מגדל בין ערים
מקום: רחוב 'על פרשת דרכים', סמוך לתחנת רכבת סבידור מרכז
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): לא ידוע
היקף בנייה: 100 קומות, 121,500 אלף מ"ר בנוי
מגדל בין ערים / הדמיה: יח''צ
מגדל בין ערים נקרא כך משום שהוא נמצא בנקודה הצופה על גבול שלוש הערים הסמוכות זו לזו - תל אביב, רמת גן וגבעתיים. כך הוא גם מתוכנן להיבנות: כמעין מנסרה משולשת (בדומה למגדל המשולש במתחם עזריאלי), שכל אחת מחזיתותיה פונה לעיר אחרת. את המגדל תכנן משרד מילוסלבסקי אדריכלים.
● כיכר העיר העכשווית: כך הפכו המרכזים השכונתיים למוקדי משיכה
● מבני ברק עד רעננה: הפוליטיקה מאחורי שמות הרחובות
● אתרי הטבע כבר לא עומדים בעומס: איפה נעשה פיקניק כשישראל תהיה בת 100?
מגדל בן 100 קומות ובגובה 400 מטר נשמע כמו חלום רחוק, אולי, אלא שהתוכנית שלו כבר אושרה על ידי הוועדה המחוזית ביוני 2018. עיריית תל אביב־יפו ורשות מקרקעי ישראל, המחזיקות בקרקע (בשיעור של 65% ו־35% בהתאמה), אמורות לפרסם בעתיד הקרוב את המכרז עבורה, כשלב ראשון למימוש התוכנית. הן יוכלו להרוויח מהמכרז, יחד, כחצי מיליארד שקל על פי ההערכות - ואפשר להניח בזהירות כי אם המכרז אכן יצא לפועל בקרוב, נוכל לחזות בו בעינינו אולי אף לפני חגיגות ה־100 למדינה.
המגדל צפוי לכלול שתי קומות ראשונות למסחר, חמש קומות מעליהן לצורכי ציבור, 71 קומות נוספות למשרדים, שלוש קומות "סקיי לובי" ועוד 15 קומות למלונאות. מתחת לפני הקרקע יהיו שש קומות חניה. ואם כבר עסקנו במגדלים אייקוניים מתוכננים, נזכיר עוד שניים שאמורים להתווסף לקו הרקיע של גוש דן, שניהם ברמת גן: פרויקט "ורטיקל סיטי" במתחם הבורסה ברמת גן, של החברות ישראל־קנדה וב.ס.ר, במגדל בן 100 קומות; ופרויקט "מגדל 120", גם הוא במתחם הבורסה, המתוכנן לכלול 120 קומות.
מגדל הספירלה
מקום: מתחם מגדלי עזריאלי, דרך מנחם בגין בתל אביב
סטטוס: בהקמה
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2027
היקף בנייה: 91 קומות, 147,260 מ"ר בנוי ברוטו
הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF
מגדל הספירלה הוא חלק מפרויקט הרחבת מרכז עזריאלי, שבו ניצבים כיום שלושת המגדלים המוכרים - העגול, המרובע והמשולש. מגדל הספירלה צפוי להיות הגבוה בישראל כשבנייתו תושלם, כמעט כפול בגובהו מהמגדל הגבוה ביותר במתחם כיום: הוא מתוכנן להתנשא לגובה 350 מטרים, לעומת 187 מטרים, גובהו של המגדל העגול (שבו 49 קומות). עוד אומדן להמחשת גודלו של המגדל החדש: שטחו המתוכנן שווה לשטח שלושת מגדלי עזריאלי הקיימים יחד. אין ספק שהוא יהפוך לאייקון נדל"ני מרכזי בישראל, וישפיע מאוד על קו הרקיע הקיים של תל אביב.
כאמור, הקמת המגדל היא חלק מהרחבת מרכז עזריאלי כולו, שעם השלמת הבנייה יכלול 500 אלף מ"ר של שטחי מסחר, תעסוקה, מגורים ומלונאות. הבנייה של מגדל הספירלה כבר החלה, ונמצאת כעת בשלב עבודות החפירה והדיפון ובניית מרתפי החניה (שבין היתר הביאו להיווצרות הבולען בנתיבי איילון הסמוכים בספטמבר 2022 - י.נ). את העבודות מבצעות החברות סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי ולוינשטין ניתב מבית לוינשטין הנדסה, תמורת סכום של 600 מיליון שקל. נכון להיום נמצא הפרויקט לאחר מתן היתר בנייה בתנאים, לקראת קבלת היתר בנייה סופי.
רובע הכניסה לירושלים
מקום: הכניסה לעיר ירושלים
סטטוס: בהקמה
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2028
היקף בנייה: 1.2 מיליון מ"ר של עירוב שימושים
מתחמים A2, A3 ו־B ברובע הכניסה לעיר ירושלים / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי
עיר הבירה נמצאת בעיצומו של שינוי משמעותי, וחלק מרכזי ממנו מתרחש בתחום הנדל"ן. ברחבי העיר מקודמות תוכניות רבות, ההתחדשות העירונית תופסת תאוצה - אך מעל הכול פרוייקט אחד ואייקוני: רובע הכניסה לעיר. כפי שאפשר להבין משמו, מדובר במתחם שנמצא בכניסה לירושלים, סמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית שאותה ודאי מכיר גם מי שלא ביקר בעיר בתקופה האחרונה.
הוא חולש על פני 300 דונם, ומתוכננים לקום בו שטחי תעסוקה, מסחר, מלונאות, מבני ציבור ומגורים, כמו גם מרכז תחבורתי גדול ו־1,300 מקומות חניה. יעברו בו שלושה קווי הרכבת הקלה, וכבר כיום פועלת בצמוד לו תחנת הרכבת הכבדה החדשה "יצחק נבון". רובע הכניסה לעיר יכלול 20 מגדלים, הוא יוסיף 60 אלף מקומות עבודה, ועלותו מוערכת במיליארדים רבים.
התוכנית כוללת גם הרחבה של מרכז בנייני האומה, כך שיהיה מרכז הקונגרסים הגדול במזרח התיכון, הקמה של קריית ממשלה חדשה וכן היכל משפט חדש. הבנייה כבר בעיצומה. בין 2020 ל־2022 שווקו בהצלחה שישה מכרזים לחברות כמו אמות, אשטרום, ישראל־קנדה, אלייד, אפריקה ישראל ועוד. בעתיד הקרוב ישווקו שלושת המתחמים הנותרים. על פי התכנון, החק הצפוני יושלם עד 2026, ושנתיים לאחר מכן תושלם בניית הרובע כולו.
המטרו
מקום: גוש דן
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2037
היקף בנייה: 150 ק"מ, 109 תחנות
המטרו בראשון לציון / הדמיה: אדר טל אייל ושרון שפירא
המטרו, הרכבת התחתית של גוש דן, הוא כנראה פרויקט התשתיות הגדול ביותר שתוכנן בישראל. על פי ההערכות הראשוניות הוא אמור לעלות 150 מיליארד שקל, כעת אפשר להעריך שיעלה יותר. המטרו יציע מערכת בת שלושה קווים, שתעבור בתחום 24 רשויות, על פני כ־150 ק"מ. נכון להיום היעד הוא כ־450 מיליון נסיעות בשנה. לאורך הקווים, על פני הקרקע, מתוכננת תוכנית להעצמת הבינוי (תמ"א 70), שתעודד בנייה מואצת בעיקר סביב עשרות התחנות שיוקמו.
אין חולק על כך שכאשר מערכת המטרו תושלם ותפעל במלואה, גם אם עיקר השינוי וה"חוויה" יהיו מתחת לפני הקרקע, היא תשנה את כל סביבתה, בכל ממד. זה מתחיל בתחנות עצמן, ממשיך אל הבינוי סביבן - אך בעיקר ישפיע לחלוטין על דרך ההתניידות ברחבי גוש דן רבתי.
אך כל אלו תלויים במועד: בתחילת דרכו של הפרויקט הגרנדיוזי, במוסדות התכנון דובר על הפעלת הקווים הראשונים בשנת 2032. בינתיים כבר הודיעה נת"ע שתפעיל את המטרו, כי התאריך "הוזז" ל־2034, והמועד להפעלת המערכת במלואה נותר כפי שהיה: 2037. באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) את תוואי שלושת הקווים, ובפברואר 2022 אישרה ועדת השרים את חוק המטרו - אלא שאז התפרקה הממשלה, מה שעיכב את המשך ההתקדמות. במרץ האחרון יצא לדרך המכרז לניהול קווי המטרו, ובמסגרת סיכומי התקציב נקבע כי קידומו יימשך ללא תנאי - בניגוד להצהרות קודמות של שרת התחבורה, מירי רגב. בחודשים האחרונים נערכו דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לטובת הכנת הצעת חוק המטרו לקריאה שנייה ושלישית, לטובת אישורו הסופי.
בית ראש הממשלה החדש בירושלים
מקום: ירושלים, אזור רובע הכניסה לעיר
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): לא ידוע
היקף בנייה: 11 אלף מ"ר, מתוכם 300 מ"ר כמעון ראש הממשלה
בית ראש הממשלה החדש / הדמיה: עדה כרמי מלמד אדריכלים
פרויקט "הבית הלבן" הישראלי הוא למעשה רעיון לאיחוד בין משרד ראש הממשלה ומעון ראש הממשלה, כך שיפעלו במתחם אחד - ויחסכו זמן, לוגיסטיקה וכסף. המתחם אמור לכלול כ־11 אלף מ"ר בנויים, והוא צפוי להיות מונומנט מרשים, מודרני וחדשני. אך ישנה בעיה מהותית: אף אחד עוד לא יודע היכן יוקם הפרויקט ואיך, למרות שההחלטה הראשונה על קידומו ניתנה כבר בשנת 2009.
"פרויקט אלמוג" עבר עליות ומורדות רבות לאורך השנים. לפני כמעט 15 שנים הוא קודם לראשונה, כאמור, בהחלטת ממשלת אולמרט, ובוטל זמן קצר לאחר מכן על ידי ממשלת נתניהו. ב־2013 החלה הממשלה בקידומו מחדש, ולאחר שב־2014 אישרה אותו שוב, הוצגה ב־2015 התוכנית החדשה על ידי האדריכלית עדה כרמי־מלמד (אחותו של האחראי על התכנון המקורי, אדריכל רם כרמי ז"ל). בנובמבר 2015 אישרה אותה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, והאישור הסופי התקבל בינואר 2017 - אבל כאן זה לא נגמר.
המקום שבו תוכנן להקים את בית ראש הממשלה החדש נמצא בסמוך לרובע הכניסה לעיר (שעליו עוד נרחיב כאן). העובדה שמתוכננים רבי קומות מסביב, לצד אלמנטים נוספים, הביאה למסקנה שהמקום שנבחר אינו מתאים לפרויקט רגיש כזה. לכן, לעת עתה לא ברור - או שטרם הוחלט - היכן יקום הפרויקט, ולכן הוא ממשיך להתעכב. בינתיים, העלות המוערכת להקמתו הגיע עד לכ־1.3 מיליארד שקל, פי שניים מהעלות המקורית.
שער המפרץ
מקום: חיפה
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2050
היקף בנייה: כ־120 אלף יח"ד, כ־6.5 מיליון מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה ועוד
שער המפרץ קרדיט / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל
כבר השתמשנו בכתבה הזו במילה "גרנדיוזי", בצדק לטעמנו, והתואר הזה מתאים ללא ספק גם לפרויקט המתוכנן במפרץ חיפה - פרויקט שאמור להפוך כ־36 אלף דונמים מאזור תעשייתי צפוף ומזוהם לעיר חדשה, ממש כך, שתחבר בין חיפה לבין ערי הקריות. תוכנית שער המפרץ מתוכננת כך שתוכל לאכלס כמעט חצי מיליון איש. היא גם מציעה שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור בהיקפים עצומים, 6,000 דונמים של פארקים ואף בתי מלון. זה יהיה האייקון הנדל"ני של מטרופולין חיפה, אך עד למימוש יעברו עוד הרבה מים בקישון.
ראשית, התוכנית עוד נמצאת בשלבי התכנון - לאחרונה המליצה הוועדה המחוזית חיפה למועצה הארצית לאשר את התוכנית, אך ישנם עוד שלבי תכנון בדרך. שנית, לאחר השלמת התכנון נדרש מהלך רחב היקף לפינוי התעשייה מהמפרץ ולשיקום הקרקע ומי התהום המזוהמים. צוותי המשא ומתן לעניין הפינוי רק החלו בעבודתם, וההערכות הן שתהליך ניקוי הקרקע ומי התהום ייארך תשע שנים. תוך כדי שלב זה צפויה להתחיל המדינה בשיווק הקרקעות, אך ההערכה היא שתוכל לשווק כ־2,000 יח"ד בשנה, קרי יידרשו 60 שנים (!) עד לשיווק כל הקרקעות. ההערכות האופטימיות יותר מדברות על 40 שנים לשיווק כל הקרקעות.
כך או כך פינוי המפעלים, כולל התעשייה המזהמת, ותחילת עבודות השיקום כבר יעשו את שלהם ויחוללו שינוי אדיר באזור הזה, וברגע שתחל הבנייה בקרקעות הראשונות שישווקו - הצפי העכשווי הוא התחלת שיווק בשנת 2030 - המהפך כבר יקרום עור וגידים בשטח, כך שעד לשנת ה־100 למדינה ישנו בהחלט סיכוי שנתחיל לחזות במפרץ חיפה משנה את פניו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
