פיצוץ החללית של SpaceX לקח את הטירוף של מאסק עוד צעד קדימה

בשבוע שעבר שיגרה SpaceX את ספינת החלל Starship בניסוי שהסתיים בפיצוץ ארבע דקות לאחר מכן - אך בחברה הגדירו כהצלחה. "למדנו המון על המשגר, על ספינת החלל ועל מערכות הקרקע, שיעזרו לנו להשתפר בטיסות עתידיות", אמרו שם. "למדנו הרבה דברים לקראת שיגור המבחן הבא בעוד כמה חודשים", הוסיף המייסד אילון מאסק. בימים האחרונים גם זכה מאסק לכותרות כשהכריז כי הוא עתיד להשיק את TruthGPT, מתחרה לשירות ChatGPT - "אבל דובר אמת", לדבריו - ופתח חזית מול מיקרוסופט, שעומדת מאחורי הצ'ט.

● ישראל אף פעם לא הייתה באמת דמוקרטיה שוחרת חירות אוניברסלית | רעיון
● מה קרה כשניסיתי להיות שוביניסטית בחנות הכי גברית שיש | קניתי
● רגילים להתמקד במטרה? נסו מדי פעם לשוטט ללא תכלית 

דומה כי מאסק, המיליארדר והיזם הנערץ, שגם המציא את טסלה , גזור בדיוק על פי קנה המידה של גיבורי תרבות: אדם יוצא דופן הלוקח על עצמו סיכונים מטורפים ומתמודד עם הבלתי אפשרי, הנוסע בדרך המלך העוברת על פי תהום, כפסע בינו לבין התרסקות טוטאלית; סוכן חברתי המצביע על פתרונות רדיקליים לשאלות חברתיות ופוליטיות דחופות, כזה שאפשר לקשור לראשו תארים כמו גאון, עריץ, מבריק, נרקיסיסט, בעל הזיות, פופוליסט.

את פעילותו גם אפשר להשוות לזו של גיבור תרבות קלאסי אחר - אודיסאוס של הומרוס. עשר שנים נדד אודיסאוס מטרויה הבוערת אל איתקה מולדתו. בדרך הוא גובר על כוחות הטבע, על מפלצות, על הקיקלופ הבלתי אנושי ואפילו על החיבוק האירוטי של קליפסו, שאהבתה מעכבת אותו בדרכו הביתה.

מאסק הולך בדרך אודיסאוס. גם המסע שלו מבקש להרחיב את תחומי הניסיון האנושי, אולם בניגוד לאודיסאוס, הוא אינו שואף להגיע הביתה. הבית היחיד שמאסק מתגעגע ומכוון אליו נמצא כנראה בדמיונו הקודח. הדמיון היוצר שלו קורא לו לפרוץ מגבולות כוח המשיכה של כדור הארץ, להתחבר לכוכבים רחוקים ולמצוא בהם מנוחה אחרונה: נולדנו אומנם בכדור הארץ השמרני שלנו, אומר מאסק, אך אין זה אומר כי עלינו גם להיקבר בו, בעתיד נוכל לקבוע את מקום הקבורה שלנו ביקומים אחרים.

באישיותו של מאסק חוברים אלמנטים אקסצנטריים של מוזרות, סבל, נרקיסיזם והצלחה בכל מחיר. הוא מתמודד עם תסמונת אספרגר וחוויות טראומטיות מילדותו בצל אביו האלים. אלמנטים אלה מתמזגים אצלו במאפיינים של שליחות אנושית גואלת.

מתרוצצות אצלו שתי נשמות. הנשמה הנרקיסיסטית עוסקת בהנדסת תודעה במובן הרחב ביותר של המילה. לשם כך הוא רכש את טוויטר. מבחינתו ישנו רק חלום פופוליסטי אחד: אהבת ההמונים. החור הריק של האני שלו מתורגם בידי הנער החנון שחווה נידוי חברתי לצורך אינסופי באהבה. אלא שאהבה זו לא נתבעת מהאנשים הקרובים אליו ביותר, אלא מהמין האנושי כולו.

הנשמה השנייה של מאסק דבקה באידאולוגיה הקלאסית של הקדמה, בשאיפה לגילויים מדעיים של עולמות חדשים. לכך נועד פרויקט SpaceX שלו; לכך נועדה הבינה המלאכותית, שאמורה להניע את חלום טסלה. אלה שואפים לגרום לאדם לוותר על האוטונומיה שלו, שהגדירה את מעמדו בעולם מאז הרנסנס, לטובת האוטונומיה של המכונה והמחשב.

שני המיזמים הללו (אף שראו עליות ומורדות) לא שווקו רק כהצלחות מסחריות, אלא גם כפריצות דרך של הדמיון האנושי. שניהם מדברים בקול אחד: שום דבר אינו בלתי אפשרי, אך כדי להגשים זאת כשרים כל האמצעים - גם העסקת אנשים כעבדים מודרניים כדי לעמוד בקצב התחייבויות האספקה.

בנקודה זו סיפורו של מאסק הופך לסיפור של ניצול קפיטליסטי: אדם אחד הכופה את האג'נדה הפילוסופית הקשוחה שלו על העולם. אפשר היה לצפות שיפנה יותר משאבים כדי לרפא את הסבל, העוני והרעב האנושי על פני הכדור.

האם הגאון האקסצנטרי הזה פועל בצורה מוסרית למען האנושות או שמדובר בנרקיסיסט מופרע בעל תאוות שליטה קיצונית שאינה ניתנת לריסון? באופן פרדוקסלי אנו נאלצים להודות: שתי התשובות נכונות. בינינו לבין עצמנו אנו גם מבינים כי הכוחניות הגדולה של מאסק היא הדבר שממגנט אליו את ההמונים, העוקבים שלו. ההערצה וההזדהות המופלגות מאפשרות להם לקרוא את חייהם הדלים מחדש בתוך המראה הגרנדיוזית המגדילה שהוא מציב בפניהם.

הם ילכו אחריו באשר ילך, גורלם נתון בכף ידו. דמותו המלודרמטית כנסיך הגאות והשפל תרחף מעתה דרך קבע בחייהם. הם יצטרכו להחליט אם לקנות את החזון ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממכונת ההערצה והחיקוי, או לדבוק באינדיבידואליזם ביקורתי נגד המשיחיות של מאסק ולתת לו להתמודד לבדו מול סימני השאלה של הקיום.