עדיין מדברים דולרית: התלות של כלכלת ישראל במטבע האמריקאי

המסחר בישראל קשור בקשר הדוק לדולר, בעיקר מאז השנים האינפלציוניות שחוותה המדינה הצעירה לפני 40 שנה, ששחקו את המטבע הישראלי כמעט על בסיס יומיומי וגרמו לישראלים מבוהלים רבים לעבור לדבר רק "דולרית". תוכנית הייצוב בשנת 1985 קבעה שער חליפין קבוע של השקל (הישן) לעומת המטבע האמריקאי, בניסיון להשתלט על האינפלציה, אולם גם שנים רבות לאחר ביטולה של "רצועת הניוד" של השקל מול הדולר עדיין התנהלו פה שווקים רבים - בראשם כמובן ענף הנדל"ן - כמעט אך ורק לפי מטבע הדולר.

● הגורמים שחותרים תחת מעמדו של הדולר כמלך המטבעות
● האם הבורסה בת"א הפכה זולה, ואם כן אילו סקטורים בה מומלצים
● תום עידן האנונימיות: הרשויות בארה״ב למדו לאתר פושעים שמשתמשים בקריפטו 

הכל עובר דרך הדולר

בהדרגה, ככל שהביטחון בכלכלת ישראל עלה, גם ההצמדה לדולר נעלמה. לפני 15 שנה למשל דיווחו בהתרגשות בבנק ישראל כי בסוף 2007 משקל חוזי השכירות החדשים שצמודים לדולר ירד ל־62% "בלבד", לעומת שיעור ממוצע של 90% מחוזי השכירות בשנת 2005. בתוך שנים ספורות, כמות החוזים הדולריים בשוק הנדל"ן תתאפס כמעט לחלוטין.

ועדיין, גם היום, כלכלת ישראל תלויה לא מעט בדולר הירוק. ראשית, ישראל היא מדינה המתבססת על יצוא לחו"ל. היקף היצוא שלנו הגיע בשנת 2022 ליותר מ־200 מיליארד דולר, וכמעט רבע מהסכום מיוצא לארה"ב.

יתרה מכך - גם המסחר מול שאר מדינות העולם מתבצע בעיקרו במטבע הדולר. כאשר מתבצע פה ושם מסחר באירו, בעיקר כמובן מול מדינות אירופה, שער החליפין אינו מתבצע באופן ישיר, אלא אף הוא תלוי בדולר. קודם מבוצעת המרה משקל לדולר, ורק לאחר מכן מבוצעת המרה מהדולר לאירו. כלומר, אין שער חליפין אמיתי בין האירו לשקל. במילים אחרות, העליות האחרונות שראינו לאחרונה בשער החליפין של השקל מול האירו (או מול מטבעות אחרים) נבעו בעיקר משני הגורמים הללו - פיחות של הדולר לעומת האירו מחד, וייסוף שלו לעומת השקל מהצד השני.

חשוב להדגיש, אין אפשרות אחרת להמרה של מטבעות זרים אחרים, אלא רק דרך הדולר. אנחנו עדיין יכולים לקנות ולרכוש מטבעות זרים בבנקים ובבתי השקעות, אבל זה לא מתבצע דרך הבורסה ומשקל הרכישות הללו נחשב מינורי.

במקביל, כמעט 8% מסך היצוא של ישראל, כ־15 מיליארד דולר, מיוצאים לסין. היבוא מסין עומד על כ־44 מיליארד דולר בשנה (13% מסך הייבוא הישראלי לשנת 2022). ובכל מקרה, מוקדם לדעת כיצד ישראל תגיב לדרישה עתידית, במידה ותתרחש, למסחר במטבע אחר מלבד האירו או הדולר, והאם נראה פה בקרוב מסחר של השקל מול היואן הסיני.

אבל שימוש בדולרים בישראל נעשה גם באמצעות מסחר במטבע עצמו, ולא רק במוצרים שמתומחרים במטבע הזר. לפי בנק ישראל, רכישות המט"ח של הגופים המוסדיים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכדומה, הסתכמו בשנה שעברה ב־22 מיליארד דולר נטו (רכישות פחות מכירות). מנגד, המגזר העסקי סיים את השנה ביתרה שלילית (יותר מכירות מקניות). בסך הכל, הגופים העסקיים מכרו דולרים, בעיקר על רקע היחלשות השקל, בהיקף של כ־9 מיליארד דולר בשנת 2022.

רוב ברזרבות הבנק

בנק ישראל מחזיק את רזרבות המט"ח שלו בעיקר בדולרים, ונכון לחודש מרץ 2023 הוא החזיק שווי כולל של יותר מ־200 מיליארד דולר, לעומת שווי כולל של 115 מיליארד דולר באפריל 2018. רזרבות המט"ח מוחזקות בעיקר עבור שעת משבר (רעידת אדמה לדוגמה), כאשר לממשלת ישראל יהיה קשה להשיג מימון חיצוני בשעת צרה, או כדי לייצב את שוק המט"ח במקרים מיוחדים, כמו בעת משבר הקורונה.

עם זאת, הדולר אינו המטבע היחיד המוחזק ע"י בנק ישראל. הוא מחזיק סל מטבעות, כאשר הדולר הוא המרכזי שבהן ורוב יתרות המט"ח. החלוקה לפי סוף שנת 2022 היא: 61% דולר ארה"ב, 20% אירו, 5% ליש"ט, 5% ין יפני, 3.5% דולר אוסטרלי, 3.5% דולר קנדי ו-2% יואן סיני.