הממשלה מסתבכת עם חברות דירוג האשראי, והתגובה של נתניהו וסמוטריץ' לא עוזרת

לפני חודש וחצי, בהחלטת הדירוג שלה, בחרה סוכנות דירוג האשראי פיץ' להתייחס למהפכה מהשפטית שמקדמת ממשלת נתניהו. "פיץ' מאמינה שלרפורמה עלולה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל", כתבו אז האנליסטים של הסוכנות.

● להודעת הדירוג של מוד'יס באנגלית לחצו כאן 
● הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס: תסריט האימים לא התממש אבל גם לא חלף | אורן דורי, פרשנות
● האם הורדת אופק הדירוג תשפיע על הכיס שלנו ומה יעשה השקל? כל מה שכדאי לדעת על החלטה של מודי'ס | שאלות ותשובות

סביב החלטת הדירוג של פיץ' (שהותירה את תחזית הדירוג של ישראל על כנה, עם אופק 'יציב'), דיברתי בזמנו עם פרופ' דני צידון מאוניברסיטת תל אביב, מנהל קרן ההשקעות ויולה פינטק, ובעברו המשנה למנכ"לית בנק לאומי. צידון הציע אז הבחנה מעניינת: סוכנויות הדירוג רוצות להרגיש שהן יכולות להבין את פעולות הממשלה. "בסופו של דבר הגופים האלה חרדים קודם כל לזכות הקניין ואחר כך לזכות הקניין הרוחני. ובעיקר הם חרדים מכך שפתאום נעמדת ממשלה שהם מרגישים שהם לא מבינים", אמר צידון, שמכיר את גופי הדירוג הבינלאומיים. "ברגע שהם לא מבינים ממשלה, הם שמים אותך בקטגוריה של הממשלות שהם לא מבינים. שם נמצאות רוב הממשלות - אנחנו פשוט לא רוצים להשתייך לקבוצה הזו". מאז שנות התשעים, לדבריו, לישראל הייתה היכולת להיכנס לקבוצת המדינות ה"מכובדות" והמובנות.

בסוף השבוע התפרסמה החלטת דירוג של אחת המתחרות של פיץ', סוכנות הדירוג מודי'ס. למרות שהמספרים היבשים דווקא מעידים על חוזק הכלכלה, החליטו במודי'ס להוריד את אופק הדירוג. את הסיבה לכך הם תולים באופן שאינו משתמע לשני פנים במהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה: "שינוי התחזית מ'חיובית' ל'יציבה' משקף התדרדרות בממשל של ישראל". כפי שמדגיש ד"ר ינאי שפיצר מהאוניברסיטת העברית בדברים שכתב, בהחלטת מודי'ס אין התייחסות להשפעות האפשריות של החקיקה על הכלכלה, וזאת למרות שמודי'ס פירסמה ניתוח מפורט של סעיפי המהפכה המשפטית לפני כחודש. במקום זאת, יש שם דגש על האופן שבו הקואליציה קידמה את החקיקה.

איזון בין סיכונים

"הטבע הגורף" של השינויים אותם הציעה התוכנית המקורית של הממשלה לשינוי במערכת המשפט, מפרטים האנליסטים של מודי'ס, "והמהירות שבה הממשלה ניסתה לדחוף אותם בכנסת, בלי ניסיון להשיג קונצנזוס רחב, מצביעים על היחלשות המוסדות. בנוסף, המוסדות המבצעים והמחוקקים של המדינה הפכו לפחות צפויים".

במשפט האחרון מסתתר הד חשוב להבחנה של צידון. סוכנויות הדירוג רוצות להרגיש שהן מבינות את הממשלה. אבל שלושה חודשים לכהונת הממשלה, כשהאנליסטים של מודי'ס מסתכלים עלינו מלונדון, הם מרגישים שממשלת ישראל פחות צפויה משחשבו ושהמוסדות בה נחלשו.

אבל יותר מזה. האירועים מתחילת השנה, כותבים האנליסטים, "חשפו שסעים בחברה הישראלית, שעמוקים יותר מהשינויים המשפטיים, וכנראה יותירו את הסיכונים החברתיים והפוליטיים מוגבהים למשך זמן מה. קיטוב גדול יותר גם יסכן את האפקטיביות של המדיניות (הכלכלית), ואת העוצמה הכלכלית בטווח בינוני".

בתגובה, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' קבעו במוצאי שבת כי "החשש שמעלים האנליסטים של מודי'ס מהמחלוקת הציבורית והשפעתה על היציבות הפוליטית והכלכלית של ישראל הוא טבעי למי שאינו מכיר את חוסנה של החברה הישראלית", וגם הבטיחו ש"לא תהיה שום פגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובכלכלה הישראלית".

כלומר, במשתמע, האנליסטים אינם מכירים מספיק את ישראל, או לפחות אינם מפרשים נכון את המתחולל בה. זו היתה גם רוח הדברים של סמוטריץ' בוועדת הכספים ביום ראשון. "אני לא חושב שכלכלנים הם מומחים גדולים לנושא החוקתי, אם עלולה להיות פגיעה בכלכלה ואני לא מאמין, זה בגלל כל מיני קמפיינים של שקרים לייצר אלמנט שלילי בכלכלה כתוצאה מזו. הרפורמה הזו תעשה טוב לכלכלה, בהרבה מאוד היבטים".

האנליסטים 'לא מכירים' ו'לא מומחים', הפגיעה היא בגלל קמפיינם של שקרים: ספק אם התגובות האלה ישכנעו את מודי'ס - או סוכנויות דירוג אחרות.

ההחלטה על אופק 'יציב', מפרט הדו"ח של מודי'ס, משקפת איזון בין סיכונים. מצד אחד, הממשלה עדיין מצהירה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים. "והמשמעות היא שהסיכון של עוד מתחים פוליטיים וחברתיים במדינה עומד בעינו". זה הסיכון השלילי. ובצד החיובי, "אם יושג פיתרון מבלי להעמיק את המתחים האלה", הרי שכלכלת ישראל נהנית ממגמות חיוביות.

כלומר, אם הממשלה תלך בכיוון של המשך חקיקה ללא הסכמה רחבה, די ברור שדירוג האשראי הנוכחי של ישראל נמצא בסכנה.

המסמך של מודי'ס קצר, אבל באופן מעניין, אפשר למצוא בו התייחסות לשורת היבטים של יוזמת החקיקה. נדמה שמחברי הדו"ח עונים ישירות לטיעונים שנשמעים מכיוון הקואליציה - ואולי גם הושמעו באוזניהם. כך למשל, הדו"ח מתמקד בפעולות של הממשלה כגורם מרכזי לשינוי תחזית הדירוג. כשדווקא המחאה הציבורית ומערכת הביטחון מוזכרים כפקטור חיובי: "החברה האזרחית ומוסדות אחרים כמו הממסד הביטחוני הוכיחו את עצמם כבלמים אפקטיביים ביותר על כוח הממשלה".

למדנו משהו חדש?

החלטת הדירוג של מודי'ס מלמדת על עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, שמשמעותה אשראי יקר יותר לממשלה, וגם לעסקים שרוצים ללוות. וזה אומר יותר כסף שיילך על תשלומי ריבית, ופחות כסף לחינוך, בריאות, תחבורה והשקעות. זו בוודאי לא התפתחות חיובית - והיא עשוייה להשפיע על גופים מוסדיים שמתיישרים לפי הערכות חיצוניות.

אבל ספק אם החלטת הדירוג עצמה מחדשת משהו לשחקנים בינלאומיים מתוחכמים. כפי שמפרט אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, "השוק הפיננסי הישראלי כבר 'הוריד' את הדירוג עוד קודם". כשמתחילת השנה שוק המניות והאג"ח רושמים ביצועי חסר, השקל מפגין חולשה, וגם פרמיית חוזי הביטוח (CDS) על האג"ח הממשלתיות עולה בחדות (ראו תרשים).

דבר אחד, בכל מקרה, מודי'ס לא עשתה: היא לא גילתה לנו שום דבר חדש. שמענו את כל זה פחות או יותר מכל הכלכלנים הבכירים בארץ, משורת כלכלנים בכירים בעולם, ממשרד האוצר, מבנק ישראל. עכשיו מודי'ס אומרים את זה, אבל זה כבר ברור. נכון לעכשיו, האופק של ישראל כבר לא חיובי.