המאבק באינפלציה בכלכלות רבות נמשך, ובעוד שהבנקים המרכזיים בעולם ובישראל מתמודדים איתה על ידי המשך העלאות ריבית, האזרח הקטן נאנק תחת נטל חובותיו, שהופך כבד יותר ויותר עם כל העלאה שכזו.
בארה"ב תתקבל היום החלטת ריבית נוספת של הבנק המרכזי (הפד), בראשות היו"ר ג'רום פאוול.
● משקיעים מתלהבים מתחום החוב הפרטי, ומפספסים את הסיכונים
● הלקוחות נוטשים ועסקת טאואר תקועה: 3 הערות על ההפסד הגדול בתולדות אינטל
גם לאחר שטווח שיעורי הריבית הגיע ל-4.75%-5% בפעימה האחרונה באפריל, הציפיות הן שהפד יחליט על העלאה נוספת היום (ד'), בשיעור של עוד 0.25%.
זו תהיה העלאת הריבית העשירית ברציפות בארה"ב, ושיעור הריבית יגיע ל-5%-5.25% - רמה שבה לא הייתה מאז שנת 2006, שנתיים טרם משבר האשראי העולמי ב-2008.
בסוף השבוע התפרסמו כמה נתונים בארה"ב שסיפקו תמונת מצב באשר להשפעה של העלאת הריבית האגרסיבית בתחילת השנה על נתוני הרבעון שהסתיים במרץ.
כך, הצמיחה בתוצר ברבעון הראשון הייתה מתונה מאוד - 1.1%, לעומת צפי לצמיחה של 2% לפי סקר הכלכלנים של הדאו ג'ונס.
לצד זאת התפרסמו נתוני מדד ה-PCE שמודד את הוצאות הצרכנים בארה"ב ובכך משקף את האינפלציה במדינה.
המדד עלה במהלך הרבעון הראשון ב-4.2%, יותר מהתחזיות שעמדו על 3.7%, אם הפד היה זקוק לעוד עדות שהאינפלציה בארה"ב רחוקה מלהתקרר.
בסיכום חודש מרץ, ה-PCE העיד על עלייה של 0.1%, או 4.2% במונחים שנתיים. נתונים אלו מצטרפים לאינפלציית הליבה של ארה"ב, שהגיעה ל-5.6% בחודש מרץ.
הנתונים אלו לא משאירים ספק לגבי "דביקותה" של האינפלציה בארה"ב. עם זאת, אתמול פורסמו נתוני המשרות הפנויות בארה"ב, המעידים כי מספר המשרות הפנויות הצטמצם משמעותית בחודש מרץ. מספר המשרות הפנויות ירד מ-9.97 מיליון משרות בפברואר ל-9.59 מיליון במרץ. הירידה החדה מצביעה שהשוק העבודה ההדוק מתחיל להתרווח ושכנראה בשל כך לחצי השכר המתדלקים את האינפלציה יפחת. לפי אתר CME השוק מתמחר כעת עלייה של 0.25% בריבית בסבירות של 82%.
החששות של הפד: הבנקים ותקרת החוב
בפרוטוקולים האחרונים של הפד, המתפרסמים שלושה שבועות לאחר החלטת הריבית, בא לידי ביטוי חששם של בכירי הבנק המרכזי מהמשך קריסת הבנקים שהתרחשה בזמן ההחלטה הקודמת.
קריסתם של סיליקון ואלי בנק (SVB) ושל בנקים קטנים נוספים גרמה לשוק לחשוב שהעלאות הריבית ייפסקו מחשש ליציבות המערכת הבנקאית עצמה.
המערכת הבנקאית לא קרסה כמובן, אך עדיין אין לדעת איך ימשיכו הבנקים להתמודד עם העלאות ריבית נוספות.
נראה שבכירי הבנק המרכזי הביאו בחשבון את יציבות המערכת הפיננסית בפעם שעברה כשהעלו את הריבית, והמשך יציבות הבנקים בארה"ב תעמוד לנגד עיניהם גם בפעם זו.
נוסף על כך, רמת הסיכון בארה"ב ממשיכה להאמיר, כאשר פרמיית הסיכון לשנה הקרובה (CDS) של ארה"ב זינקה עקב חוסר ההסכמות על הגדלת תקרת החוב. זאת כאשר החוב בארה"ב צפוי להגיע לתקרה זו בחודש יולי או אוגוסט.
המצב כרגע תקוע, כאשר הרפובליקנים, השולטים ברוב בבית הנבחרים האמריקאי, דורשים קיצוצים בתקציב לפני הסכמה להעלאת תקרת החוב. הנשיא ביידן, הדמוקרט, אמר שיטיל וטו על כל הצעה נגדית שלהם.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים, טוען בסקירה שפרסם כי "חוסר ההסכמות במערכת הפוליטית בארה"ב והתגברות החששות מפגיעה רוחבית במערכת הפיננסית, שעלולה להוביל לירידה חדה בהיקף האשראי הניתן על ידי הבנקים, גרמו לירידה בסבירות להעלאת הריבית בפעימה זו.
"ואולם, העלייה בפרמיית הסיכון של ארה"ב בעקבות פרסום נתוני מדד ה-PCE הקפיצה בחזרה את הסבירות להעלאה".
סבירות גבוהה שזו העלאת הריבית האחרונה
נתוני המאקרו בארה"ב מצביעים עדיין על אינפלציה "דביקה" (כזו שקשה להיפטר ממנה למרות העלאות הריבית). הריבית גבוהה, והאינפלציה נמצאת עדיין הרבה מעל היעד שהציב הפד, העומד על 2% בממוצע.
עם זאת, השוק מתמחר בסבירות גבוהה שהעלאת הריבית הצפויה השבוע תהיה האחרונה של הבנק המרכזי, ואף נוכל לראות את התחלת ירידות הריבית בהמשך השנה.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות אומר לגלובס, כי "קצב עליית האינפלציה בארה"ב גבוה פי שניים וחצי מיעד האינפלציה, ואף מדד PCE גבוה מאוד.
"להערכתי הריבית תעלה, בהתאם להערכות, אך נראה כי תשומת הלב תהיה על דברי ההסבר להודעה, שבהם ינקוט הפד קו ניצי יחסית, שיותיר לו מקום והצדקה להעלות את הריבית לפחות פעם אחת נוספת, בהמשך השנה.
"זאת, אם ציפיות האינפלציה של הציבור בארה"ב ונתוניה בפועל (בדגש על מדד אינפלציית הליבה) לא ישקפו ירידת מדרגה של ממש".
שפריר סבור שאנו רואים ככל הנראה את הפעימה האחרונה בשלב זה של העלאות הריבית באמריקה: "קיימת סבירות קלה להעלאה נוספת ביוני, אך חשוב לזכור שהשוק מתמחר את תחילת ירידות הריבית ברבעון האחרון של השנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.