תשכחו מהונגריה: דרום אפריקה היא הדוגמה שצריך לחשוש ממנה

הכותב הוא חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לשעבר, היום יועץ מאקרו כלכלה בינלאומי

המתנגדים להשגת שליטה פוליטית במערכת המשפט הצביעו בחשש מוצדק על מה שקורה בשנים האחרונות בהונגריה, בפולין ומדינות דמוקרטיות לא-ליברליות נוספות. הכלכלות במדינות הללו נחלשות, ורמת החיים בהן נפגעה. אבל למעשה, הדוגמה הרלוונטית לישראל עלולה להיות הרבה יותר גרועה - גורלה של דרום אפריקה תחת סנקציות בינלאומיות.

מעשיה של ממשלת ישראל, בצד קריאות של שרים בכירים לפגוע באופן חמור בזכויות הפרט, עלולים לעורר קריאות לסנקציות. ישראל הואשמה כבר בהפרת החוק הבינלאומי ואף ננזפה לאחרונה על-ידי ארצות-הברית בנוגע לביטול חוק ההתנתקות, שמאפשר חזרה לשטחי צפון השומרון.

אומנם הטלת סנקציות מחייבות ומולטילטרליות אינה סבירה בטווח הזמן הקרוב, אך עדיין מדינות בודדות, קבוצת מדינות וגופים נוספים יכולים לנקוט באופן עצמאי יוזמות שתהיינה להן השלכות הרסניות לכלכלת ישראל.

פגיעה ממשית במשק

סנקציות כלכליות יפגעו באופן משמעותי במשק הישראלי. ניתן להעריך גם כי הפגיעה בכלכלת ישראל תהיה קשה משמעותית מהפגיעה של הסנקציות שהוטלו בעבר על דרום אפריקה. המשק הישראלי הוא משק קטן ופתוח, שמבוסס על קשרים הדוקים עם מדינות העולם - במסחר, בפיננסים, ביבוא וביצוא של סחורות ושירותים. ההצלחה הכלכלית של ישראל מבוססת על יצוא, והיצוא חשוף מאוד לסנקציות, רשמיות או לא. הנכסים הכלכליים של ישראל, טכנולוגיה, כישורים, יזמות, הם ניידים מאוד, ואם האקלים הכלכלי יחמיר, הם יכולים לעבור בקלות מעבר לים, וזאת בניגוד למכרות היהלומים והזהב של דרום אפריקה.

קל לאכוף סנקציות על ישראל, וקשה לחמוק מהן. גבולות ישראל מוגדרים ושכנותיה לא צפויות להעניק סיוע כלשהו לישראל. בניגוד לפולין ולהונגריה, ישראל אינה חברה בארגון על-לאומי כמו האיחוד האירופי ואינה נהנית מההגנות שהארגון מספק. ישראל עלולה להיות מושעה מארגונים בינלאומיים, כמו ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) וארגון הבריאות העולמי (WHO).

בנוסף לסנקציות רשמיות, פעולות הממשלה עשויות להביא להגברת המאמצים מצד ארגוני םBDS ושחקנים אנטי-ישראליים אחרים. בעבר היו דיווחים רבים על יוזמות להחרים מוצרים ישראליים, להטיל הגבלות לתייג מוצרים ישראליים, והממשלה הצליחה להדוף ניסיונות אלה בקושי רב. עתה, סביר שניסיונות אלה יתממשו ויפגעו גם הן ביצוא הישראלי.

ישראל כבר נאלצה להתמודד עם מאמצים להתערב בפעילות הכלכלית שלה. בשנת 2021 עובדי גוגל ואמזון ניסו למנוע אספקת שירותים חיוניים לממשלת ישראל. גם ארגונים מקצועיים רבים אימצו סנקציות; בארצות-הברית איגוד השפה המודרנית (MLA) והאגודה האמריקאית ללימודים היו שתי קבוצות שהצביעו בעד חרם על ישראל. בקמפוסים בארצות-הברית מתקיימים מאמצים בלתי פוסקים לאמץ חרמות אקדמיות על ישראל. גם אם מאמצים אלה אינם נושאים פרי ישירות, הם תורמים לסביבה עוינת שתשפיע לרעה גם על הכלכלה הישראלית.

ההגנה תיעלם

סנקציות לא יהיו מוגבלות בהכרח רק לתחומי הכלכלה. לחרמות בתחומי הספורט והתרבות יש השפעה משלהם. מומחי משפט רבים הזהירו כי אובדן העצמאות השיפוטית עלול לסכן את המעמד הבינלאומי של בתי המשפט ומערכת המשפט בישראל. מעמד זה הגן שוב ושוב על ישראל מפני סנקציות משפטיות בינלאומיות; הנזק הפסיכולוגי, החברתי והדיפלומטי של אובדן ההגנה יהיה עצום.

ישראל נמצאת על סיפה של תהום כלכלית, שממשלת ישראל מובילה אותנו אליו בעיניים פקוחות. בהערכת הנזק שהרפורמות המשפטיות הנוכחיות יגרמו לישראל, עלינו ללמוד מדוגמאות רבות, כולל זו של דרום אפריקה עליה הוטלו סנקציות כלכליות. המסקנות הן קשות ביותר ומחייבות אותנו לעשות כל שניתן כדי למנוע את הנזקים הללו.