המבחן הבא לכלכלת ישראל באופק: החלטת הדירוג של S&P

אם למישהו עוד היה ספק בעקבות החלטת סוכנות הדירוג מודי'ס ביום שישי, הרי שהתדרוך אותו קיימה מודי'ס ביום שני השבוע היה חד-משמעי. ההחלטה של מודי'ס להוריד את אופק הדירוג של ישראל מ"חיובי" ל"יציב", נובעת בראש ובראשונה מפעולות הממשלה. וספציפית, מהאופן שבו הממשלה קידמה את המהפכה המשפטית.

● עו"ד טולצ'ינסקי: הוועדה לבחירת שופטים צריכה לכלול עורכי דין 
● סגירת קוואדרים היא עוד סימן למצוקת ענף הסייבר הישראל | ניתוח
● האם ההצעה להורדת גיל הפטור מגיוס לחרדים תגדיל את שיעור התעסוקה? | ניתוח

מי שהסבירה את השיקולים של מודי'ס הייתה קתרין מולברונר, סגנית נשיא בכירה בענקית הדירוג, שגם חתומה על החלטת הדירוג של מודי'ס מסוף השבוע האחרון. "הדאגה העיקרית שלנו היא הזרוע המבצעת", כלומר הממשלה, הסבירה מולברונר, אחרי שמנתה שורת קריטריונים שעליהם מסתכלת סוכנות הדירוג. "לדחוף שינויים מרחיקים לכת במבנה המוסדי של המדינה בכזאת מהירות, ובעצם בלי שום דיאלוג - עבורנו זה לא סימן למוסדות חזקים".

כמו בהודעת הדירוג של מודי'ס, גם בתדרוך לעיתונאים לא הייתה יותר מדי התייחסות לעצם השינויים שהממשלה מקדמת. אבל מהמעט שכן נאמר, ברור היה שבמודי'ס לא חושבים שהמהפכה המשפטית תחזק את הדמוקרטיה.

מוסדות מוחלשים ומדיניות לא צפויה

חלק מהנקודות שעלו בתדרוך של מודי'ס היו פשוט חזרה על ניסוחים שכבר נכללו בהודעת הדירוג. ובכל זאת, בתדרוך היו כמה נקודות ראויות לציון. ההחלטה להוריד את אופק הדירוג נבעה, כאמור, מ"היחלשות המוסדות" שמודי'ס מזהה בישראל. אבל יש כאן גם עניין עקרוני יותר. האופן שבו קודמה את המהפכה המשפטית גרם לסוכנות הדירוג להעריך מחדש את ההסתכלות על הממשלה.

"האירועים הראו לנו שבישראל יכולה להיות ממשלה שמוכנה לקחת סיכונים די משמעותיים עם היציבות הכלכלית והחברתית", אמרה מולברונר, "ואני חושבת שהסתבר שמדיניות הממשלה היא בבירור פחות צפויה משהערכנו". בתרגום חופשי: חשבנו שאנחנו יודעים מה גודל ההימור שהממשלות בישראל מוכנות לקחת על הכלכלה והחברה, אבל אנחנו צריכים לחשוב על זה מחדש.

הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס התרחשה מבלי שהחקיקה בכלל עברה. אז למה למהר? כי התובנות שהאנליסטים בסוכנות רכשו, כבר בשלב הזה, הספיקו להם. ראשית, הזכירה מולברונר, הקואליציה עדיין מצהירה על הכוונה לשנות את שיטת בחירת השופטים, ומאחר שהחוק כבר עבר בקריאה ראשונה, היא יכולה להשלים את המהלך במהירות.

התובנה הנוספת שהזכירה מולברונר מפתיעה יותר: החודשים האלה הספיקו למודי'ס להתרשם לטובה מעוצמת החברה האזרחית, ומהיכולת שלה ושל ההסתדרות ו"הממסד הביטחוני" (ניתן לשער שהכוונה היא למחאת אנשי המילואים ובכירי מערכת הביטחון לשעבר) לפעול כבלמים אל מול הממשלה. היא הזכירה מפורשות את המחאה בתור גורם שהביא את הממשלה לעצור, בינתיים, את תהליך החקיקה.

אבל מנגד, המחאה גם חשפה מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית - שקשורות לפי מולברונר להרכב הדמוגרפי של החברה בישראל, ולחלוקת ההכנסות "המאוד בלתי שוויונית". מבחינת מודי'ס, זה אומר "סיכון פוליטי" שלא ייעלם בקרוב.

פוטנציאל הצמיחה לא נעלם

את הרעיון לפיו המחאה דווקא מרגיעה את המשקיעים הזרים, אפשר היה לשמוע כבר מכיוונו של שלמה דברת, ממשקיעי ההון סיכון הגדולים בישראל, שדיבר על כך בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב בחודש שעבר. אבל כשבכירה בסוכנות דירוג בינלאומית אומרת דברים דומים, זה אולי מפתיע יותר.

צריך לזכור שהביצועים הכלכליים של ישראל היו עשויים לגרום לדירוג של ישראל לעלות - זה לפחות היה המסר של האופק החיובי שנתנה מודי'ס לדירוג שלנו בשנה שעברה. המהפכה המשפטית טרפה את הכללים, אבל ברור שבמודי'ס (שבסופו של דבר עוסקת ביכולת של ממשלת ישראל לשלם את חובה), עדיין מתרשמים מהמספרים - מפוטנציאל הצמיחה ועד לנתוני התקציב והחוב. גם בתרחישים שליליים, הבהירה מולברונר, זה לא שחצי מגזר הייטק ייעלם תוך שנה.

"המגמות החיוביות", לדבריה, "עדיין שם", והן יכולות לבוא מחדש לידי ביטוי "אם סימני השאלה המוסדיים ייפתרו באופן חיובי". זה מה שמודי'ס היו רוצים לראות: "פשרה", "פתרון למשבר, אבל כזה שלא יעמיק את המחלוקות".

העיניים נשואות להודעת הדירוג הבאה

בינתיים, מבחינת מודי'ס אופק הדירוג של ישראל "יציב", בהמתנה לראות לאן הדברים יתפתחו. אבל כפי שמדגיש מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מנוסח ההודעה של ענקית הדירוג, וגם מהתדרוך שקיימה החברה, משתמע "די מפורשות, שהסיכוי להורדת תחזית דירוג נוספת גדול מהסיכוי להעלאה מחודשת של התחזית".

כך או כך, לקראת אמצע החודש הבא צפויה החלטה נוספת, הפעם מכיוון אחת המתחרות של מודי'ס, חברת הדירוג S&P. כאשר ב־S&P, ישראל נהנית כרגע מדירוג אשראי גבוה יותר מאשר זה של מודי'ס.

יש לכך הסבר, אומר שפריר. הדירוג של S&P "שם דגש מאוד גדול על מאזן התשלומים של ישראל, שמורכב מהחשבון השוטף ומההשקעות הישירות נטו בארץ". ומאזן התשלומים, שהושפע לטובה מהגאות בהייטק בשנים האחרונות, הוא לדעת שפריר אחת הסיבות לדירוג הגבוה יחסית ב־S&P, שגם לא התרגשה לדבריו מאירועי הקורונה או מהאי־ודאות הפוליטית בישראל.

אלא שבמבט קדימה אומר שפריר, "אין ספק שההשקעות הישירות בישראל מצטמצמות, בעיקר בגלל ההייטק", וכבר עכשיו אפשר לראות לכך אינדיקציות ראשוניות בנתונים החודשיים. זו התפתחות שהחלה בלי כל קשר ליוזמת חקיקה של הממשלה, בגלל "השינוי בסנטימנט כלפי חברות הטכנולוגיה בעולם", הוא מוסיף. אבל כיום ההתפתחויות בישראל, שמשפיעות גם על מגזר ההייטק, תורמות לה. "די ברור שהיקף ההשקעות הישירות ההולך להתמתן בשנה הקרובה בצורה משמעותית", כשהשאלה האם האנליסטים של S&P ישימו דגש על נתוני העבר המצוינים או שיבחרו להסתכל קדימה.

בנוסף, כמובן שגם יוזמות החקיקה של הממשלה "נמצאות על הרדאר שלהם", מוסיף שפריר. מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי האחראי על דירוג ישראל ב־S&P, גם התייחס לנושא בתקשורת. "אבל", מזכיר שפריר, החלטת הדירוג של S&P אמורה להתפרסם רק בעוד כחודש. כשעד אז, "גם תהיה יותר בהירות בנוגע לשיחות בבית הנשיא, וגם זה ישפיע".