האם ההצעה להורדת גיל הפטור מגיוס לחרדים תגדיל את שיעור התעסוקה?

שר הביטחון יואב גלנט הציג בתחילת השבוע בפני הממשלה תכנית שירות חדשה בצה"ל המונה שלושה חלקים: הגדלת שכר החיילים, אורך שירות דיפרנציאלי לפי תפקיד והורדת גיל הפטור משירות של תלמידי ישיבות חרדים מ־26 ל־23. מטרת החלק האחרון היא שחרור מוקדם של חרדים לשוק העבודה, שאמור להגביר את שיעור התעסוקה בציבור החרדי. שכן על תלמידי הישיבות החרדיות אסור לצאת לשוק העבודה בטרם יגיעו לגיל הפטור הנוכחי. בנוסף לכך, לטענת המצדדים בהורדת גיל הפטור, המצב החדש צפוי גם לאפשר רכישת מקצוע בעל הכנסה משמעותית בגיל מוקדם יותר. למעשה, החוק החדש מעלה שאלה קריטית - האם הורדת גיל הפטור משירות באמת תגביר את היציאה לשוק העבודה?

● מודי'ס: "חוזקת מערכת המשפט חשובה בעיקר במדינה כמו ישראל" 
● הערים שמובילות את הירידה במחירי הדירות | ניתוח
● מה קורה לשקל לאחר פרסום המדד והורדת תחזית הדירוג?

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי אכן קיימת השפעה אדירה לגיל היציאה מהישיבה על יכולת ההשתכרות העתידית. גבר חרדי בן 40 שעזב את הישיבה בגיל 26-30 מרוויח 10% פחות מחברו שעזב עד גיל 25. לעומת זאת, זה שעזב את הישיבה בשנות ה־30 לחייו מרוויח 27% פחות, וזה שעדיין לומד בישיבה בגיל 40 - מרוויח 56% פחות. אחת הסיבות לכך היא שקיימת השפעה בין הגיל בו עוזבים את הישיבה לבין היכולת לרכוש השכלה וניסיון, אשר ישפיעו על היקף ההכנסה העתידית.  

כ־50% מהגברים החרדים מועסקים, וזה בר שינוי

מחקר נוסף שנערך במועצה הלאומית לכלכלה ובבנק ישראל, מראה שלהורדת גיל הפטור עשויה להיות השפעה חיובית גם בטווח הקצר. ב־2014, בממשלת נתניהו־לפיד, בוצע תהליך שנקרא "ריקון הבריכה" - גיל הפטור ירד מ־35 ל־24 ובני 22 שוחררו באופן חד פעמי. את ההזדמנות החד־פעמית הזאת (ב־2015, כשהחרדים חזרו לקואליציה גיל הפטור עלה ל־26 ומאז לא השתנה) ניצלו בבנק ישראל למחקר שהראה שהפטור משירות הגבירה את הסיכוי לצאת לשוק העבודה ואף העלה את השכר ברוטו של חרדי בן 23 ששוחרר מהישיבה ב־19% לעומת השכר של בני 21.

במבט רחב, מצב השתלבות החרדים בשוק התעסוקה כיום טוב מבעבר, אבל הבעיה עדיין גדולה מאוד. רק כחצי ממהגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה, לעומת 91.2% מהגברים היהודים הלא חרדים. עם זאת, מדובר בשיפור ניכר ביחס למה שחווינו לפני כ־20 שנה: ב־2001, רק 42% מהגברים החרדים ו־51% מהנשים החרדיות משתתפות בשוק העבודה. למעשה, השינוי הגדול היה דווקא אצל נשים חרדיות, שהיום עומד על 84% - כמו הממוצע הישראלי, ורק מעט מתחת לנשים יהודיות לא חרדיות (87%).

אך גם בגזרה הנשית, בעיות התעסוקה לא נפתרו. כאשר הגבר לומד תורה, האישה נאלצת לעיתים לשלב בין פרנסה במשרה חלקית לגידול הילדים. מתוך כך, משק בית חרדי בו גבר בן 30 בישיבה והאישה עובדת, מכניס בממוצע 8,500 שקל, מה שלא יכול להספיק עבור משפחה מרובת ילדים. מכאן, רבים נאלצים להשתמש בקצבאות, בסבסודים והנחות של המדינה.

פחות הכנסה, יותר הסתמכות על קצבאות

גם במקרה שהחרדים אכן יוצאים לעבוד, המקצועות בהם הם עוסקים נוטים לדרוש פחות הכשרה ומיומנות - והשכר בהתאם. מחקר של אריאל קרלינסקי מפורום קהלת לכלכלה, מראה כי 24% מהחרדים העובדים עוסקים בתחום החינוך, בעיקר במערכת החינוך החרדית, לעומת פחות מ־5% מגברים יהודים לא־חרדים. רק 4% עוסקים בהייטק, ענף מכניס במיוחד, לעומת 19% אצל הלא־חרדים.

חרף המגמה החיובית, בעיית התעסוקה החרדית נוכחת מאוד. המחסור בלימודי מתמטיקה ואנגלית והלימודים בישיבה עד גיל מאוחר, מייצרים משקי בית עניים המתקשים לפרנס עצמם, הן מבחינת מקצוע והן מבחינת היקף המשרה. בשל כך רבים מהם לא יכולים לשלם מספיק מסים ביחס לכמות שירותי הממשלה שהם צורכים. כל עוד זה לא ישתנה והריבוי הטבעי ימשיך לצמוח, יהיה קשה לקיים רמת חיים סבירה.