שוק המט"ח סוער, וביתר שאת מאז ערב החג האחרון. מאז שהבורסה המקומית נכנסה להדממה והסוחרים הישראלים יצאו לחופשה, החלה מכירה של שקלים שהפילה את המטבע המקומי. האירו פרץ את רף ה-4 שקלים, שאותו לא ראינו כבר יותר משנתיים, וגם הדולר מתקרב בצעדי ענק ל-3.7 שקלים - שאותו עדיין לא הצליח לחצות מאז החל הפיחות בשקל בחודשים האחרונים.
● האינפלציה בארה"ב הפתיעה לטובה, מה יקרה לריבית ואיך יושפע הדולר?
● הפרוטוקולים של הפד: "שיא הריבית עוד לפנינו, גם המיתון"
כשמסתכלים על מדד הדולר בעולם מבינים שהנתונים הללו מדאיגים במיוחד. בחודשים האחרונים נחלש מאוד המטבע האמריקאי והוא רחוק כ-10% מרמות השיא אליהן הגיע מול סל המטבעות בשנה שעברה תחת העלאות הריבית החדות של הפד.
אז מה קרה בימים האחרונים שהזיז את המאזניים לרעת השקל? קשה לומר בוודאות אבל המספרים מדברים בעד עצמם. אפילו כשראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, מהלך שגרר הפגנות המוניות ספונטניות ולאחר מכן שביתה חריגה מאוד במשק, השקל לא היה בכזה שפל מול הדולר והאירו. גם המתיחות הביטחונית שעלתה מדרגה בשבוע שעבר עם ירי הטילים מלבנון, סוריה ועזה לישראל, לצד פיגועים רצחניים, לא הובילה לכזה פיחות בשקל בטווח הזמן המיידי.
ברשתות החברתיות היו כאלו שתלו את הירידה החדה בערך השקל בהדלפות לפיהן חברת דירוג האשראי מודי'ס, שתפרסם ביום שישי את דירוג האשראי של ישראל, מתכוונת כביכול להוריד את תחזית הדירוג. עד כמה הדיווחים הללו אמינים? קשה לומר. אנחנו לפחות לא מצאנו לכך תימוכין בקרב גורמים בשוק או באתרים כלכליים בינלאומיים.בנוסף לכך, מחזורי המסחר בימי החג דלילים ביותר, כך שגם תנועות של שחקנים קטנים משפיעות יותר על השוק. תמונה קצת יותר מלאה נקבל מחר (ה') בבוקר, כשיחזרו מחופשת החג חלק מהסוחרים המקומיים והמחזורים יגדלו.
איך תשפיע החקיקה המשפטית על הדירוג?
גורמים בשוק מעריכים כי בתנאי שוק אופטימליים, הדולר אמור היה להיסחר סביב רמה של 3.4 שקלים. אבל אלו לא זמנים רגילים.
הגורם העיקרי שמכביד על השקל כעת הוא המחלוקת סביב קידום הרפורמה המשפטית, גם אם בימים האחרונים הנושא ירד מעט מסדר היום והתחלף במתיחות הביטחונית החריגה שנרשמה בימי הפסח. ההיסטוריה מלמדת שהשוק מודאג יותר מאירוע מתגלגל מאשר מפיגועים נקודתיים, רצחניים ככל שיהיו, או אפילו ממבצע צבאי מוגבל. מספיק להסתכל על כוחו של השקל בימי מבצע "שומר חומות", למשל, כדי לראות שהוא בקושי נחלש בטווח הזמן המיידי.
לשינויים מרחיקי הלכת שמקדמת הממשלה במערכת המשפט יש גם השפעה אפשרית על האופן שבו נתפסת הכלכלה הישראלית. ביטוי לכך קיבלנו לפני חודש וחצי, כשמודי'ס בעצמה פרסמה אזהרה חריגה למשקיעים, שהוכיחה שבסוכנות עוקבים בדריכות ומכירים לעומק את הפרטים, אפילו הקטנים ביותר. אבל גם שם הזהירו מהעברת הרפורמה במתכונתה הראשונית, מה שבינתיים נכנס להקפאה. כך שקשה לראות את מודי'ס מורידה את דירוג האשראי של ישראל כעת.
תחזית הדירוג עשויה להיות כבר דבר אחר, מעין "כרטיס צהוב" לקראת הפחתת הדירוג עצמו. הורדה שלה ממצב של "חיובי" ל"נייטרלי" נראית כמו תסריט סביר קצת יותר. בטח לאחר שאפילו בנק ישראל ובכירי משרד האוצר הזהירו מההשלכות הכלכליות החמורות שעשויות להיות לקידום מהלכים קיצוניים וחד צדדים בנוגע למערכת המשפט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.