חדשות רעות לרוכשי הדירות: מדד תשומות הבנייה חוזר לעלות

בסוף השנה שעברה בישרנו כאן כי נראה שהתייקרות חומרי הגלם לבנייה הולכת ונעצרת, אחרי שנה וחצי של עליות חריגות. היו לכך כמה וכמה סיבות, ובראשן מחירי שינוע הסחורות דרך הים, מהדרכים העיקריות להבאת חומרי גלם לישראל. אלא שמחירי השינוע הוסיפו לרדת מאז, אך מחירי חומרי הגלם הולכים דווקא בכיוון ההפוך - ועולים לאחרונה בצורה משמעותית למדי. אם המגמה תימשך, יסבלו ממנה לא רק הקבלנים והיזמים, שיכולים כרגע להצמיד רק 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, אלא גם הרוכשים שהעלייה תתגלגל בחלקה אליהם.

● הממשלה נלחמת במשקיעים ושוכרי הדירות משלמים את המחיר | ניתוח 
● שוק הדיור נכנס לקיפאון? גם נתונים הם עניין של פרספקטיבה | דרור מרמור, טור סופ"ש
● המכירות ירדו, המניות צנחו: משבר הנדל"ן בנתוני החברות הציבוריות | ניתוח

אחרי חמישה חודשים, המדד מרים ראש

כפי שדיווחנו כאן בנובמבר, באוגוסט־ספטמבר־אוקטובר 2022 יחד עלה מדד תשומות הבנייה למגורים ב־0.1% בלבד. בנובמבר המדד ירד ב־0.2%, ובדצמבר נותר ללא שינוי, כך שבחמישה חודשים הוא הציג, במצטבר, ירידה של 0.1% - קצב נמוך משמעותית בהשוואה לחודשים שלפניו, ובייחוד בהשוואה לשנת 2021, אז עלה המדד ב־5.6%. בתוספת התהליכים הכלל עולמיים נדמה היה שהכיוון הוא למטה, אך כעת נראה שהמסקנה הזו הייתה מוקדמת.

בינואר האחרון "קפץ" המדד ב־1.2%, עלייה מהגבוהות בתקופה האחרונה. בפברואר הוא דווקא ירד, ב־0.2%, אך במרץ חזר לעלות, ב־0.2%, כך שהעלייה המצטברת בשלושת החודשים הראשונים של השנה היא 1.2%. קצב העלייה ב־12 החודשים האחרונים, בין מרץ 2022 למרץ 2023, הוא 3.7%.

הגורם המרכזי לעלייה במדד תשומות הבנייה למגורים הוא אחד המרכיבים המרכזיים בו: "חומרים ומוצרים", אשר מהווה 44% ממשקל המדד כולו וכולל למעשה את כלל חומרי הגלם המשמשים לבנייה - מלט, בטון, חצץ, ברזל, עץ ועוד. מבדיקת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בסעיף זה נרשמו בשלושת החודשים הראשונים של השנה עליות משמעותיות: בחודש ינואר נרשמה בו עלייה של 10%; בפברואר, על אף הירידה במדד, חלה עלייה של 8.6% בסעיף זה; ובמרץ נרשמה בו עלייה נוספת, של 7.4%. העלייה המצטברת במחירי החומרים והמוצרים בשלושת החודשים האחרונים, אם כך, מסתכמת ב־25.8%.

היצרניות: "נאלצים לעדכן מחירים"

העלייה בסעיף החומרים והמוצרים אמורה לשקף את הנעשה בשוק העולמי והמקומי גם יחד, ולבטא את כלל הכוחות והגורמים המשפיעים על מחירי חומרי הגלם בעולם. אך נראה שגם בשוק המקומי עצמו מתרחשת שוב מגמה של העלאת מחירים, כפי שקרה לא מזמן.

כך למשל הודיעה לאחרונה חברת הנסון - מהחברות המובילות בישראל בייצור בטון ומוצרי צמנט אחרים - כי היא מעלה, מאמצע החודש, את מחירי חומרי הצמנט שלה ב־3.9%, לא כולל מע"מ. "בהמשך לעליות החריגות בתשומות הבנייה ובמיוחד במחירי הצמנט אנו נאלצים להודיע בזאת על עליית מחירי מוצרינו החל ב־16.4.2023", נכתב בהודעת החברה ללקוחותיה, שבה פורטו החומרים והמוצרים המתייקרים: "כל סוגי הבטון, הטיט, הצמנטיט, הבטקל, הפיוליט, המדות, דרגות החשיפה והתוספות השונות".

גם חברת טמבור יצאה בהודעה דומה בנוגע למחירי לוחות הגבס - המשמשים היום כמעט בכל פרויקט בנייה. "בעקבות התייקרויות מתמשכות של תשומות חומרי הגלם, ועלויות הייצור, אנו נאלצים לעדכן את מחירי המכירה של לוחות הגבס", נכתב בהודעה, "בשיעור של 15% מיום 13.4.2023".

עליות המחירים של חומרי הגלם לבנייה הפכו שכיחות למדי בשנתיים האחרונות: בדצמבר האחרון הודיעה רדימיקס, עוד אחת מהשחקניות הגדולות בשוק הבטון, על עלייה של 12% לפחות במוצריה, "עקב התייקרות חריגה בתשומות ייצור הבטון, צמנט, הובלה לכל סוגיה, אגרגטים וחול, עלות ההון ועלויות ייצור נוספות". ביולי 2022 הושלם תהליך העלאת מחירי החצץ בכ־118%, בשתי פעימות, מ־5.3 שקל לטון ל־11 שקל לטון. באוגוסט 2021 הודיעו יצרניות המלט סימנט והר טוב על העלאה של 15% במחירי מוצריהן.

"גם בעולם ישנה עלייה במחירי חומרי הגלם"

ניר ינושבסקי, סמנכ"ל חברת הבנייה ינושבסקי וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מצביע על אחד הגורמים המרכזיים לעלייה במחירי חומרי הגלם בעת הנוכחית, על אף הירידה במחירי השינוע: הפיחות בשקל. כך לדוגמה, אם בפתיחת השנה שער הדולר עמד על 3.53 שקלים, היום הוא נע סביב שער של 3.65 שקל.

"המחירים של חומרי הגלם תלויים בהרבה גורמים", הוא מסביר, "החל במחירי השינוע ומחירי הדלק, דרך רמות הביקוש וההיצע העולמיות, עניינים גיאו־פוליטיים כדוגמת אלו המתרחשים באוקראינה ובטורקיה ועד האינפלציה - וגם שערי המטבעות. שוק הבנייה הישראלי הוא יבואן בעיקרו, ולכן המטבע המקומי הוא שחקן משמעותי מאוד כאן. פיחות המטבע משפיע על השוק בצורה משמעותית מאוד, ובאופן מיידי, אך צריך לומר: גם בעולם ישנה עלייה במחירי חומרי הגלם, במידה כזו או אחרת.

"השחקן המקומי צריך להתמודד עם המצב הזה, והוא עושה את זה בשתי דרכים: אנחנו כבר רואים האטה בהתחלות הבנייה, כי מי שלא חייב לבנות פשוט לא יעשה את זה כרגע; וקבלני ביצוע, שהרווחיות בסקטור שלהם היא חד־ספרתית, ובעשור האחרון לא היו צריכים בכלל להתמודד עם ההיבט הזה של העלייה בתשומות - בוחרים רק פרויקטים שמקפידים בהם על הצמדה למדד, ומהססים הרבה יותר אם לגשת למכרזים חדשים".