סוף עידן האטום בגרמניה: הכלכלה הגדולה באירופה מהמרת על אנרגיות מתחדשות, אבל בינתיים תשרוף פחם

עידן האנרגיה הגרעינית של גרמניה, שהחל לפני יותר משישה עשורים, הסתיים בתחילת השבוע האחרון. שלושת הכורים האטומיים הפעילים האחרונים במדינה, שעוד הזרימו כ־6% מצריכת החשמל לרשת הארצית בשנה האחרונה, נותקו ממנה והחלו בתהליך אטי של סגירה. הם הצטרפו ל־17 כורים נוספים במדינה שכבר נסגרו מאז ההחלטה של הממשלה הגרמנית, אחרי אסון פוקושימה ב־2011, לשים קץ מהיר לשימוש באנרגיית הגרעין במדינה.

● מה עשו החסכונות שלכם במרץ - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים 
● חיסון לסרטן עד 2030? המציאות המאתגרת שמאחורי הצהרת מודרנה 
● הזבל נערם, הרחובות מלאים במפגינים, אבל הבורסה הצרפתית בשיא כל הזמנים 

אבל בניגוד למצב בעבר, ולקונצנזוס הציבורי דאז לגבי הסגירה בשם הבטיחות, התזמון והנחישות של הצעד הנוכחי מעוררים מחלוקת בגרמניה. הקואליציה המובילה את המדינה נוקטת למעשה צעד נדיר בניגוד לדעת הקהל הציבורית העכשווית. כ־67% מהציבור תומכים בהמשך פעילות הכורים הנותרים, בסקר שקיים המגזין "שפיגל", בין היתר משום שהמלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה של השנה האחרונה המחישו להם עד כמה הכלכלה הגדולה ביותר באירופה חשופה לשינויים דרמטיים במחירי נפט וגז. 41% מהנשאלים אפילו היו בעד הסתמכות על אנרגיית גרעין עשורים קדימה, לעומת 3% בלבד לפני המלחמה.

"טעות חמורה וסכנה ברורה לגרמניה"

המהלך הנוכחי התקבל בביקורת חריפה מצד האופוזיציה, וגם מצד גורמי מקצוע בתחום האנרגיה במדינה. מרקוס זדר, ראש ממשלת מדינת בוואריה, החבר במפלגת השמרנית מהאופוזיציה (CSU), לא ברר מילים כשאמר בסוף השבוע כי מדובר ב"טעות חמורה ובסכנה ברורה לגרמניה". הוא אף הגדיר את הצעד כ"חטא" במצב העניינים הנוכחי. ראש המפלגה, פרידריך מרץ, יריבה המיתולוגי של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל שהובילה את ההחלטה ב־2011, אמר כי "המיתוס המכונן של הירוקים (נגד אנרגיית גרעין, א"א) ניצח כל היגיון".

הסיבה העיקרית לכעס הציבורי היא שלגרמניה אין בטווח הזמן הקצר מקורות אנרגיה בטוחים וידידותיים לסביבה כדי להחליף את אותם שמונה ג'יגה־ואט של חשמל שסיפקו עד כה הכורים הגרעיניים. עם כל חסרונותיה של האנרגיה הגרעינית - שבגרמניה במיוחד הפכה לסדין האדום בעבור התנועה הירוקה כמעט מאז הקמתה - השימוש בה אינו כרוך כמעט בפליטת גזי חממה. כדי להחליף אותה בטווח הקצר יצטרכו ככל הנראה הגרמנים לשרוף יותר פחם, כולל ליגניט (פחם חום) המזהם במיוחד. ממילא המלחמה באוקראינה והפסקת הזרמת הגז מרוסיה גרמו בשנה החולפת לזינוק בשימוש בפחם בגרמניה, כך שלדברי המבקרים מדובר ב"הוספת חטא על פשע".

גרמניה ופינלנד: שני צדדים של היחס לאנרגיה גרעינית באירופה

ההחלטה הגרמנית לסגור את כורי הגרעין שלה לייצור חשמל בולטת בין היתר על רקע מה שהולך ונראה כ"רנסנס גרעיני" במדינות שונות באירופה, במיוחד בשל השלכות המלחמה באוקראינה וניתוק קשרי הסחר עם רוסיה.

בריטניה כבר הודיעה על תוכנית להקמת עשרות מיני־כורים, טכנולוגיה עתידית שאמורה להיות בטוחה יותר ויעילה יותר. כך גם צרפת, שכבר נחשבת למובילה אירופית בשימוש באנרגיה גרעינית (כ־70% מהחשמל במדינה מיוצר בכורים). שבדיה ומדינות אחרות גם הביעו מחויבות להמשך ייצור אנרגיה גרעינית גם עשורים קדימה.

המורכבות שבאנרגיה גרעינית

הצעד הגרמני גם בולט בתזמונו על רקע העובדה שבפינלנד החל השבוע לפעול באופן רשמי הכור הגרעיני העוצמתי ביותר באירופה, אחרי שנים רבות של בנייה ושנה של הרצה. החל מהשבוע יחל הכור הגרעיני, שנבנה בתחנת הכוח באולקילואטו (Olkiluoto), לספק חשמל לרשת הפינית. ביחד עם שני הכורים הקיימים האחרים בתחנה, יספק המתקן כ־30% מצריכת החשמל של המדינה הנורדית. התקשורת הפינית הכריזה על החיבור לגריד כ"צעד המשמעותי ביותר מבחינת אקלים" של המדינה עד כה, בשל העובדה כי יחליף דלקים פוסיליים כמקורות אנרגיה לייצור חשמל. מתקן גרעיני נוסף מספק 10% נוספים לרשת החשמל במדינה. אבל העיכובים שחלו בבניית הכור החדש, שנחנך 14 שנה אחרי שהיה אמור להתחיל לפעול, מציגים גם את המורכבות שבאנרגיה גרעינית. ההחלטה על הבנייה התקבלה ב־2005, והוא היה אמור להיות מוכן חמש שנים לאחר מכן. במקום זאת, שורת בעיות הנדסיות ובעיות מימון שהביאו לחריגה במיליארדים מהתקציב המקורי, עיכבו את השקתו הרשמית לשבוע הנוכחי, אחרי שפעל במתכונת ניסויית בשנה האחרונה.

 תחנת כח גרעינית בפינלנד / צילום: Shutterstock

מנהל החברה המנהלת אותו (TVO) אמר כי הוא יסייע לפינלנד לעמוד בהתחייבויות שלה להפחתת פליטת גזי חממה, וגם יתרום לעצמאות האנרגטית של המדינה, במיוחד אחרי ששמה קץ לעמדתה הנייטרלית והצטרפה רשמית לנאט"ו החודש. "הוא גם יסייע בייצוב מחירי האנרגיה בפינלנד", הוסיף.

הכור נבנה בטכנולוגיה חדשה האמורה להיות בטוחה יותר, בשיתוף בין החברה הצרפתית Areva לחברה הגרמנית Siemens. עלותו האמירה ל־11 מיליארד אירו, פי שלושה מהתכנון. פינלנד הודיעה כי היא מתכוונת להמשיך ולהגדיל את יכולת הייצור של חשמל ממקורות אטומיים בשטחה, אך נאלצה לזנוח באחרונה פרויקט משותף להקמת כור גרעיני באזור Hanhikivi מדרום לעיר אואולו, שבו השתתפה החברה הממשלתית הרוסית "רוסאטום". הפסקת הפרויקט נעשתה כחלק מההתנתקות של פינלנד מקשריה עם רוסיה ושבירתה למערב. הונגריה, לעומת זאת, שראש ממשלתה ויקטור אורבן נחשב לבעל־ברית יחסי של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באיחוד האירופי, הודיעה כי תתקדם עם תוכניות לבניית כור גרעיני חדש במעורבות חברות רוסיות. הסנקציות הקיימות אינן אוסרות זאת, ורוסיה גם ממשיכה לספק אורניום לכורים פעילים במדינות מזרח אירופה לשעבר. חלק גדול מהאורניום המופק כיום בעולם מגיע מרוסיה ומקזחסטאן.

קראו עוד

"זמני בלבד": באו ירוקים ונמצאו מזהמים

התומכים במהלך בגרמניה, כולל ראשי המפלגות הסוציאל־דמוקרטית והירוקים הנמצאים בקואליציה (יחד עם הליברלים), רואים במהלך צעד הכרחי לקראת עתיד ירוק יותר. גרמניה נמצאת בשנים האחרונות בהליך שנקרא Eneregiewende - שינוי תמהיל מקורות האנרגיה שלה. במקום גרעין, פחם ונפט, היא מתכננת להגביר בהדרגה את מקורות האנרגיות המתחדשות (סולארי, רוח וביומסה), כשהתוכנית שלה הייתה להשתמש בגז טבעי מרוסיה כ"טכנולוגיית מעבר" בלבד לעשור או שניים הקרובים, עד לפיתוחה של כלכלת מימן וחשמול של החימום והתחבורה במדינה. צעדים אלו, לתפיסתם, יאפשרו לה להגיע לאפס פליטות פחמן דו־חמצני עד 2045, כפי שאפילו עיגנה בחוק. בשנות ה־80, לשם השוואה, סיפקו כורים גרעיניים קרוב ל־40% מהחשמל בגרמניה. בשנה שעברה האנרגיות המתחדשות, ובראשן אנרגיית הרוח, סיפקו כ־40% מהצריכה.

אבל התהליך הזה שובש על ידי המלחמה באוקראינה. הזינוק האסטרונומי שחל במחירי הגז (שעלו רגעית בקיץ מ־15 אירו למגה־ואט־שעה בממוצע ל־350 אירו למגה־ואט־דעה), המחישו כי ההסתמכות על גז עשויה להיות יקרה באופן יוצא דופן לתושבים ולתעשייה הגרמנית. הממשלה הגרמנית אף נאלצה להודיע על סבסוד בשווי של עד 200 מיליארד אירו לתחום. בסופו של דבר, המחירים צנחו, נכון לעכשיו, ונראה כי הסבסוד יהיה קטן בהרבה. יש מי שסבורים כי גרמניה תצליח להחליף את מקורות הגז שלה ללא עיכובים רבים או עלויות גבוהות מרוסיה לארה"ב ולקטאר, אבל הקיץ האחרון המחיש את האי־יציבות של השוק.

כדי לפצות עליו, ולספק חשמל במחירים לא גבוהים, מה שקרה בשנה האחרונה הוא שהגרמנים חזרו חלקית לטכנולוגיית ייצור החשמל המזהמת ביותר - שריפת פחם. לפי נתוני סוכנות הסטטיסטיקה של גרמניה, השימוש בפחם זינק ב־10% בשנת 2022, שהיתרגמו לעוד 12 מיליון טון של פחמן דו־חמצני שהשתחררו לאטמוספירה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה כי השימוש בפחם בגרמניה זינק בשיעור גבוה יותר, של 19%. בניגוד למצב בשנה שלפני כן, גרמניה החמיצה בשל הזינוק הזה את יעדי האקלים שלה. כ־60% מהשימוש בפחם בגרמניה מערב שריפת ליגניט, פחם חום מזהם במיוחד שנכרה בתוך גבולות גרמניה. יתר ה־40% מקורם בפחם המיובא ממדינות שונות. בשל החששות מהחורף הקודם, הממשלה הגרמנית, בניגוד לעמדת "הירוקים", אפילו החליטה להאריך בכמה חודשים את פעילות הכורים הגרעיניים (שהיו אמורים להיסגר בסוף 2022), אבל תחמה זו עד אפריל הנוכחי, וסירבה להאריך את חייהם מעבר לכך.

השימוש בפחם הוא הסיבה שגם פעילי אקלים, כמו גרטה תונברג ואחרים, הפצירו בגרמניה להמשיך ולהשאיר את הכורים הגרעיניים האחרונים שלה פעילים מעבר לאפריל. גם חברות האנרגיה, שבכל מקרה פעילות גם בתחומי האנרגיה המתחדשת, הביעו פליאה על הצעד. "אנחנו סוגרים למעשה תחנות כוח גרעיניות ברמה עולמית, שפעלו באופן אמין במשך עשורים ושאוישו בצוותים ברמה עולמית", אמר מנכ"ל חברת Eon שהפעילה את אחד מהם.

הממשלה הגרמנית, ובמיוחד "הירוקים", דוחה את הביקורת בחודשים האחרונים ומסבירה כי השימוש בפחם יהיה "זמני בלבד". הממשלה גם מבטיחה להמשיך ולקדם את סגירת כל תחנות הכוח הפחמיות במדינה, שכעת מתוכננת ל־2038 לכל המאוחר. הם מבטיחים כי בחורף הקרוב גרמניה תצליח לחזור לשימוש בגז טבעי (המשחרר פחות פחמן דו־חמצני לאטמוספירה), וכי המחירים יהיו סבירים.

אבל התושבים לא בטוחים בכך. החשש הבסיסי הוא שהצעדים של "הירוקים" ייתרגמו לעלות מוגברת של צריכת אנרגיה. כבר כעת הגרמנים משלמים כמעט הכי הרבה באיחוד אירופי בעבור חשמל, בשל היטלים שונים. הקואליציה הנוכחית פועלת כדי "לחשמל" תחומים עתירי־אנרגיה נוספים, כמו חימום ותחבורה. החל מהשנה הבאה, למשל, יהיה אסור להתקין מערכות חימום המבוססות אך ורק על גז או דלק, כפי שהיה מותר עד כה, אלא רק כאלו שיכולות לפעול על שני־שלישים לפחות של אנרגיות מתחדשות (חשמל ממקורות מתחדשים). חימום בחשמל, נכון לעכשיו, יקר יותר ובעייתי יותר מאשר חימום בגז, ויידרשו שינויים רבים כדי לשנות את המצב.

הסקרים משקפים מורת רוח ציבורית

המציאות היא, שאחרי שנים רבות של הבטחות ודיונים תיאורטיים בנושא איכות הסביבה, בעקבות השותפות של "הירוקים" בקואליציה המציאות של שינוי־האנרגיה הגרמני מתחילה להשפיע על הציבור. זה קורה דווקא בזמנים של אינפלציה מוגברת וחשש כלכלי. העובדה כי הקואליציה הנוכחית נמצאת בשפל בסקרים, והירוקים מידרדרים למקום השלישי עם 17% בלבד, עשויה לשקף חלק ממורת הרוח הציבורית. רק 19% מהציבור מרוצים מביצועי הקואליציה, לפי סקר אחרון שהתפרסם ב־ZDF, לעומת כ־40% בעת הקמתה.

וישנה גם העובדה, שאינה מוזכרת יותר מדי, שגרמניה מייבאת חלק גדול מהחשמל שלה משכנותיה. כ־15% מהצריכה, בשנה ממוצעת, מגיעים מצרפת השכנה, המייצרת אותה באמצעות כורים גרעיניים. כך גם לגבי צ'כיה ואפילו שבדיה. "הקואליציה יכולה להרשות לעצמה לסגור את הכורים הגרעיניים רק בגלל שהשכנות שלה ממשיכות להאמין באטום ובפחם", כתב פרשן ב"טאגסשפיגל".

בינתיים, ראש ממשלת בוואריה זדר אפילו הציע להעביר את האחריות על אחד מהכורים שנסגר (ISAR 2) לאחריותו, רעיון ששרת איכות הסביבה מהירוקים שטפי למקה דחתה מיד, בנימוק שהאחריות היא על הממשלה הפדרלית בלבד. כפי שאמר מנהל חברת Eon: "עידן האנרגיה הגרעינית בגרמניה הסתיים".