס בקרנות הכספיות, לעומת כ-37% בפברואר", מסביר אשכנזי.

קרן נאמנות כספית היא למעשה יותר מוצר חיסכון מאשר מוצר השקעה. היא הרבה יותר סולידית מקרנות נאמנות אחרות (המשקיעות במניות ובאג"ח) ומציעה ריבית הזהה כמעט לחלוטין לריבית הבנק המרכזי. הקרנות הללו מהוות תחליף לפיקדונות הבנקים והן משקיעות באפיקי השקעה סולידיים קצרים עם מח"מ של עד 90 יום.

קרנות אלו נהנות בשנה האחרונה מצמיחה גדולה, כיוון שהן מציעות ריבית שעולה ככל שהריבית של בנק ישראל עולה, ואף נהנות מיתרונות מס ונזילות לעומת פיקדונות הבקאיים.

על פי נתוני רשות ני"ע, בשנה האחרונה גייסו הקרנות הכספיות סכום ענק של כמעט 50 מיליארד שקל, ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% למעל ל-18% כאמור. המגייסת הגדולה ביותר מבין החברות המנהלות בקטגוריית הקרנות הכספיות היא הראל, שהצליחה לגייס יותר מ-2.3 מיליארד שקל במרץ לבדו, ובסה"כ מתחילת השנה יותר מ-6 מיליארד שקל.

חלק ניכר מהסכום מגיע כאמור מהקרנות הדולריות, והראל מחזיקה בכמה כאלו, שהניבו כמו המתחרו תשואה דו-ספרתית בשנה האחרונה.

 אורי שור, מנכ''ל הראל קרנות נאמנות / צילום: ורדי כהנא

גם איילון רשמה גידול מסיבי בנכסי הקרנות הכספיות כשגייסה בחודש שעבר סכום של כמעט 2 מיליארד שקל ומתחילת השנה כ-3.6 מיליארד שקל. עם זאת, נציין כי בניטרול הגיוסים בקרנות הכספיות, שתי החברות, כמו יתר התעשייה, סיימו את הרבעון הראשון של 2022 והן את חודש מרץ בפדיונות של מאות מיליוני שקלים. יוצאות דופן בקטגוריית הכספיות הן הקרנות של פסגות ואנליסט, שרשמו פדיונות לאחר שהקפיצו את דמי הניהול.

הקרנות כמדד להלך הרוח של הציבור

קרנות הנאמנות הן מכשיר חיסכון והשקעה נזיל ביותר, וכך הן למעשה מהוות מדד להלך הרוח של הציבור. בימים של משבר הציבור ממהר לפדות מהן כספים, ובימי פריחה בשווקים הן הופכות למקור השקעה מועדף. בשוק מציינים כי הציבור התבגר בשלוש השנים שחלפו מתקופת הקורונה, אז נפדו מיליארדים בתוך ימים ספורים, ואף מאז תחילת הלחימה באוקראינה בפברואר אשתקד, אז נפדו מאות מיליוני שקלים מהקרנות.

התערערות המצב הביטחוני בימים האחרונים בעקבות שורה של פיגועים וירי רקטות וטילים בשלוש גזרות, יחד עם המצב הפוליטי סביב השינויים במערכת המשפט שמובילה הממשלה, היו אמורים להביא לפדיונות גדולים.

עם זאת, החופשות המרוכזות בבתי השקעות ובקרב מערכי הייעוץ של הבנקים, שמניעים את הכסף בתעשיית הקרנות, הביאו לשינויים מינוריים בלבד בימים האחרונים ויהיה מעניין לראות את ההשפעה של המתיחות בגזרות הללו על התעשייה עם החזרה לשגרת פעילות כלכלית, במיוחד אם לא נראה עד אז חזרה לשגרה גם בהיבט הביטחוני.

לצד המשך הגיוס בקרנות הכספיות בעקבות העלאת הריבית של בנק ישראל, כאמור, בשלושת ימי הפעילות בחילת החודש נפדו כ־875 מיליון שקל מהקרנות המתמחות במניות בישראל. לעומת זאת, בפרק זמן זה גייסו הקרנות המתמחות במניות בחו"ל כמיליארד שקל.

מגמה זו תואמת את מה שהתרחש במרץ, הן בתעשייה האקטיבית והן בזו הפסיבית (הקרנות המחקות וקרנות הסל שעוקבות אחר מדדים). זאת בשל הפערים בין העליות החדות שאפיינו את השווקים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, אל מול תשואת חסר בבורסה בתל אביב.

כך, מדד 500 S&P לדוגמה עלה במרץ ב-2% ומדד הנאסד"ק עלה בשיעור של 4.9%, בעוד בישראל, על רקע הסערה הפוליטית-משפטית סביב קידום הרפורמה במערכת המשפט, נרשמה מגמה מעורבת כשמדד ת"א 35 עלה ב-0.3% אך מדד ת"א 125 ירד 0.4%.

תמונה דומה גם בקרנות אג"ח חו"ל

בקרנות המנוהלות באופן אקטיבי, קטגוריית מניות בחו"ל גייסה סכום קטן של כ-40 מיליון שקל, בעוד שקטגוריית מניות בארץ סיימה את החודש עם פדיון של כ-510 מיליון שקל, שמהווה כ-3.4% מנכסיה.

כך גם בתעשייה הפסיבית. קטגוריית מניות בחו"ל הייתה המגייסת הגדולה ביותר בתעשייה הפסיבית עם גיוס של כ־450 מיליון שקל, למרות פדיון של 10 מיליון שקל בקרנות המחקות. מנגד, קטגוריית מניות בארץ הייתה הפודה הגדולה בתעשייה הפסיבית במרץ, כשפדתה כ-670 מיליון שקל, בחלוקה כמעט שווה בין הקרנות המחקות לקרנות הסל.

תמונה דומה בכל הנוגע לנכסים הפיננסיים בישראל אל מול המקבילים בחו"ל התקבלה גם בקטגוריית האג"ח. הקרנות האקטיביות העוסקות באג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר, פדתה במרץ 2.8 מיליארד שקל, סכום דומה לזה שנפדה בפברואר ומהווה קרוב ל3.6% מנכסיה. לצד זאת, קטגוריית אג"ח מדינה של ממשלת ישראל פדתה בחודש שעבר כ-690 מיליון שקל וקטגוריית חברות והמרה (אג"ח קונצרניות) פדתה סכום של כ-610 מיליון שקל. לעומתן קטגוריית אג"ח בחו"ל גייסה סכום של כ-250 מיליון שקל.

גם בצד הפסיבי נרשמו פדיונות בעולם האג"ח המקומי. קטגוריית חברות והמרה, פדתה סכום של כ-280 מיליון שקל וקטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-120 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח בחו"ל, הנהנית מחיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה דולריים, גייסה במרץ סכום של כ-300 מיליון שקל.