הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס: תסריט האימים לא התממש אבל גם לא חלף

ההחלטה של חברת דירוג האשראי אמש מסעירה וכוללת ביקורת חריפה על הממשלה, ובעיקר על הדרך שבה קידמה שינויים כה מרחיקי לכת במערכות השלטון.

התוצאה: מודי'ס הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, אך הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", ובכך בעצם ביטלה את האופק החיובי שהעניקה למדינה לפני שנה.

● להודעת הדירוג של מוד'יס באנגלית לחצו כאן
● מאמצי שכנוע עד לרגע האחרון: כך נערכו באוצר להחלטת דירוג האשראי של ישראל
● האם הורדת אופק הדירוג תשפיע על הכיס שלנו ומה יעשה השקל? כל מה שכדאי לדעת על החלטה של מודי'ס | שאלות ותשובות

זה חמור, בטח כשקוראים לעומק את הדברים המצורפים להחלטה, אולם בשווקים חששו בימים האחרונים גם מתרחיש קיצוני של צניחת התחזית לרמה "שלילית".

לו חשש זה היה מתממש, דירוג האשראי עצמו היה בסכנת ירידה. כתוצאה מכך, השקל היה עלול להיחשף להיחלשות משמעותית נוספת, לאחר שבימים האחרונים כבר עלה שער הדולר כשהשווקים תמחרו את הדריכות לקראת הודעת מודי'ס.

"אני חששתי מהורדת התחזית לשלילית או מאזהרה חמורה יותר מהורדת דירוג ממשית", אמר לגלובס פעיל בשוק המט"ח לאחר הפרסום של מודי'ס. לדבריו, "בפועל לא קרה שום דבר מזה ולכן מבחינתי, האירוע אומר ששער הדולר-שקל צריך לרדת ולהחזיר את פרמיית הסיכון שנכנסה לו בשבוע החולף". גורם בשוק מספר כי ההערכות הן שללא החקיקה המשפטית, שער הדולר שקל היה אמור להיות נמוך בכ-30 אגורות ממצבו כעת (3.67 שקלים לדולר).

גם יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, מעריך כי השקל עשוי לתקן חלק מהפיחות החד בתקופה האחרונה. "למרות שהורדת אופק הדירוג ליציב מאופק חיובי הייתה צפויה, היה בכל זאת חשש מסוים לאפשרות להורדה משמעותית יותר, כלומר לאופק שלילי. לכן, ייתכן שנראה ייסוף קל בשקל בתחילת השבוע הבא. הירידות בשווקים בחו"ל ביום שישי צפויות לקזז חלק מהשפעה זו".

מתחילת השנה התחזק הדולר מול השקל ביותר מ-4%, בעוד שמול סל המטבעות הוא נחלש בקרוב ל-2%.

זה לא רק מה, אלא גם איך

הסקירה של מודי'ס מציגה זווית ראייה רחבה להשלכות הרפורמה על הדמוקרטיה. מעבר להחלשת מערכת המשפט אם הרפורמה תעבור, במודי'ס מודאגים גם מהדרך הדורסנית שבה הובילה אותה הקואליציה. "המחאות ההמוניות הביאו לעצירת החקיקה ולניסיונות ההידברות, אולם האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי לחפש הסכמה רחבה מצביע על היחלשות הכוח של מוסדותיה", כתבו במודי'ס.

בסקירה מופיעות עדויות נוספות לכך שהמחאות השונות כלפי החקיקה, לרבות התנגדותו של שר הביטחון יואב גלנט, מנעו מכה קשה יותר לדירוג האשראי, ולמעשה הצילו את נתוני המאקרו של ישראל. "החברה האזרחית ומוסדות אחרים כמו מערכת הביטחון הוכיחו את עצמם כבדיקות אפקטיביות ביותר להפעלת כוח הממשלה, בעוד שנותר לראות כיצד עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט יתפתחו בהמשך", נכתב בסקירה.

לראיית מודי'ס, בינתיים המוסדות הישראלים שנחלשו הם דווקא אלה שבהם לקואליציה כבר יש אחיזה מלאה: ממשלת ישראל והכנסת. בסוכנות הצביעו על "היחלשות מסוימת סביב האירועים האחרונים, שהובילו את מודי'ס להוריד את הערכתה לגבי איכות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת".

בהתחשב בביקורת על הממשלה, ספק אם במודי'ס השתכנעו מההסברים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. באחרונה היה מעורב נתניהו ישירות, באופן חריג, במגעים מול סוכנות הדירוג. ככל הידוע, ראש הממשלה ניסה לשווק למודי'ס את השהיית החקיקה ומגעי ההידברות כפתרון לבעיה. אלא שהתשובה של הסוכנות, כפי שהופיעה בדוח על ישראל, מרמזת ששם לא קונים את מסרי ההרגעה. שם מזכירים כי למרות הניסיונות להגיע לפשרה, הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את הליך בחירת השופטים ו"המשמעות היא שהסיכון למתיחות פוליטית וחברתית נוספת בתוך המדינה נותר בעינו".

אז האם ישראל חמקה מהורדת דירוג האשראי? השורה התחתונה של מודי'ס היא שהאירוע יכול להיות מאחורינו רק כאשר יתקבל מתווה מוסכם סביב המחלוקת המשפטית: "אם יגיעו לפתרון מבלי להעמיק את המתחים הללו, נותרות המגמות הכלכליות והפיסקליות החיוביות שמודי'ס זיהתה בעבר", הבהירו.

חרף העובדה שיכול היה להיות גרוע יותר, קשה אפילו לומר שהממשלה קנתה זמן רב עד הפעם הבאה שתעמוד למבחן של חברות הדירוג. בחודש הבא תהיה זו S&P שתפרסם את הדירוג שלה, וגם שם הביעו דאגה מהמצב הפנימי בישראל ומההשלכות הכלכליות החריפות שעשויות להיות לרפורמה המשפטית.

מוניטין ונתוני מאקרו מצוינים

בשורה התחתונה, מדובר בבשורה לא טובה לכלכלה הישראלית. יכול מאוד להיות שהורדת תחזית הדירוג באה אפילו על חשבון העלאת הדירוג עצמו. ולמרות זאת הכלכלה הישראלית נהנית ממוניטין חזק מאוד בקרב חברות דירוג האשראי. למעשה, דירוג האשראי של ישראל אצל מודיס, S&P ופיץ' עלה בהתמדה בשנים האחרונות ולא ירד.

ישראל מעולם לא נקלעה למצב של אי החזר חובות והתמודדה באופן מוצלח עם משברים עולמיים כגון המשבר הפיננסי של 2008 ומשבר הקורונה. גם בהודעה אתמול, הכלכלה המקומית זכתה לשבחים בזכות נתוני מאקרו מצוינים. הם הזכירו למשל את הירידה החדה של היחס חוב תוצר מתקופת הקורונה וצופים שבסוף השנה אף ימשיך לרדת עד לרמה של 55%, ואת העובדה שלפי התקציב שמקדמת הממשלה בכנסת הגירעון השנה צפוי לעמוד על אחוז אחד בלבד.

הם מזכירים גם את העובדה שקצב הצמיחה בישראל בעשור האחרון עמד על מעל 4% בממוצע, תוך כדי קידום תעשיית טכנולוגיה והייטק מפותחת. גם העובדה שהשנה שחלפה (תחת הממשלה הקודמת) הסתיימה בעודף תקציבי זוכה לשבחים.

המבחן של שר האוצר

הודעת סוכנות דירוג האשראי מודי'ס על הורדת תחזית הדירוג של ישראל, בעקבות החקיקה המשפטית שמקדמת הממשלה, תפסה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במנוחת השבת.

לסמוטריץ', מתומכיה הבולטים של הרפורמה, יש יום שלם לעכל את הפגיעה באופק דירוג האשראי עד שיוכל להגיב במוצאי השבת. מעניין יהיה לשמוע הבעת אי-האמון מצד סוכנות דירוג האשראי הגדולה בעולם יגרום לו לשנות גישה.

הרי, שר האוצר יתקשה לדבוק בעמדתו, לפיה האשמים בטלטלה במשק הם מתנגדי המהפכה המשפטית, אחרי שכלכלני מודי'ס דווקא שיבחו את תרומת המחאות להחלטתם שלא לנקוט בצעדי דירוג חריפים עוד יותר.