כמה עובדים פלסטינים קנו היתר לעבודה בישראל?

בישראל עובדים כ־150 אלף פלסטינים. כמעט שני שלישים מהם עובדים בענף הבנייה, והשאר בתעשייה, במסעדנות ובחקלאות. על פי נתוני ה־PCBS (הלמ"ס הפלסטיני) שעיבד ד"ר חגי אטקס מבנק ישראל, 53 אלף עובדים כדין בהתאם למסלול שקבעה המדינה; 39 אלף עובדים ללא היתר, כלומר שב"חים - שוהים בלתי חוקיים; והקבוצה הגדולה ביותר (58 אלף) הם אלו שרכשו בכסף את היתר העבודה שלהם. בענף הבניין, מעל 60% מבעלי ההיתר רכשו אותו ממתווך ולא קיבלו אותו כדין.

● אתרי הטבע לא עומדים בעומסי המבקרים: האם ניתן לייצר שטחים פתוחים חדשים בישראל? 
● המספרים נחשפים: כמה דירות עומדות למכירה באזור תל אביב ולאן עברו הקונים? | בלעדי  

"אפשר לראות את זה בפייסבוק, מודעות כל היום - היתר ב־2,500 שקל. בתגובות אומרים 'בפרטי בפרטי'", אומר ג'ייסון סילברמן, ממייסדי "היוזמה לצמצום הסכסוך", שאחת ממטרותיה היא הקלת תנאי העבודה של פלסטינים בישראל. מחקר של בנק ישראל מ־2019 מצא דבר דומה: "היתרי העבודה של כ־20 אלף עובדים פלסטינים, שהם 30% מהפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל בהיתר, נרכשו באופן לא חוקי תמורת תשלום ​חודשי ממוצע של כ־2,000 שקל, שהם כ־20% מהכנסתם החודשית ברוטו".

השכר המקובל בישראל גבוה פי שניים

העבודה בישראל היא אפיק הכנסה חשוב לפלסטינים ומכאן חשיבות ההיתרים. "המגבלות העיקרית על היתרי עבודה לפלסטינים הם מצב משפחתי, חייבים להיות בני 22 לפחות, נשואים ועם ילדים, ולעבור סקירת שב"כ", אומר איציק גורביץ, סמנכ"ל כוח אדם, כלכלה ומיסוי בהתאחדות הקבלנים.

אך המגבלה הגדולה ביותר היא החובה להיות צמוד למעסיק מסוים. רק באמצעות הסכמה מראש ממעסיק ספציפי יכול הפועל הפלסטיני להגיע לעבוד בפועל. באמצעות מעסיקים פיקטיביים בישראל, עובדים רבים קונים את זכותם לעבור את המחסום. ברגע שעברו אותו, הם יכולים לעבוד "בשחור" עבור כל מעסיק. עבור הזכות הזאת, יותר מ־50 אלף פלסטינים בכל רגע נתון מוכנים לשלם אלפי שקלים משכרם הנמוך.

יש מי שטוען שהבעיה קטנה בהרבה. גורביץ, שבעבר כיהן כראש ענף כלכלה במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, טוען שמדובר בשיעור זניח למדי: "יצרו אגדה. קיים סחר, אבל המעסיק הפיקטיבי גם צריך לתת הפרשות ולכן הספסרות לא קיימת בהיקפים שמתוארים. זה כ־5%, לא יותר". כלומר, לדבריו מדובר באלפים בודדים בלבד. "למעסיקים אין אינטרס לעבוד דרך ספסר, הם רוצים לדעת עם מי הם עובדים", הוא אומר.

טענה זו מתנגשת באופן ישיר עם נתוני ה־PCBS, שבעיני ד"ר חגי אטקס מבנק ישראל דווקא אפשר לסמוך עליהם. לדבריו, "לסקר ה־PCBS יש יתרונות וחסרונות של סקר. צריך לדעת כמה עונים נכון ל־PCBS, וכמה הם יודעים לכייל את התשובות לכדי מדגם מייצג. יש להם מסגרת דגימה דומה שמבוססת על מפקד מ־2017. לכל עונה בסקר יש 'מקדם ניפוח'. המהימנות של המקדם תלויה במסגרת המדגם. להשוואה - מסגרת המדגם הישראלית היא מ־2008, ורק עכשיו מעדכנים את זה".

"כשהגענו למעבר, כל האנשים שדיברנו איתם שילמו תמורת ההיתר", אומר סילברמן מ"היוזמה לצמצום הסכסוך". "להגיד שזה 5% - אני מבין את האינטרס לשמור על המעסיקים, אבל האינטרס הציבורי הוא להראות את ההיקף האמיתי של התופעה. אם להתאחדות הקבלנים יש נתונים אחרים - שיציגו אותם".

חמישה כתבי אישום בלבד הוגשו מאז 2013

גם אסף אדיב מארגון העובדים "מען" שפועל למען רווחת העובדים הפלסטינים בישראל טוען שהנתונים של ה־PCBS כנראה מדויקים.

ב־2021 ביצע ארגון "קו לעובד" סקר בקרב הפלסטינים במעברים בדרך לישראל, ומצא ש־34% מתוכם עדיין משלמים על היתר העבודה שלהם. אלה נתונים נמוכים ביחס לנתוני ה־PCBS, אך גם הם גבוהים בהרבה מאלו שמציגים בהתאחדות הקבלנים.

על פי "היוזמה לצמצום הסכסוך", שהגישה בקשה למשטרת ישראל לפי חוק חופש המידע, בין השנים 2012 ל־2021 הוגשו 28 כתבי אישום בלבד על "תיווך שלא כדין" בהיתרי עבודה (23 מהם ב־2012), ואחד בלבד בעשור שלם על העסקה שלא כדין.

לטענת אדיב ממען, המעסיקים הם בעצם אלו שמניעים את העסק. הם מבקשים היתרי עבודה, ואותם הם מוכרים הלאה למתווכים - שמרוויחים על חשבון העובדים. "יש משפחות פשע ידועות משני צדי הקו הירוק שמעורבות בתעשיית הסחר בהיתרים", אומר גם סילברמן. "כשאנחנו רואים ספסר שיכול להנפיק היתר באופן מיידי, זה אומר שמעסיק נותן את פרטי ההתחברות למערכת הממשלתית של ישראל לספסר הפלסטיני".

אך לטענת גורביץ מהתאחדות הקבלנים, הוא לא מכיר תופעה כזאת.

"כל עוד חלוקת ההיתרים בידיים של המעסיקים, יהיה בהם סחר. בדצמבר 2020 יזמו רפורמה שהייתה אמורה להעביר את חיפוש העובדים לאפליקציה ייעודית וכך להילחם בסחר ההיתרים, אך בפועל המתווכים השתלטו גם עליה, ומאז הסחר בהיתרים עולה עוד יותר", אומר אדיב. "למעסיק שפועל על פי חוק אין אינטרס לעבוד עם מתווך, אבל מעסיק שרוצה למכור הלאה את ההיתרים שהוא מקבל - בוודאי שיש לו".

הפתרונות: העסקה דרך חברת כוח אדם

איך ניתן לפתור את הבעיה? לכאורה, מחיר ההיתר הוא פשוט הפער בין הביקוש לעבודה בישראל לבין היצע ההיתרים. אך בפועל, מספר ההיתרים גדל והלך - והמתווכים השתלטו על כל הכמות שנוספה.

בעיני ד"ר אטקס, "הרגולציה הקיימת מביאה לכך שעובדים בענף השיפוצים העוברים בין מעסיקים בתדירות גבוהה מעדיפים לרכוש היתר או לעבוד כשב"חים, כי בפועל, כדי לא לאבד את ההיתר, הם צריכים להיות מועסקים ברצף, אף שטכנית ניתן לעבור בין מעסיקים".

כך נוצר מצב שבו עובד הרוצה לעבור בין מעסיקים פשוט לא יכול, כי הוא עלול לאבד בכך את היתר העבודה שלו. אך עובד שמועסק פיקטיבית זוכה לגמישות גבוהה הרבה יותר.

יש לכך שני פתרונות אפשריים: אחד הוא העסקה דרך חברות כוח אדם, שהיא המודל המקובל להעסקת עובדים זרים מדינות אחרות. חברות כוח אדם יכולות להוות פתרון למעסיקים שצריכים עובדים לפרויקטים קונקרטיים, כך שעובד יכול לעבור מעבודה לעבודה ללא חשש מאיבוד ההיתר שלו. ב־2022 הקימה שרת הפנים דאז איילת שקד צוות לבחינת האפשרות הזאת, וברשות האוכלוסין אומרים שמסקנות הצוות יוגשו בעוד חודשים אחדים.

אנשי "היוזמה לצמצום הסכסוך" תומכים במודל של חברות כוח האדם כמודל העסקה ללא כפייה. לעומת זאת, בארגון העובדים מען מציעים מודל של "גרין קארד" לעובדים פלסטינים שעברו את התסקיר הביטחוני, שיאפשר להם להיכנס לישראל ולעבוד בכל משרה שירצו.

אך לטענת סילברמן, יש בכך בעיות קשות: "מצד אחד, גרין קארד יקל על העובדים לעבור בין מעסיקים בצורה חופשית באמת. אבל המשמעות היא שאין שליטה על איפה הם נמצאים, וזו בעיה ביטחונית - אף שכולם עוברים סקירת שב"כ. אי אפשר לדעת אם בעלי הגרין קארד עובדים בפועל ואם ההיתרים מנוצלים כהלכה. אם מישהו יישב על הגרין קארד שלו, הוא ימנע כניסה ממי שבאמת יכול וצריך עבודה בישראל". אלא שכמובן, גם כאשר עובד פלסטיני רוכש היתר ועובד בפועל אצל מעסיק שונה, אנחנו נתקלים באותה בעיה ביטחונית.

סילברמן אומר שמתן היתרי עבודה בצורה סטנדרטית לא אמור לפגוע בביטחון. לדבריו, "יש בודדים עם היתר שמבצעים פיגועים. דווקא ההיתר מאפשר לשב"כ לעקוב אחרי אנשים וזה מגביר את האחיזה הביטחונית, וזה מעלה את ההפסד מלבצע פיגוע".

עד שייפתר הסבך הרגולטורי, מתווכים ימשיכו להרוויח על חשבון שכרם הנמוך של העובדים הפלסטינים. ובאשר להיקף התופעה, המקורות הזמינים לנו סותרים אלו את אלו, ובינתיים מדובר בחורים בנתונים.