המהפכה המשפטית בהשהיה, אבל הסכנה כבר מחלחלת

יום העצמאות מאחורינו, כנס הקיץ של הכנסת בפתח, ואיתו שוב עולה על סדר היום המהפכה המשפטית. בפועל, מדובר במצב של אי-ודאות. השיחות בבית הנשיא נמשכות, והחקיקה בהשהיה. מנגד, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כבר עבר בקריאה ראשונה, ויכול לעבור תוך זמן קצר בקריאה שנייה ושלישית - עניין של החלטה.

● אחרי הסערה, עורך הדין הבכיר בישראל בראיון בלעדי: "אנחנו משחקים באש"
● "כינון חוקה רזה": פרופ' ידידיה שטרן מציע מודל שיסדיר את כללי המשחק בישראל | ראיון

אנחנו בתקופת המתנה. אבל החקיקה, לפחות הצהרתית, עדיין על הפרק - ועשויה לעלות להצבעה עוד במהלך הכנס, עד סוף יולי. בשלב הזה היא כבר מלווה בשורת תחזיות על פגיעה קשה בכלכלה, כולל מהפקידות המקצועית.

על קצה המזלג: בחטיבת המחקר של בנק ישראל מסתכלים שלוש שנים קדימה, ומזהירים כי התוצר השנתי של ישראל יצטמק ב־50 מיליארד שקל כתוצאה מהשלכות החקיקה, שכוללות עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, ופגיעה בהשקעות. זה בתרחיש הקשה, שדי ברור שהוא לדעתם גם התרחיש הסביר. באגף התקציבים עושים תרגיל דומה, אבל עשור קדימה, ומדברים על אובדן תוצר של בין 50 ל־100 מיליארד שקל בשנה, אם יירד דירוג האשראי. אפשר לחשוב על זה כך: במבט של כמה שנים קדימה, אנחנו נהיה פחות עשירים משיכולנו להיות, וזה נזק שנגרור משנה לשנה.

ואילו באגף הכלכלנית הראשית באוצר ניסו ללכת צעד אחד הלאה וניסו להעריך גם מה יקרה לקצב הצמיחה של ישראל בעשור הקרוב, בתרחיש בו המהפכה המשפטית קורמת עור וגידים. לפי ההערכה שלהם, הצמיחה לנפש תחתך בחצי. בתרחיש כזה, כנראה שאפשר לשכוח מסגירת הפער מול הכלכלות המתקדמות.

כל אלה הן הערכות בלבד, ניסיון לשים תו מחיר על המהפכה המשפטית באמצעות מודלים שונים. הן יכולות להתבדות או להסתבר כשמרניות מדי. מה שברור הוא שהן מדברות על מחיר יקר.

הפוליטיקאים ממקסמים תועלת אישית ומגזרית

האם האזהרות השפיעו? קשה לומר. פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב מציע לחשוב על המצב באמצעות התובנה של הכלכלן זוכה הנובל מילטון פרידמן, נביא השוק החופשי. פרידמן טען כי כמו אחרים, גם פוליטיקאים מנסים למקסם את התועלת שלהם.

 פרופ' ערן ישיב / צילום: יח''צ

ובקואליציה הנוכחית, כמו בכל קואליציה, יש לסיעות שונות אינטרסים שונים. לפי הניתוח של פרופ' ישיב, יש רק גורם אחד שיכול לתאם ביניהן. "לאדם הזה קוראים בנימין נתניהו. כל אחד לחוד לא מספיק חזק להשיג את מטרותיו לבד, וגם לא בעמדה כזאת שהוא יכול לתאם עם האחרים. אז נתניהו מתאם בין דרעי ושלוחיו, גפני, גולדקנופף, בן גביר וסמוטריץ' - ומסתבר שגם ליריב לוין יש אג'נדה ומטרות שהוא רוצה להשיג".

מה המטרות האלה? פרופ' ישיב מאמץ את המושגים של הכלכלן הנודע דרון אסמוגלו, שמדבר על "מוסדות נצלניים", ומסביר כי מאחורי החקיקה הנוכחית עומד מאבק על חלוקת משאבים. בין אם מדובר באינטרסים ברמה האישית, כמו במקרה של נתניהו ודרעי, ובין אם מדובר ברמה המגזרית, כמו בקצבאות למערכת החינוך החרדית, או בפטור מגיוס. (ישיב מדגיש כי הוא בעד העברת משאבים לקבוצות חלשות, כמו החרדים או הערבים, "אבל בצורה שתחזק את הקבוצות החלשות ואת המשק כולו", להבדיל ממצב שבו "המשאבים הולכים לחינוך שלא תורם לשוק העבודה, בלי מקצועות ליבה").

הניתוח הזה הופך את פרופ' ישיב לסקפטי לגבי יכולת האזהרות השונות להשפיע, וגם לגבי ההידברות. "אם הקבוצות האלה מרגישות שיש להן כוח פרלמנטרי, ויש את האדם המתאם - אז אין סיבה מיוחדת שהן יפסיקו. חברי הכלכלנים מרבים להסביר ולהצביע על סכנות, וגם אני. חשוב לעשות את זה, אבל זה לא מה שישכנע אותם. א. זה לא מעניין אותם. ב. חלקם כמו נתניהו מבינים את זה יפה, וזה גם לא מעניין אותם".

מה שכן עשוי להשפיע, לפי פרופ' ישיב, הוא שינוי בפועל במצב הכלכלי - או לחלופין, לחץ מכיוון בעלות בריתנו במערב, שיחששו שהשינויים הפנימיים בישראל יביאו למדיניות חוץ תוקפנית יותר, התגרענות איראנית כתגובה והתערערות היציבות האזורית - סכנה שעומדת במרכז מאמרים שישיב פרסם, בין היתר ב"פייננשל טיימס" וב"גרדיאן".

אז האם השהיית החקיקה מלמדת על כך שההאטה הכלכלית, והלחצים שהופעלו על הממשלה, אכן משפיעים? "מה שעזר לדעתי הוא המחאה הגדולה באופן כללי, מחאת הטייסים באופן מיוחד, והלחץ מכיוון ביידן", אומר פרופ' ישיב. "אני חושב שהם מתעלמים הנזק הכלכלי שכבר קרה ושמתמשך".

בעולם הפסיקו להבין את ההתנהלות הישראלית

ראש הממשלה נתניהו, כשנשאל לפני שבוע ב־CNBC על הורדת תחזית הדירוג של סוכנות מודי'ס, הציע לחכות "שהאבק יישקע", ולא לייחס חשיבות יתרה לדוח כזה או אחר. "הכסף החכם", שנכנס עכשיו לדבריו לישראל בהתבסס על נתוני היסוד החזקים, הולך לגרוף רווחים נאים.

דווקא בניסוח הזה, שמדבר בעצם על לקיחת סיכונים בתנאי אי-ודאות, יש משהו שמזכיר את אחד הנימוקים בהחלטה של מודי'ס. בניסוח של קתרין מולברונן, סגנית הנשיא במודי'ס, שחתומה על ההחלטה, מסתבר כי בישראל יכולה להיות ממשלה "שמוכנה לקחת סיכונים די משמעותיים עם היציבות הכלכלית והחברתית".

החשש בסוכנויות הדירוג הוא שהם לא מבינים את הממשלה, כך הסביר לגלובס פרופ' דני צידון, עוד טרם ההחלטה של מודי'ס. אי-הוודאות הזאת, מסביר עכשיו פרופ' צידון, מנהל קרן ויולה פינטק, עומדת ביסוד ההאטה שכבר ניכרת. "מה אנחנו עושים כשאנחנו לא מבינים אם התנועה הולכת משמאל לימין או מימין לשמאל? עומדים ולא חוצים את הכביש. זה הדבר הכי אנושי".

 דני צידון / צילום: תמר מצפי

אי-הוודאות תוצרת בית, מדגיש פרופ' צידון, מצטרפת לאי-הוודאות שבה נמצאת הכלכלה העולמית. "יש את המדורה העולמית, ועל זה שפכת לא שמן, אלא בנזין". אפשר לטעון כמובן שקשה לבודד את ההאטה בישראל מההאטה בעולם, כולל בהייטק, וגם את ההאטה בשוק הנדל"ן אפשר לקשור לריבית שזינקה ממילא. צידון מסכים שמבחינה אקדמית קשה (כרגע) לבודד את השפעות המהפכה המשפטית. אבל לדעתו, אין ספק שהדברים קשורים, בוודאי בהייטק.

"קח איזה מדד שלא תרצה, קח 100 מדדים של אירופה וארה"ב, תשווה למה שקורה בישראל, ולא תמצא עשרה מתוכם שבהם אנחנו נראים בסדר לעומת האחרים", הוא אומר. "בסופו של דבר אתה צריך לנהל מדיניות על סמך הנתונים שאתה רואה, שהם חלקיים ומוטים, והתחושה של כולם היא שהדברים בישראל עצרו ברמת עצירה יותר גבוהה מבמקומות אחרים".

גם השהיית החקיקה משאירה את אי-הוודאות בעינה.
"פרופ' ישי יפה (מהאוניברסיטה העברית) אמר את זה יותר יפה ממני", אומר פרופ' צידון. "חלק מההשפעות הן כאן להישאר, במובן הזה שגם אם כתוצאה מההשהיה ירדו קצת מהעץ, העובדה שניסו לשרוף את המועדון נשארת. גם אם לא שורפים אותו, עכשיו הרבה זמן יחשדו בנו, כמדינה, שאנחנו הולכים לשרוף אותו.

"זה לא שמחר, אם יחליטו שמבטלים את ההפיכה, הכל חוזר להיות כשהיה. ממש לא. אנשים יכניסו את האצבע למים לאט-לאט כדי לראות אם הם רותחים או לא רותחים".