האם לפי החוק שהופל הספיקה תלונה במשטרה כדי לחייב איזוק אלקטרוני?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: צביקה פוגל

מפלגה: עוצמה יהודית

תוכנית: יומן הבוקר, רדיו ירושלים

תאריך: 13.4.23

ציטוט: "(לפי החוק שהופל) ברגע שאישה הייתה טוענת לאיומים מבעלה... היו שמים לו אזיק אלקטרוני"

ציון: לא נכון

יו"ר הוועדה לביטחון פנים חה"כ צביקה פוגל התראיין לתוכנית "יומן הבוקר" של רדיו ירושלים ונשאל על הפלת חוק האיזוק האלקטרוני. פוגל הסביר: "החוק הקודם היה רע כיוון שהוא לא נתן שום סימנים אמיתיים. זאת אומרת, כל אישה שהייתה פונה מחר בבוקר למשטרה בטענות על איומים מבעלה, באותו רגע היה יוצא נגדו צו ושמים עליו אזיק אלקטרוני. ואנחנו באנו ואמרנו שיש דברים שונים שצריכים להתקיים כדי שזה יקרה, כמו למשל מבחן המסוכנות, שזה דרך אגב מקובל על כל הארגונים שאיתם דיברנו. וגם כמה זמן נמצא זמן האזיק האלקטרוני. על פי ההצעה של גדעון סער, זו ההצעה שהונחה על השולחן, אין מועד סיום. כלומר, מעתה ועד עולם הוא נמצא עם האזיק האלקטרוני".

מדובר בארבע הצעות חוק שהוגשו ונדונו במקביל, שמטרתן לאפשר ניטור אלקטרוני של בני זוג אלימים, וכולן נפלו בקריאה הטרומית (של מירב בן ארי, של נעמה לזימי, של גדעון סער ושל כל חברי סיעת העבודה). כל הצעות החוק ביקשו להוסיף סעיפים לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. ראשית הבדיקה תסקור את המצב החוקי הקיים, ולאחר מכן תעסוק במה שביקשה הצעת החוק לשנות. לבסוף, היא תבחן את המצב הקיים בשטח, כדי לבדוק שאין פער בין לשון החוק למציאות.

המצב הקיים

החוק הקיים, בסעיף 2(א)(1), קובע שבית המשפט יכול להוציא צו המגביל אדם "להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה". סעיפים (א)(2) ו-(א)(3) מאפשרים להגביל אדם מלהטריד את בן משפחתו או למנוע מבן משפחתו שימוש בנכס.

סעיף 3 לחוק קובע את התנאים בהם בית המשפט יכול להוציא צו הגנה כזה, שברור מהן שהוצאת הצו אינה אוטומטית: "לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, או עובד סוציאלי… רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".

סעיף 4 דן בסדרי הדיון. סעיף קטן (א) קובע: "בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו". ואולם, ניתן לשנות ולהאריך את תוקף הצו גם אם אחד הצדדים לא הופיע לדיון. בחלק מהמקרים לא ניתן לתת צו אלא במעמד שני הצדדים (אלא אם אחד מהם זומן ולא התייצב). פירוש הדבר הוא שיש חובה לאפשר למי שהצו מתבקש נגדו להשמיע את דבריו בפני השופט.

סעיף 5(א) קובע כי "תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת; וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו ההגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת".

סעיף 11 נותן הגנה במקרה של תלונת שווא: "דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה" הוצאות למדינה ולמי שנגדו התבקש הצד ו/או פיצויים למי שנגדו התבקש הצו. כלומר, המחוקק של החוק המקורי, לו ביקשו להוסיף את הצעת החוק שנפלה, כבר ביקש ליצור חסם מול תלונות שווא.

טופס הבקשה להוצאת צו הגנה שמופיע באתר הרשות השופטת דורש מסירת מידע רב: פירוט של הנסיבות שמצדיקות את הבקשה, פירוט על תלונה במשטרה (במקרה שהוגשה, הדבר לא מחייב), ממצאים רפואיים (במקרה שהיה צורך בטיפול רפואי או אשפוז בשל מעשיו של מי שנגדו מבוקש הצו), צו הגנה קודם (אם יש) והפרתו (במקרה שהייתה), קשר עם שירותי הרווחה, הליכים משפטיים אחרים המתנהלים בין הצדדים, קשר עם גורם טיפולי נוסף ונסיבות נוספות שמצדיקות את מתן הצו. כלומר, בית המשפט דורש ראיות רבות לפני דיון בבקשה להוצאת צו הגנה.

הצעות החוק

ארבע הצעות החוק מבקשות, כאמור, להוסיף לחוק הקיים סעיפים נוספים. כאן יפורטו חלקם. ראשית, הוא מבקש להוסיף סעיף 2(א)(4), שקובע ש"להימצא בתחום מרחק מסוים ממקום הימצאו של בן משפחתו, ביודעו כי בן המשפחה נמצא באותו מקום" תהיה גם היא הגבלה שצו הגנה יוכל לספק.

הצעת החוק ביקשה להוסיף לחוק הקיים את סעיף 3ב, בו סעיף קטן (א) לסעיף יקבע: "בצו הגנה לפי סעיף 2(א)(1) רשאי בית המשפט לכלול הוראה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, אם מתקיימים התנאים לפי סעיף קטן (ג)". סעיף קטן (ב) מתנה מתן צו הגנה לפי סעיף 2(א)(4) בכך שהוא יכלול ניטור אלקטרוני (ובתנאי שיש עמידה בתנאים של סעיף קטן (ג) שיוצג מיד), וסעיף קטן (ד) דורש שבמקרה כזה יוטל הפיקוח האלקטרוני גם על מקבל ההגנה (הדבר דורש את הסכמת מקבל ההגנה).

סעיף קטן (ג) האמור קובע את התנאים להחלטה לכלול בצו ההגנה גם איזוק אלקטרוני: "ואלה התנאים למתן צו הגנה הכולל הוראה לשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי…:

(1) בית המשפט שוכנע כי מתקיימים שניים אלה:

(א) שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי נדרש, בנסיבות העניין, בשל חשש ממשי להפרה של צו ההגנה או בשל סכנה גבוהה הנשקפת מהאדם שכלפיו ניתן או מתבקש הצו, לבן המשפחה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירת אלימות במשפחה;

(ב) לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נועד השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה של האדם שכלפיו ניתן או מתבקש הצו;

(2) על פי עמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי שהובאה לפני בית המשפט, קיים אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי מתוך מכסת האמצעים הטכנולוגיים שנקבעה לפי סעיף 3ט, בכפוף לכך שנקבעה מכסה כאמור, וקיימת היתכנות לשימוש באמצעי כאמור בנסיבות העניין; עמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי תכלול, בין השאר, התייחסות לטווח ההפרה ולטווח האזהרה המומלצים על פי חוות דעתו של קצין משטרה מוסמך אשר תצורף לעמדה המוגשת; בית המשפט רשאי לתת ליחידת הפיקוח הטכנולוגי הנחיות מיוחדות לעניין השיקולים שבהם תתחשב בעמדתה, וזאת לשם התחשבות בצרכיו של מי שכלפיו ניתן או מתבקש הצו ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו; עמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי תובא לפני בית המשפט בתוך 96 שעות מהמועד שבו ביקש בית המשפט לקבלה".

סעיף 3ט האמור, שגם אותו מבקשת הצעת החוק להוסיף, קובע: "השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, יקבע בצו מספר מרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי שניתן להורות על שימוש בהם לפי חוק זה; בצו כאמור יכול שייקבע מספר שונה של אמצעי פיקוח טכנולוגי, מתוך המספר המרבי כאמור, לכל שנה וכן לתקופה מסוימת לצורך בחינת הפעלת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי כאמור". כלומר, ישנה מכסה ולא ניתן לקבוע איזוק אלקטרוני כלאחר יד.

הצעת החוק ביקשה להוסיף גם את סעיף 6א, שעניינה הערכת מסוכנות: "לצורך מתן צו הגנה להגנתו של בן משפחה שאינו קטין או חסר ישע, ובכלל זה צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, רשאי בית המשפט להורות כי מעריך מסוכנות יערוך הערכת מסוכנות של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה; הורה בית המשפט כאמור, יגיש מעריך המסוכנות לבית המשפט את הערכת המסוכנות בתוך שבעה ימים מיום ההוראה כאמור, או במועד מאוחר יותר כפי שהורה בית המשפט".

כלומר, לפחות לפי לשון החוק, צו לאזיק אלקטרוני לא יינתן באופן אוטומטי, אלא יהיה מדובר באכיפת צו הגנה שגם הוא לא ניתן אוטומטית, וכדי לצרף אליו את האיזוק האלקטרוני יהיה צורך בראיות נוספות שיצדיקו אותו. יצוין שהצעת החוק הוצעה כהוראת שעה, ובדברי ההסבר הובהר שזאת מפני שמדובר באמצעי חדשני ויש צורך לבחון את השלכותיו טרם האמצעי הופך לקבוע. עוד ייאמר שהצעת החוק אכן לא הגבילה בזמן את השימוש באזיק האלקטרוני, אבל מדובר באמצעי אכיפה של צו שכבר כיום מוגבל בזמן.

המצב בשטח

כמובן, לא מספיק להיצמד לתאוריה בלבד ויש לראות מה קורה בשטח, לפחות מבחינת החקיקה הקיימת. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מה-22 בנובמבר 2022 עסק בנושא של הפרת צווי הגנה. לפי המסמך, להנהלת בתי המשפט אין יכולת להפריד בין צווי הגנה שיצאו מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה לבין צווים שיצאו מתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001. עם זאת, לרוב בקשות תחת אלימות במשפחה מוגשות לבתי משפט לענייני משפחה (בעוד תחת הטרדה מאיימת מוגשות לרוב לבית המשפט השלום), כך שמספרי הבקשות לבתי משפט לענייני משפחה יכולים לתת אינדיקציה לגבי השאלה כמה בקשות כאלו מוגשות מדי שנה. בשנים 2019-2021 הוגשו לפחות 10,000 בקשות לשנה (10,002 ב-2019, 10,443 ב-2020 ו-10,112 ב-2021).

לפי המסמך אין נתונים כמה מהבקשות הנ"ל התקבלו, אך "על פי מידע שנמסר לנו מהנהלת בתי המשפט בעבר, בדיקה ידנית מדגמית שנערכה על נתוני השנים 2014-2016 העלתה כי באותן שנים 7%-9% מהבקשות נדחו והשאר התקבלו או שנסגרו ללא דחייה - למשל במקרה של השגת פשרה בין הצדדים". כלומר, למרות שאחוז ההיענות לבקשות גבוה, הוא לא אוטומטי. בנוסף, נכתב שם: "אין אפשרות להבחין בין דיונים שהתקיימו במעמד צד אחד ודיונים שהתקיימו במעמד שני הצדדים, אולם, ככלל, שני דיונים בבקשה להוצאת צו הגנה כנגד אותו אדם - במעמד צד אחד ובעקבותיו, בתוך כשבוע, במעמד שני הצדדים - נכללים באותו תיק". מדובר, אם כן, באינדיקציה נוספת שמתן הצו לא ניתן באופן אוטומטי.

באתר מוקד עורכי הדין נכתב: "בשל העובדה כי ישנם ניסיונות לעשות שימוש ציני בכלי חשוב זה ובשל כך כי צו הגנה, מטיל מגבלות משמעותיות על מי שניתן נגדו הצו, בתי המשפט מקפידים על מתן צו הגנה, היכן ששוכנעו כי מבקש הצו עבר אירוע אלימות בסמוך, להגשת הבקשה או כי הוא נמצא בסכנה ממשית לאלימות".

ניתן למצוא אמירות דומות גם באתרים של משרדי עורכי דין. כך למשל נכתב באתר של משרד רוטנברג: "מטרתו של צו הגנה, היא להרחיק את בן המשפחה האלים מקורבן האלימות. היות שלרוב מדובר באלימות מצד הבעל כלפי אשתו, הרי שמדובר בהרחקתו של הבעל מן הבית המשותף שלהם. מדובר אפוא בפגיעה בזכויותיו של הבעל ולאור זאת, בית המשפט יורה על מתו צו הגנה, רק כאשר שוכנע כי מבקש/ת הצו נמצאים בסכנה ממשית ומיידית. מטבע הדברים, ככל שהבקשה למתן צו הגנה, מוגשת בסמוך לאירוע אלימות שאירע, כך ניתן להוכיח ביתר קלות, כי קיים חשש מיידי להתרחשות אירוע נוסף".

הדברים גם אושרו בשיחה עם טל הוכמן, מנהלת קשרי הממשל של שדולת הנשים בישראל: "יש צורך לעמוד בדרישות ברורות כדי להוציא צו לפיקוח אלקטרוני, לדוגמה הפרת צו קודם, הרשעה בעבירת אלימות במשפחה או ביצוע הערכת מסוכנות וזיהוי של מצב מסוכנות גבוהה. מדובר בכלי לאכיפת צווים קיימים, שלא ניתנים אוטומטית, שאף אחד לא מתכוון לשנות. היום יש הפרות רבות של צווי הגנה, והכלי הזה מאפשר אכיפה וגם מאפשר לאישה לקבל הגנה על חייה וקיום שגרת חיים ככל הניתן באמצעות קבלת התרעה והתקשרות למוקד. יחסית מדובר בכלי מאוד עדין שכבר מוטמע במדינות רבות להתמודדות עם תופעה שקיימת ופוגעת בחברה המון שנים".

מח"כ פוגל נמסר בתגובה: "כשהחוק יחוקק אצלי בוועדה ויוגש לכנסת לאישור, תהיה חשוף יותר להבדלים. תודה על תשומת הלב".

לסיכום, הצעת החוק ביקשה להוסיף את האפשרות, במקרה של מתן צו הגנה כפי שמאפשר כבר היום החוק הנוכחי, להוסיף גם איזוק אלקטרוני. החוק הקיים לא מאפשר הוצאה אוטומטית של צו וגם בפועל לא כל בקשה לצו הגנה מתקבלת ובכל מקרה מתן צו דורש גם את נוכחותו של מי שנגדו מוגשת הבקשה בדיון המשפטי. הצעת החוק מאפשרת להוציא רק למי שעבר את המשוכה הזו להוסיף גם איזוק אלקטרוני בתנאים מסוימים שגם עליהם בית המשפט צריך לתת את הדין, וכוללת גם אפשרות של בית המשפט לבקש הערכת מסוכנות. בנוסף, הצעת החוק קובעת מכסה למספר האזיקים האלקטרוניים בהם ניתן להשתמש. לכן דבריו של פוגל לא נכונים.