תביעה נגד מנהלי החשבונות והחתמים של בנק סיליקון ואלי הקורס: "פספסו את הסיכונים"

ענקית הנהלת החשבונות KPMG, שסיפקה לבנק סיליקון ואלי הקורס דוח בריאות שבועיים בלבד לפי שהתרסק, עומדת במרכזה של תביעת משקיעים שבה נטען שהדיווחים המוטעים שלה הובילו לקריסת הבנק. התביעה, שהוגשה ביום שישי האחרון לבית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו, נועצת אשמה בגולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה - שנתבעים כחתמים של הבנק. זו התלונה הראשונה שמכוונת למבקרים ולחתמי הבנק ולא רק לנושאי המשרה ומנהליו.

● האינפלציה בארה"ב הפתיעה לטובה, מה יקרה לריבית ואיך יושפע הדולר?
● "להשקיע עד 70% מהתיק בחו"ל": מנהל ההשקעות שממליץ מה לעשות עם 100 אלף שקל פנויים
● מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב מזהיר: ענני הסערה בדרך

"ביחד, הנתבעים הציגו מצג שווא של עוצמת מאזן הבנק, נזילותו ומעמדו בשוק", נטען בכתב התביעה, כפי שצוטט בבלומברג. עוד נטען כי המנהלים, המבקר (KPMG) והחתמים "המעיטו והסתירו את גודל הסיכונים" העומדים בפני הבנק.

נזכיר שבנק הסיליקון ואלי קרס בחודש שעבר בעקבות החזקות אג"ח שאיבדו מערכן עם עליית הריבית החדה בארה"ב. לקוחות הבנק החלו למשוך את הפיקדונות ואילצו את הבנק למכור נכסים בהפסדים.

"הצהרות לא נכונות על עובדות מהותיות"

KPMG ציינה בדוח הבריאות שהעניקה לבנק סיליקון ואלי את ההפסדים הפוטנציאליים על ההלוואות כנושא קריטי - אבל לא הזכירה את הסיבות שבגללן הבנק בסופו של דבר קרס. בראש, כמובן, ההפסדים הלא ממומשים על אג"ח והיכולת לשאת בהם, שכן הבנק הסתמך על פיקדונות שמפקידיהם עלולים למשוך, כפי שבסופו של דבר קרה.

"למרות שהפיקדונות של בנק סיליקון ואלי נחתכו ב-25 מיליארד דולר במהלך תשעת החודשים האחרונים של 2022 והקטינו את הנזילות שלו, KPMG לא זיהתה בדוח שלה סיכונים הקשורים לירידה בפיקדונות או ליכולת של הבנק להחזיק בניירות ערך של חוב לפדיון", לפי התביעה. בנוסף, בדוח לא נכתב אם יש "ספק מהותי" לגבי יכולתו של הבנק "להמשיך כעסק חי לפרק זמן סביר", נכתב.

החבות לכאורה של KPMG, על פי טענת התביעה, מבוססת בין השאר על כך שהיא חתמה ב-8 במרץ על הדוח השנתי של בנק סיליקון ואלי לשנת 2022. אז אמר הבנק שהוא מבקש לגייס 2.25 מיליארד דולר כדי לטפל בבעיות הנזילות שלו, והודיע על הפסד של כ-1.8 מיליארד דולר על מכירת ניירות הערך שלו. החתמים, מצדם, הוציאו לכאורה הצהרות רישום מטעות על הנפקות המניות של הבנק "שהכילו הצהרות לא נכונות של עובדות מהותיות", נטען בתביעה.

"המפקחים כשלו בכך שלא דיברו על השריפה במקלט או ארגז חומר הנפץ בקומה הראשונה, אבל כן ציינו את התקלפות הצבע מאדניות הפרחים", כך הגדיר זאת אריק גורדון, מרצה לעסקים מאוניברסיטת מישיגן, ששוחח עם הוול סטריט ג'ורנל. "איך הם יכלו להחמיץ את הסיכון משערי הריבית?", הוא תהה.

הפסדי האג"ח לא דווחו כנושא קריטי גם בדוחות של עוד 9 בנקים

סוכנות הרגולציה של חברות הנהלת החשבונות, Public Company Accounting Oversight Board (PCAOB), הציגה כבר ב-2017 סטנדרט חדש שלפיו יש נושאים קריטיים לביקורת, שהמפקחים נדרשים לציין כשהם חותמים על דוחות של חברה ציבורית. הרגולטורים הגדירו נושאים קריטיים כבעלי השפעה משמעותית על הדיווחים הפיננסיים, בהם חוות דעת שהן "מאתגרות, סובייקטיביות או מורכבות במיוחד" מצד מנהלי החשבונות המבקרים.

מרטין באומן, לשעבר מנהל ביקורות בסוכנות וממובילי הסטנדרט החדש, אמר לוול סטריט ג'ורנל שההפסדים הלא ממומשים של בנק סיליקון ואלי בתיק האג"ח כנראה "ממלאים כל הגדרה של מה שעשוי להיחשב לנושא קריטי". על פי ניתוח שערך הוול סטריט ג'ורנל, ההפסדים באג"ח לא צוינו כנושאים קריטיים גם בדוחות של תשעה בנקים אמריקאים אחרים פרט לסיליקון ואלי, על אף שהיו חשופים לכך.

בתעשיית הנהלת החשבונות דוחים את הרמיזות, שכעת הפכו לתביעות, שטוענות שרואי החשבון היו צריכים להתריע לפני המשבר, שכן מדובר ב"תסריטים מאוד לא סבירים". דניס מקגואן, סגן נשיא מחלקת עבודה מעשית במרכז לאיכות הנהלת החשבונות, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "חלק ממה שקרה לא ניתן היה לציפייה מראש. באחד הבנקים, למשל, המשיכות הונעו על ידי רשתות חברתיות. למנהלי חשבונות אין כדור בדולח לחזות מראש דבר כזה".