"נוצרו הזדמנויות": קרנות הגידור מסכמות רבעון. מי בלטו במיוחד ומי נותרו מאחור?

ענף קרנות הגידור בישראל הצליח בדרך כלל לעקוף את מדדי הייחוס המקומיים ברבעון הראשון של השנה ולהציג תשואה עודפת, אך כזו שהייתה נמוכה משמעותית מההתשואה שהניב למשקיעים המדד המרכזי של וול סטריט.

מדובר בתקופה שהציבה אתגר לא פשוט בפני מנהלי הקרנות, שכן שלושת החודשים הראשונים של השנה הכינו "הפתעות" דרמטיות בזירה המקומית, ובראשן קידום הרפורמה המשפטית של הממשלה שגרמה לחששות מהשפעתה השלילית על הכלכלה, והובילה למחאת המונים. אירועים אלה דחפו את מדדי הבורסה בתל אביב להציג ביצועי חסר ביחס למדדי המניות המובילים בעולם.

● קרן הגידור הגדולה בישראל: "צונאמי" של מכירת נכסים שקליים בפברואר בשל המהפכה המשפטית
● חילופי הדורות בקרן הגידור הגדולה בעולם: איך תשתנה אסטרטגיית ההשקעות שלה?● הטרנד הבא של ענקיות הטכנולוגיה אחרי ההלוואות? אפל משיקה מוצר חיסכון

ניתוח של נתונים לא רשמיים של ענף קרנות הגידור, שהגיעו לידי גלובס מידי גורם חיצוני, הכוללים ביצועי יותר מ-30 קרנות המשקיעות בעיקר במניות וארבע קרנות הסוחרות בעיקר באג"ח, מלמד כי בזמן שמדד ת"א-125 רשם ברבעון הראשון תשואה שלילית של 4.8%, כמעט כל קרנות הגידור המנייתיות הצליחו לעקוף את מה שנחשב לאחד ממדדי הייחוס המרכזיים שלהן (בכשליש מהקרנות מדובר בנתונים לחודשים ינואר-פברואר בלבד).

ההשוואה למדד הייחוס בארה"ב מחמיאה פחות

עם זאת, בדיקה של ביצועי הקרנות מול המדד המרכזי של וול סטריט, S&P 500, שלא מהווה מדד ייחוס מרכזי, אך חלק מהקרנות כן נמדדות גם ביחס אליו, מציירת תמונה מחמיאה פחות לענף הגידור המקומי. המדד עלה ב-7% ברבעון הראשון, ושום קרן גידור ישראלית לא עקפה אותו בפרק הזמן המדובר.

עוד מלמד הניתוח, כי למרות שקרנות הגידור הוכיחו את עצמן בדרך כלל מתחילת 2023, הרי שכשמרחיקים את בדיקת הביצועים שלהן על פני זמן, התמונה ברורה פחות, והתשואה העודפת על מדדי הייחוס המרכזיים בתל אביב מצטמצמת.

בשנה שהסתיימה בסוף מרץ 2023, רשם מדד ת"א-125 תשואה שלילית חדה של 17.7%, כאשר רוב ברור של 30 מבין קרנות הגידור שפעלו באותו זמן הצליחו לייצר תשואה עודפת. את מדד S&P 500, שהניב תשואה שנתית שלילית של 9.3% - רק 14 קרנות גידור מקומיות הצליחו לעקוף.

בבדיקה של שלוש שנים לאחור רשם מדד ת"א-125 תשואה של 35%, ורק 12 מתוך קרנות הגידור שפעלו בתקופה זו עקפו את המדד התל אביבי. באותה תקופה רשם מדד S&P 500 האמריקאי תשואה של 59%, שאותה רק חמש קרנות גידור מקומיות הצליחו לעקוף.

האטרקטיביות של שוק ההון הישראלי התדרדרה בחודשים האחרונים, מה שאפשר לקרנות הגידור לנצל את פעילותן בחו"ל ולהשיג ביצועים עודפים. אבל יש גורם בכיר מאוד בענף שדווקא חושב שנוצרה אנומליה: "שוק ההון הישראלי הוא ברמות הכי זולות על פני המון שנים, אולי אפילו עשורים. מצד שני, נכון שנכנס כאן סיכון מאקרו קשה, בכל הנוגע למחאות נגד הרפורמה המשפטית, וקשה מאוד לאמוד את זה".

"אנחנו לא בסייקל קלאסי, אבל אפשר להגיד שההסתברות לאירוע שלילי על רקע האירועים האחרונים ירדה בימים אלה. המצב הוא שהייתה כאן כלכלה מאוד חסינה לזעזועים חיצוניים, ועכשיו יש משהו קצת אחר. הבעיה הגדולה של הבורסה בתל אביב היא הנזילות שאינה עמוקה מספיק. למי שיש אורך נשימה, בהמון סקטורים מקומיים - כמו פיננסים, נדל"ן, תעשייה - יש תמחורים נמוכים ברמה ההיסטורית".

מכשיר מתוחכם שאינו פתוח בפני הציבור

קרנות גידור נחשבות למכשיר השקעות מתוחכם שאינו פתוח בפני כלל הציבור, אלא בפני גורמים בעלי הון: גופים מוסדיים מובילים כגון חברות ביטוח וקרנות פנסיה לצד משקיעים פרטיים כשירים, בעלי הון נזיל של מעל ל-8 מיליון שקל. בעקבות הפריחה בענף הטכנולוגיה בשנים קודמות, גדל חלקם של מתעשרי ההייטק בין משקיעי קרנות הגידור.

בהתאם, דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות גבוהים הרבה יותר מאלו של מכשירי ההשקעה הפתוחים בפני הציבור, בעיקר בתעשיית קרנות הנאמנות, ונעים ברמה השנתית סביב 2% מסכום ההשקעה. נוסף על כך גובים מנהלי קרנות הגידור דמי הצלחה בגובה 20% מהתשואה שאותה השיגו במהלך השנה.

על פי בית ההשקעות אלטשולר שחם, "קרן גידור (Hedge Fund) היא קרן השקעות שמטרתה להשיא תשואה גם בתנאי שוק משתנים, על ידי שימוש במגוון אפיקי השקעה ואמצעי גידור פיננסיים ומינוף". בכירי הענף הם בדרך כלל מנהלי השקעות בעלי מוניטין, שעבדו בעבר בגופים המוסדיים ו"חצו את הקווים" לתחום הגידור, שבו טמונה הבטחה לתגמול גבוה בהרבה. עם השמות הבולטים בענף נמנים רועי ורמוס, שלומי ברכה, חגי בדש, צחי אברהם, סטיבן לוי ואחרים.

יותר מ-100 מנהלים בשוק הגידור המקומי

ענף קרנות הגידור בישראל צומח במהירות בשנים האחרונות. היקפו הנוכחי, לפי נתוני חברת צור גלבוע, המנהלת קרנות גידור וגם קרנות של קרנות (Fund of Funds), הסתכם נכון לסוף 2022 בקרוב ל-16 מיליארד דולר.

בשוק המקומי יש מעל 100 מנהלי קרנות גידור, בהיקפים שונים, שנעים לרוב בין עשרות למאות מיליוני שקלים.

כאמור, סיכום הרבעון הראשון מעלה תמונה מעורבת ביחס לענף, שהבליט כמה מנהלים מצטיינים לצד כאלו שהציגו תשואות חלשות יחסית. בין המצטיינות בולטת קרן בשם קריאייטיב ווליו ששייכת למנהל קרנות באותו השם, שרשמה תשואה של 5.1%. עם זאת, הקרן רשמה תשואה שלילית של 20.1% בסיכום 12 החודשים אחרונים ותשואה חיובית של 27.9% בתקופה של שלוש השנים האחרונות.

עוד קרן בולטת היא קרן הגידור קאי שקלי, בניהולו של תמיר גלוסקה, שרשמה תשואה של 3.2% ברבעון הראשון של השנה, מול תשואה שלילית של 5.7% ב-12 החודשים האחרונים, אך תשואה חיובית של 72.2% על פני שלוש השנים שהסתיימו במרץ האחרון.

לקרנות של קאי קפיטל נכסים מנוהלים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. לקרן השקלית יש מספר מדדי ייחוס מנייתיים, שכוללים את ת"א-125, S&P 500 ומדד MSCI העולמי.

"מאז ומתמיד האמנו שכדאי לחלק את ההשקעה במניות, כך שחלק מסוים הוא בישראל - אבל הרוב המכריע יהיה בחו"ל", אומרים בקאי קפיטל ל"גלובס". "האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה בתחילת 2023".

עוד מוסיפים בקרן קאי, כי "בשל האי-ודאות שעלתה בעולם בכלל בשנה החולפת, על רקע תהליכי העלאות הריבית, נוצרות הרבה הזדמנויות למנהלים בקרנות גידור. לדעתנו עדיף כיום להשקיע בקרנות אקטיביות שבוחרות במניות על פני הליכה להשקעה פסיבית במדדים. בתקופה כזאת יש משמעות גדולה יותר לסלקטיביות".

עוד קרן בולטת היא קרן חצבים, שהמנהל הראשי שלה הוא יורם הדר. הקרן הוקמה על ידי נדב גרינשפון, מי ששימש בעבר כסגן יו"ר אפריקה ישראל, בתקופה שנשלטה על ידי לב לבייב.

קרן חצבים רשמה תשואה של 2.2% בחודשיים הראשונים של השנה, לצד תשואה חיובית של 3.8% ב-12 החודשים החולפים ו-42.1% במשך 36 החודשים האחרונים.

קרן ספרה בתחתית מבחינת הביצועים

בתחתית הביצועים של הקרנות המנייתיות נמצאת קרן ספרה מאסטר פאנד אל.פי, אחת מקרנות הגידור הוותיקות בארץ שהוקמו עוד ב-2004.

הקרן מנוהלת על ידי רון סנטור, ומדדי הייחוס שלה הם מדד ת"א-125 ומדד MSCI.

הקרן נחשבת לקרן מוטה למניות בישראל, ובהתאם לביצועיו החלשים של השוק המקומי, התשואה שלה ברבעון הראשון הייתה שלילית, בשיעור של 9.7%, ב-12 החודשים האחרונים עמדה על מינוס 19.3% ובשלוש השנים האחרונות היא חיובית, ובשיעור של 28%.

אחד מבכירי ענף הגידור מציין כי הרבעון הראשון של השנה היה "מיקרו קוסמוס של העשור האחרון להשקעות במניות של ישראל מול העולם. על פני תקופה זו המניות הישראליות הראו נחיתות על פני המניות במדדים הבולטים בעולם.

"לכך הצטרפה אי-ודאות גדולה מאוד שנוצרה בארץ בחודשים האחרונים. אלא שגם בעולם נרשמו אירועים חדשים של התערערות ביציבות מערכת הבנקאות. ועדיין, המניות בארה"ב ובאירופה מוכיחות את עצמן על פני שנים כעמידות יותר מבחינה כלכלית מאשר המניות בישראל".

זו הסיבה, לדבריו, שקרנות הגידור פונות רבות לחו"ל בהשקעות במניות, כדי להקטין את הסיכון והחשיפה לארץ, וכך הן "מכות" בקלות יחסית את מדד ת"א-125 על פני שנים.

גלובל של גיא פרטנרס מובילה באג"ח

בקרב קרנות האג"ח ישנן ארבע קרנות בולטות בתחום, וזו שרשמה את התשואה הגבוהה ביותר הייתה קרן גלובל של גיא פרטנרס.

הקרן מנוהלת על ידי יאן טויטש, ונבחנת מול מדדי ייחוס בינלאומיים של אג"ח של בלומברג ו-iBoxx.

היא רשמה תשואה של 4.8% ברבעון הראשון, תשואה שעוקפת את מרבית קרנות הגידור שמוטות להשקעה במניות. בשנה החולפת רשמה תשואה של 0.8% וב-36 החודשים האחרונים תשואה של 30.2%.

גורם בכיר בענף מתאר את ביצועי קרנות האג"ח, שמתברגות היטב בדירוג עם ביצועים עודפים על פני לא מעט קרנות מוטות מניות.

"האג"ח מתנהגות אחרת בתקופה האחרונה ומייצרות הזדמנויות למנהלים בתחום. קרן גלובל של גיא פרטנרס, ממה שידוע בתחום, היא קרן שמשקיעה בעיקר באג"ח דולריות. יש לה גמישות מבנית רבה, והיא יכולה לנוע בין סוגי אג"ח שונים. יש לה גם יתרון לקוטן, על פני קרנות הגידור הענקיות בחו"ל, שמנהלות לעיתים מיליארדי דולרים כל אחת".

לדברי אותו גורם, "השוק הסולידי נמצא על פרשת דרכים. בסוף השנה שעברה התשואות עלו והמרווחים נפתחו בשוק האמריקאי וגם בארץ.

"כיום אנחנו מתקרבים לסוף תהליך העלאת הריבית בארה"ב. אבל בזמן שאנחנו בטוחים שאנחנו מתקרבים לסיומו, אנחנו לא יודעים מתי יחזרו הורדות הריבית. לכן הפעילים בענף התחילו להאריך מח"מים (משך חיים ממוצע) של החוב המנוהל על ידיהם".

רונן מטמון, המנהל את קרן טוטאל קפיטל, ציין כי ברבעון הראשון השנה, "לאור עליית הסיכון בישראל, מכרנו בחסר אג"ח ממשלתיות שיקליות לטווחים ארוכים. כמו כן, הקטנו את החשיפה שלנו לחוב קונצרני מקומי".