הפרקליט שהוביל את תיק הצוללות ופרשת בר רפאלי: "הייתי צריך להסביר שאנחנו לא תופרים תיקים"

עו"ד אלעד פנחס, הפרקליט שהוביל את תיק הצוללות ואת ההסדר עם בר רפאלי, פרש מהפרקליטות אחרי 20 שנה והצטרף בתחילת השנה למשרד עורכי הדין הרצוג. בראיון לגלובס הוא מסביר למה פרש, מדוע המליץ שלא לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות ואיך היה לעבוד בפרקליטות בשנים הכי סוערות שלה.

● תוכנית גנץ וסער לשינויים במערכת המשפט לטובת האזרח
● למה להתווכח מי יהיה נשיא העליון, אם אפשר לבזר את סמכויותיו? | טור סופ"ש
● האם לפי החוק שהופל הספיקה תלונה במשטרה כדי לחייב איזוק אלקטרוני?  

פנחס (42) מתגורר במושב חמד. הוא דתי, נשוי ואב לארבעה. את דרכו המקצועית החל בשנת 2002 כמתמחה בפרקליטות מיסוי וכלכלה. לאחר סיום ההתמחות עבד שנה וחצי אצל עו"ד מאיר מזרחי ואז חזר לשירות המדינה כפרקליט מן המניין והתקדם לדרגת ממונה עד שפרש לפני מספר חודשים. במשרד הרצוג, מהגדולים בארץ, הוא אחראי על טיפול בעבירות צווארון לבן, מסים ושחיתות שלטונית.

איך היה להיות פרקליט בתקופה סוערת של חקירות ראש ממשלה והגשת כתב האישום כשהיחידה שלך תחת מתקפה?
"זה קשה ומצער. טענות על תפירת תיקים כורתות את הענף עליו יושבת הפרקליטות ופוגעות ביכולת של המדינה לאכוף את החוק". פנחס מתייחס לחבריו לעבודה בפרקליטות מיסוי וכלכלה: "אני מכיר את האנשים שעוסקים בתיקי ראש הממשלה. הם אנשים טובים ובעלי מקצוע מעולים. זה לא אומר שהם לא יכולים לטעות, אבל בוודאי ובוודאי שלא תופרים תיקים. זה מונח שיכול לעלות אותו רק מי שלא מכיר את המערכת ולא יודע איך היא עובדת. יש יותר מדי גורמים מתחתית השרשרת ועד הגורם העליון - לא יכול להיות שיתפרו תיקים".

פנחס מספר שבמהלך השנים נדרש פעמים רבות לספק הסברים ולהגן על מקום עבודתו. "אם פעם זה היה כבוד להיות פרקליט, היום צריך להסביר לקרובים שלך, ואף לקרובים ביותר, שאתה לא תופר תיקים. כי הרבה מקומות מהדהדים את הטענה. זה משליך על מעמד הפרקליטות ככלל".

למה החלטת לעזוב את הפרקליטות?
"שאלתי את עצמי אם להמשיך עד הפנסיה. אפשר לקרוא לזה משבר גיל ה־40. יש כאלה שהולכים למכון כושר או מתגרשים. את שניהם לא עשיתי, למרות שלא יזיק לי חדר כושר, אז נותר לי לבחון את עצמי קדימה. ברגע שהבנתי שאני מעדיף אתגרים חדשים מאשר להישאר במקום המוכר והנוח - החלטתי לעזוב".

פנחס משתף כי שיקול נוסף לעזיבתו היה כלכלי. "אף שיש בעבודה בשירות המדינה יתרונות גדולים, הבנתי שהיא כבר לא מספקת עבורי את היכולת להתפרנס באופן סביר עם ילד רביעי שנולד ודברים נוספים. אתה מוותר על לא מעט וגם בשנים האחרונות צריך להסביר לסביבה שלך שאתה לא עסוק בתפירת תיקים כל היום. כשהתחלתי בשירות המדינה, לא היה אכפת לי לא להיות רוטשילד, אבל לחיות בצורה הוגנת. החוזה הלא כתוב הופר ברגל גסה על ידי המציאות בגלל עליות המחירים הדרמטיות. זה הפך את המשכורת למשהו שקשה להסתדר איתו". נציין כי לפי הערכות, פרקליט בשירות הציבורי בדרג ניהולי כמו זה של פנחס מרוויח כ־25־30 אלף שקל בחודש ברוטו. במונחי נטו, מדובר על כ־16 אלף שקל ומעלה.

"בר רפאלי לא קיבלה הנחת סלב"

פנחס היה זה שטיפל לפני מספר שנים בתיק המסים הפלילי של בר וציפי רפאלי. "צחקו עליי בעבודה יותר מפעם אחת שאני הפרקליט המושלם לתיק, כי אני היחיד שלא מעניין אותו בר רפאלי. לא הכרתי את כל פרטי הטריוויה שנלוו לתיק". הוא ראה בטיפול בתיק בעיקר אתגר מקצועי, ולא בגלל ההתעניינות התקשורתית בדוגמנית הבינלאומית, אלא בשל הסוגיות שסיפק התיק: חסיון עו"ד־לקוח, איסוף מסמכים שנדרשו מבנק בשוויץ והוכחת מקום המגורים. "אחד האתגרים היה הוכחת מקום מגוריה. זו סוגיה שלא עולה הרבה בתיקי מס", הוא מסביר.

רפאלי ואימה הודו בהסדר טיעון בעבירות מס. בר הורשעה בעבירות מס קלות יותר. בספטמבר 2020 נגזרו על האם ציפי 16 חודשי מאסר וקנס של 2.5 מיליון שקל, ועל בר עבודות שירות וקנס באותו סכום. את הביקורת שנשמעה על כך שמדובר בהסדר טיעון מקל - פנחס דוחה בתוקף. "רפאלי לא קיבלה שום הנחת סלב" הוא אומר. "גם לא התלבשו עליה כי היא בר רפאלי. החקירה נפתחה בגלל הליך אזרחי במסגרתו התעורר חשד של פקיד השומה לגבי הצהרות שניתנו. זה קורה הרבה.

"ההסדר מאוזן. ניתן היה לקבל עונש יותר גבוה, אבל אתה לוקח בחשבון את הענישה הצפויה בסוף ניהול התיק, מכפיל בסיכויי ההרשעה ומוסיף את החיסכון בזמן של כל המעורבים". הוא גם מבטל את הקולות שאומרים כי האם, ציפי רפאלי, לקחה את העונש על עצמה: "טענה שגויה לחלוטין. הענישה תואמת את המעשים. חד משמעית חלקה של ציפי היה גדול יותר".

פנחס, שעסק שנים רבות בפשיעה כלכלית במסגרת עבודתו בפרקליטות, מכיר מקרוב את האתגרים של המדינה בתיקים הכלכליים. אחד המכשולים המרכזיים בתיק של משפחת רפאלי היה איסוף והגשת חומרי חקירה מחו"ל. בחלק מהמקרים נדרשת עדות של נציג מטעם גופים זרים - משימה מורכבת כשאין חובה על הגופים הללו לסייע לרשויות הישראליות. "זה רלוונטי כמעט לכל חומר של עסק - ניתן לטעון שאי אפשר להוכיח למשל למי הג'ימייל שייך וצריך להביא את עובד החברה". הוא מתייחס גם לצורך בהגשת דפי בנק מחו"ל של ישראלים. "בית המשפט יכול לחייב את התביעה להביא את הבנקאי מחו"ל. הרבה מדינות לא יסכימו. יש מורכבות בתיקים האלו. לא תמיד הצלחנו להשיג דפי בנק מחו"ל".

במקרה של משפחת רפאלי, פנחס מספר איך השיג דפי חשבון בנק בשוויץ. במקום שהמשטרה תוציא צו לרשויות זרות, הוא ביקש שיוציאו צו לבר וציפי רפאלי. "באותו זמן שוויץ לא עזרה ברוב עבירות המס. נזכרתי בפסק דין של גלעד שרון שהוציאו לו צו להביא את היומן מחוות השקמים כי המשטרה לא יכלה להיכנס. אותו הדבר היה במקרה של רפאלי: אי אפשר היה להוציא צו לרשויות בשוויץ. אבל אפשר היה להוציא להן צו כי לא הייתה להן זכות מהפללה עצמית על מסמכים בנקאיים. כך הן הביאו את הדפים. בהמשך עשינו את אותה הפעולה בעוד תיקים. אבל יש בזה מורכבות - המדינה צריכה להראות שנקטה בכל האמצעים כדי שאדם לא יצטרך לעשות זאת בעצמו".

"הרפורמה המשפטית היא לא עניין פוליטי"

פנחס מבקר בחריפות את השינויים שמבקשת הממשלה לבצע במערכת המשפט. "זו אינה רפורמה, אלא שינוי משטרי מהותי", הוא אומר. לעמדתו, גם אם צריכים להיעשות שינויים, עליהם להיות מתונים, ברוח מתווה הנשיא, ולהיעשות בהסכמה ציבורית רחבה. "הרפורמה כלל לא מטפלת בנושאים המהותיים המטרידים את האזרח כמו עינוי דין.

"כאדם מאמין, הביקורת בחלק מהציבור הדתי ביחס לחקיקה היא חשובה. היא מקשה על מיתוג הביקורת כעניין פוליטי. מדובר בעניין משטרי, שהוא במהותו לא עניין של ימין ושמאל. השתתפותם של דתיים ואנשי ימין בהפגנות, מראה שהניסיון לשים את הציבור בתבניות דוגמטיות, נדון לכישלון. הניסיון לחלק את העם לשבטים, ולקבוע מה צריכות להיות הדעות לפי השאלה לאיזה 'שבט' אתה שייך, הוא גם לא נכון וגם מהווה סכנה של ממש לאחדות העם".

על נתניהו והצוללות: "לא היה חשד לעבירה"

ב־5.5 השנים שקדמו לפרישתו, עיקר עיסוקו בפרקליטות היה הטיפול בפרשת הצוללות. באפריל 2017 נקרא פנחס לחדרה של פרקליטת המחוז דאז ליאת בן ארי (והיום המשנה לפרקליט המדינה - נ.ש.). הוא התבקש ללוות את החקירה הרגישה בתיק הצוללות וכלי השיט, הפרשייה הביטחונית שהסעירה את המדינה והובילה לבסוף להקמת ועדת חקירה ממלכתית. פנחס החל לעבור על חומרי החקירה והוביל את הצוות לשלב החקירה הגלויה, לשימועים ולהגשת כתב אישום נגד חלק מהמעורבים בשנת 2021. זאת, לצד סגירת התיק נגד חלקם, ועד שפרש מהפרקליטות בדצמבר 2022.

 אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

הפרשה עוסקת ברכישת צוללות וכלי שיט מחברת טיסנקרופ הגרמנית ע"י מדינת ישראל תוך הטיית מכרזים והעברת תשלומי שוחד. כתב האישום, בגין מתן שוחד, הוגש נגד מיקי גנור ששימש כסוכן החברה בישראל ונגד שורת בכירים. ראש הממשלה נתניהו מעולם לא הוגדר כחשוד בפרשה למרות טענות שעלו נגדו במהלך השנים ובראשן כי הוא קידם את רכישת הצוללות וכלי השיט ממניעים זרים בניגוד לעמדת משרד הביטחון, וכי הסתיר מגורמי המקצוע את העובדה שנתן אור ירוק למכירת צוללות למצרים מגרמניה. עוד נטען כי נתניהו גרף רווח ממניות שקנה בחברה של בן דודו נתן מיליקובסקי הקשורה לספקית טיסנקרופ ממנה רכשה ישראל צוללות.

אלא שעתירה שהוגשה נגד ההחלטה לא לחקור את נתניהו כחשוד נדחתה. בג"ץ קבע כי לא היו ראיות לכך שנתניהו קיבל טובת הנאה בעד פעולה הקשורה לתפקידו וציין כי עסקת מכירת המניות דוּוחה על ידי נתניהו בזמן אמת למשרד מבקר המדינה ולוועדת ההיתרים.

פנחס היה זה שהמליץ לא לחקור את נתניהו כחשוד בפרשה. "אני חשבתי שמה שמכונה פרשת המניות לא מצדיק חקירה באזהרה", הוא מספר. "זה לא היה מקרה גבולי. הקשר בין רכש צוללת על ידי ישראל לייצור רכיבים להתכת כבשני פלדה בחברה בה מיליקובסקי החזיק במניות יצר טובת הנאה - שאם היא בכלל קיימת, לא מעוררת חשד סביר". על מעורבותו של ראש הממשלה במכירת הצוללות אומר פנחס: "צריך להפריד בין התנהלות לא תקינה מהבחינה המנהלית. באף שלב לא היו ראיות שעוררו חשד סביר לעבירה פלילית שהצדיקו חקירה שלו באזהרה".

 מיקי גנור. ''מעולם לא נתקלתי במצב בו עד מדינה חוזר בו'' / צילום: כדיה לוי

פנחס גם היה שותף לאחת ההחלטות הנדירות שהתקבלו בפרקליטות המדינה: ביטול הסכם עד המדינה עם מיקי גנור. גנור שינה את גרסתו וטען שלא נתן שוחד למעורבים. "מעולם לא נתקלתי בסיטואציה כזו בתקופת עבודתי, והיא נדירה מאוד בכלל. זה היה אירוע חריג מאוד, שלא היה ברור כיצד יסתיים", נזכר פנחס. עורכי דינו של גנור טענו כי לא מדובר בהבדלים מהותיים בגרסאות וביקשו שלא לבטל את ההסכם אך הוא בוטל וכתב אישום הוגש נגדו. "בחודשים אחרי ששינה את הגרסה, היינו צריכים לקבל החלטה אם לבטל את הסכם עד המדינה", מספר פנחס. "עשינו דיונים ארוכים ושמענו את הטענות שלו. היו לי שם כמה לילות בלי שינה, אבל אני חושב שההחלטה הייתה מאוד נכונה".

בפברואר עלה גנור על דוכן העדים במשפטו של יועץ התקשורת צחי ליבר שהואשם בפרשה. לראשונה מסר את גרסת ו מאז חקירת המשטרה וביטול הסכם עד המדינה. גנור תקף את חוקרי המשטרה, טען כי חיפשו את נתניהו ומקורביו, והכחיש את העדויות המפלילות שמסר במשטרה. "אולצתי להיות עד מדינה, הפחידו אותי בסדרת שבי, הפחידו אותי בעבירות מס הזויות, ... נשברתי סיפרתי שקרים בכל אשר רצו", אמר גנור על דוכן העדים.

פנחס נמנע מלהשיב בהרחבה על הטענות הקשות שהעלה גנור, מאחר שמדובר בהליך תלוי ועומד, אבל אמר כי "היינו זהירים מאוד בהגשת כתב האישום. הגשנו כתב אישום רק בנושאים שיש בהם ראיות חיצוניות בעוצמה גבוהה שתומכות בגרסתו המקורית של גנור".

מהפרקליטות נמסר לאחר מתן העדות: "מדובר במתן עדות של עד מדינה שחזר בו מעדותו לאחר שמסר 51 הודעות, בין היתר על דברים שכלל לא היו ידועים לחוקרים".