העליון לא מאפשר לדח"צים של אי.די.בי להסתתר מאחורי חיסיון עו"ד-לקוח

בית המשפט העליון דחה אתמול (ג') בקשת רשות ערעור שהגישו הדירקטורים החיצוניים של אי.די.בי שקרסה, גיורא ענבר ואלינה פרנקל, על ההחלטה לחייב אותם ואת עורכי דינם ממשרד עורכי הדין מטרי מאירי, לחשוף מידע בפני הנאמן שמונה על פירוק החברה. 

● מכרז המוניות בנתב"ג חזר, והחברות כועסות על התנאים שלו 
● בעקבות חובות של מיליונים: צו הקפאת הליכים לרשת ג'מבו סטוק

השאלה בה הכריע העליון היא האם ייעוץ משפטי שניתן לדירקטורים בוועדת ביקורת ובוועדה בלתי תלויה מוגן בחיסיון עורך דין-לקוח. השופט חאלד כבוב לא איפשר לדח"צים להסתתר מאחורי חיסיון עורך דין-לקוח, תוך שהוא קובע כי בעל החיסיון על תוצרי הייעוץ הוא החברה ולא הדח"צים, ולכן הנאמן רשאי לדרוש את המידע לצורך מילוי תפקידו.

"הנאמן זכאי לקבל לידיו את המסמכים ואת המידע שהם תוצר התייעצות עם משרד עורכי הדין, בהתחשב בסמכויותיו הנרחבות; בעובדה שהייעוץ המשפטי ניתן לוועדות, בהיותן אורגן מאורגני החברה".

"מנהלים חייבים לפעול למען החברה ולא להפך. לכן אין כל בסיס לטענת חיסיון של המשיב (עורכי הדין שייצג את החברה בטרם הליכי הפירוק) בקשר לעסקי החברה", ציטט השופט כבוב פסיקה קודמת של בית המשפט העליון. 

 אלינה פרנקל / צילום: שלומי יוסף

סירבו למסור את המסמכים

ענבר ופרנקל שימשו במסגרת תפקידם כחברים בוועדות שהוקמו בהן ועדה בלתי תלויה לבחון מכירת מניות בכלל החזקות לדסק"ש. משרד עורכי הדין סיפק שירותיים משפטיים לחברה, לוועדות ולדירקטוריון.

בספטמבר 2020 ניתן צו פירוק לחברה, ומונה לה כנאמן עו"ד אופיר נאור ממשרד נאור גרשט. הנאמן ביקש לברר את מצב עסקיה ואת התנהלותה העסקית של החברה ערב קריסתה. לכן הוא פנה לדירקטורים ולמשרד עורכי הדין בבקשה להמציא לו את המסמכים הנוגעים לחברה ולייעוץ המשפטי שקיבלו. 

 אופיר נאור וגיורא ענבר / צילום: שלומי יוסף, דוברות המרכז הרפואי העמק

הדח"צים ומשרד עורכי הדין סירבו למסור את המסמכים בטענה לחיסיון עורך דין-לקוח. לעמדתם, חיסיון זה נוגע למסמכים שמכילים ייעוץ משפטי חיצוני לייעוץ שקיבלה החברה וניתן להם באופן אישי. הם טענו כי דירקטורים יימנעו מלנהל התייעצות כנה עם עורכי דין מחשש שהדברים ייחשפו.

בסוף אוגוסט 2022 קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חגי ברנר כי ענבר ופרנקל יחשפו את המסמכים בפני הנאמן. מסמכים אלה כוללים תכתובות, מיילים והודעות וואטסאפ במסגרת ייעוץ משפטי שקיבלו. 

ערבובייה בין שיח מקצועי ופרטי

שופט העליון כבוב קבע כי המסמכים מלמדים כי מינוי משרד עורכי הדין נעשה לצורכי החברה והוועדה ובמטרה לסייע בקידום תכליותיהן העסקיות של השתיים. 

הדח"צים גם טענו כי בתכתובות יש מידע פרטי, וכי חשיפתו תוביל לפגיעה בפרטיותם. בית המשפט קבע כי מוטב היה שטענה זו לא הייתה נשמעת. "דירקטור סביר אל לו לעשות שימוש בפלטפורמה שניתנה לו ושכאמור מומנה מכיסה של החברה ובעליה, למען צרכיו הפרטיים".

עוד הוסיף השופט כי "נושא משרה היוצר ערבובייה בין שיח מקצועי ופרטי, במסגרת ייעוץ כאמור, הוא-הוא אשר צריך לשאת בהשלכות לכך. קבלת טענת חיסיון הנסמכת על פגיעה בפרטיות כאמור, עלולה לסייע לנושאי משרה אלה, ואחרים, ליצור מעין 'עיר מקלט לימי סגריר', באצטלת זכותם לפרטיות - אשר תמנע מבעל תפקיד גישה לתכתובות ומסמכים דרושים שלכתחילה היו שייכים לחברה ואורגניה". 

"אפקט מצנן"

בערעור בעליון טענו הדח"צים כי "משמעות ההחלטה היא שדירקטור צריך לקחת בחשבון, כאשר הוא מתייעץ עם עורך דין חיצוני ונפרד מן החברה, שכל הייעוץ הזה יהיה חשוף לימים בפני אותו גורם שמבקש לתבוע אותו. זהו תקדים בעייתי, שייצור אפקט מצנן משמעותי ביותר. ההחלטה יוצרת חשש ממשי כי תמנע מדירקטורים, קל וחומר חיצוניים, קבלת ייעוץ משפטי שלם, מקצועי ונטול פניות, הנדרש להם לצורך קבלת החלטות בענייני החברה ועמידה בחובות המוטלות עליהם בדין".

גם טענה זו של חשש ל"אפקט מצנן" נדחתה. השופט כבוב קבע כי "אל לו לדירקטור סביר לקבל ייעוץ משפטי לענייניו הפרטיים על חשבונה של החברה, ובוודאי שאל לנו לתמרץ אותו לעשות כן".

השופט כבוב דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי "בהתחשב באיזון המגולם לכתחילה בסמכותו של הנאמן לדרישת מסמכים; בחשש מניצול פלטפורמה שניתנה ומומנה מכיסה של החברה למען ייעוץ משפטי שתכליתו לקדם את אינטרס החברה; וכן בהיעדר קבלת הטענה בדבר 'אפקט מצנן' - איני מוצא כל פגם שהוא המצדיק התערבות בקביעותיו המנומקות של בית המשפט קמא".

את ענבר ופרנקל ייצגו עורכי הדין אופיר צברי ובת אל כהן. משרד מטרי וכט יוצג על-ידי עורכי הדין איל גבע ויוסי בן נפתלי. הנאמן עו"ד נאור ייצג את עצמו יחד עם עו"ד טלי שלו.